יכול (מאוד) להיות שהקרע בעיקיפין נגרם מנפח גבוה בלחיצות.אני מסכים לגמרי! כנראה לא הובן מהניסוח שלי אבל התכוונתי שהאימונים אצלי בראש סדר העדיפויות מלבד הבריאות. הכוונה הייתה שאחת הסיבות שמשכתי כל כך את הטיפול ולא התאמנתי מלא זמן היה לחץ זמן שזה היה פשוט תירוץ רע. מאחל לך החלמה מהירה! אני יודע עד כמה זמן הורג לך את המוטיבציה כשאתה פצוע. מקווה שתוכל להתגבר על זה ולחזור לשיא. למזלי ניתוח זה עוד משהו שלא יצא לי לעבור אז אני באמת מאחל לך המון הצלחה בשיקום ואשמח לקרוא עדכונים.
אגב, איך הפציעה שלך קרתה? קרע בPECS זאת פציעה מאוד בעייתית שכנראה לרוב נגרמת מנפח גבוה מדי בלחיצות חזה ממה שאני יודע. אשמח לדעת מה גרם לה והאם זה היה בלתי נמנע.
זה מה שקרה:
אימון חזה. הלך טוב. כן, התאמנתי בנפח יחסית גבוה.
שעתיים אחרי האימון, שהחזה היה מותש ומכווץ, (כאן מתחיל החלק המשעשע קצת) לחבר נתקע כפכף על עץ. טיפסתי על העץ, כזה יד- יד, בלי עזרה של הרגליים, והחזה... נקרע 😃
האם זה היה בלתי נמנע? אם מדברים על הפציעה הספיציפית הזאת בנקודת זמן הזאת... זה היה יכול להמנע אם לא הייתי עושה משהו שבדיעבד התברר כשטות.... אבל לא ממש חשבתי על זה באותו רגע. לטפס זה משהו שאני מסוגל... פשוט שזה אחרי אימון אינטסיבי, וכן, כשאני מתאמן עם נפח גבוה, בדיעבד- זה היה מטומטם ומסוכן
ואכן פציעה בעייתית, הייתי חייב את הניתוח כדי שאוכל מתישהו לחזור להתאמן רציני.
בכל מקרה את שלב החרטה וההתבכיינויות עברתי בערך יום אחרי הפציעה. אני עוד אחזור, אבל זה יקח זמן
עדכונים תוכל לקבל שאפתח לוג, זה יקרה כשהאימונים שלי יהיו קצת מעבר לפיזיו של בן 50. מאמין שתוך חודש