החיים בקליפורניה
- פותח/ת השרשור incin
- פורסם בתאריך
נק' מוניטין:
11,427
- פותח/ת השרשור
- #102
זה דווקא לא מפריע לי, אני מאוד מעריך את הטכניון ואת מה שהוא עשה לי - פירק אותי לגמרי והרכיב אותי מחדש upgraded.
זה בסדר, זה גם לא מפריע לי וזה לגיטימי שדיון מתפתח תוך כדי השרשור. אני חושב שכולנו נסכים שחלק מהאנשים יכולים להתאמן בזמן הלימודים/העבודה בלי שזה יפגע בהם ולחלק עדיף להתמקד בלימודים.
יש מצב 😃
החד"כ בטכניון היה די מצויד עם מוטות אלייקו, שני כלובים ופלטפורמה. בחדר כושר הנוכחי שלי יש:
שלושה כלובים
13 מוטות של Ivanko
שלוש פלטפורמות ועוד אחת בחוץ למי שמעדיף לזרוק את המשקל או לבצע הרמות אולימפיות.
שלוש ספות לחיצה כששתיים מתוכן תחרותיות
עוד שתי ספות לחיצה מתכוונות למי שמשלב שיפוע חיובי או שלילי
ארבע שרשראות במשקל של 20 ק"ג כל אחת
כמות מטורפת של פלטות - לא ראיתי שום דבר שמתקרב לזה בישראל
לגבי מחיר - התאמנתי לתקופה קצרה בחד"כ בקומפלקס שלי שהוא ממש לא רע (שני כלובים) אבל המוטות על הפנים, אסור להשתמש במגנזיום ויש רק פלטפורמה אחת. הוא היה בשיפוצים שבוע אחד והקומפלס השיג אישור לכל הדיירים שמעוניינים בכך ללכת להתאמן בחד"כ בו אני מתאמן כיום לשבוע. כשבאתי לשם המנהל התחיל לדבר איתי כשהוא ראה אותי מדדלפט 220 ושמח לשמוע שאני ישראלי - אמר לי שמבחינתו אני יכול להמשיך לבוא לשם אם אני מעוניין אז החלטתי לעבור 😃
לא משלם על החד"כ כמובן, יש חדרי כושר מסחריים בסביבה כאן כמו 24h fitness שלוקחים 25 דולר לחודש, כמו גם חדרי כושר ייעודיים לפווארליפטינג שגובים 50 דולר או יותר. אין שום דבר שאני מרגיש שחסר לי בחד"כ בו אני מתאמן חינם והוא גם קרוב לבית (אגב, גם הנבחרת הלקרוס הרשמית של סן דייגו מתאמנת שם) אז לא רואה סיבה לעבור בשלב הזה.
אם כבר דיברנו על חדר כושר, כמה אירועים שהיו שם ששונים ממה שהולך בארץ:
1. כמו שציינתי, יש כמה ספות לבנץ' אבל אני מעדיף ספציפית אחת כי יש שם מתקן נחמד שמזיז את הראק ומאפשר לי להוציא את המוט ממש בקלות בלי ספוטר. אם אני מגיע ויש שם מישהו אני תמיד שואל אותו כמה סטים עוד נשארו לו ואז מתחמם באחת הספות האחרות. בהרבה מאוד מהפעמים הבנאדם או קבוצת האנשים שעושה בנץ' ביחד שואלים אותי אם אני מעדיף שהם יעברו לאחת הספות האחרות בשביל לפנות לי את הספה שאני אוהב - ממש נחמד מצידם.
2. רוב האמריקאים לא מאמינים בלשאול כמה סטים נשארו, הם פשוט נעמדים בצד ומחכים בסבלנות בלי להפריע. הרבה פעמים אני בעצמי פניתי לבחור שמחכה בצד ושאלתי אותו אם הוא מעוניין להיכנס איתי כי אני נח הרבה בין הסטים ולא איכפת לי.
3. אני לא זוכר אפילו פעם אחת שמישהו שאל אם הוא יכול לעבוד איתי, או שהם יחכו בצד או שהם ילכו לעשות משהו אחר.
4. אמרתי כבר שאין מדריכים שמסתובבים וצועקים על אנשים להחזיר פלטות אז הרבה מהמתאמנים לא מחזירים ומשאירים על הפינים שעל המתקן בו הם משתמשים (לא על המוט) - נראה לי שהוא פשוט לא מודעים לזה שכשהחדר כושר נסגר הבחורה הנחמדה בקבלה ששוקלת 50 ק"ג צריכה להיגרר עם כל הפלטות של ה45lbs שהם משאירים ברחבי החד"כ. אני תמיד עוזר ומסדר אז הם די אוהבים אותי שם. שבוע שעבר מישהו אפילו שאל אותי אם אני עובד שם כי הוא ראה אותי מסדר 😃
5. בחלק מהטלוויזיות מוקרנים שיאים של מתאמנים שלוקחים אימונים אישיים עם המאמנים שלהם - סקוואט, בנץ' ודדליפט בעיקר. כל פעם שמתאמן באימון אישי עושה PR באחד משלושת הגדולים הם כותבים את זה על נייר ונועצים בלוח.
זה מה שעולה לי לראש כרגע, אם משהו נוסף יצוץ אני אעדכן.
נק' מוניטין:
43,460
אבל זה בדיוק מה שאמרת. בכל אופן או שלא ניסחת את עצמך טוב או שלא הבנתי טוב, אחרי ההודעה האחרונה יותר מובן, אבל אני עדיין לא ממש מסכים עם זה
נק' מוניטין:
8,167
- חדרי כושר מזדמנים
חחח... כל מתאמן נורמלי גם בארץ שיראה בטח כמה משקל אתה מרים גם לא יפריע לך וישאל כמה נשאר לך. וכל אדם נורמלי בארץ שיראה אותך ניגש אליו, מיד יפנה לך את המיטה. אתה בטוח שזה לא בגלל שאתה חזק הרבה יותר מהם? 😉
נק' מוניטין:
5,827
- Space חולון
עושה רושם שהחד"כ שלך בארץ לא ממש היה חד"כ רגיל אלא הוא היה הרבה יותר מצויד וברמה מאוד גבוהה. ברוב חדרי הכושר אין לא באמפר פלייטס ובטח שלא מוטות הרמה(ועוד של אלייקו).
תמיד תהיתי מה המטרה של שימוש בשרשראות ברזל ?
פלטפורמה לדדליפט בלי מגנזיום ?
שם מעריכים אנשים עם כוח. וואלה ? מה הגיב על כך שאתה ישראלי ?
בסוף לא יעבור עוד המון זמן עד שתודיע לנו שאתה מתחיל להתחרות חחחח
הלוואי כאן מחירים כאלו... ועוד שם אני מניח שיש לא מעט קומפלקסים ענקיים של מכוני כושר במחסן/האנגר עם תקרה גבוהה אטו מכון עם כמה קומות.
דווקא מפתיע בהתחשב בכך שיצא לאמריקאים שמתאמנים "שם" מעצבן במיוחד בעיקר בהיותם דושבאג'ז "פול טיים ג'וב".
משום מה הזכרת לי את הסרטון פארודיה על החדר כושר עם כל "הטיפוסים" שרואים בחדרי הכושר.
והמדריכים לא סוחבים משקולות ?
אם רק הייתה תרבות כוח בארץ....
מניח שלא הייתה רק תרבות של הערכה של אנשים חזקים עם סרטונים וכו' אלא גם בנייה של לוחות שיאים במכון כמו שציינת שקיים אצלך ובעוד לא מעט מכונים ברחבי ארה"ב
נק' מוניטין:
11,427
- פותח/ת השרשור
- #107
אין ספק שזה לא מוסיף לביטחון שלהם, אבל זה לא רק קורה אצלי - הם לא שואלים גם את הבחור ששוקל 60 ק"ג שמשתמש בספה השניה. פשוט עומדים בצד ומחכים בסבלנות.
כן, החד"כ בטכניון מאובזר בצורה יוצאת דופן - לא סתם העדפתי להתאמן שם על פני כל מכון כושר אחר בחיפה.
המנהל שם היה מתחרה בנבחרת ארה"ב בbobsled ואפילו שהוא כבר מזמן לא בעניינים הוא עדיין חזק מאוד. כשהוא התחרה הבנץ' שלו היה 230 ק"ג.
הוא מאוד שמח לשמוע שאני ישראלי. הייתי מחלק את התגובה של האנשים כשהם שומעים שאני ישראלי ל-2: או חוסר ידיעה מוחלט או שממש מתלהבים ושמחים לשמוע שאני מישראל. לא נתקלתי אפילו באדם אחד שהיה אנטישמי (על אחת המכוניות כאן אפילו ראיתי סטיקר - I Stand with Israel עם הדגלים של ארה"ב וישראל).
היהודים האמריקאיים ממש מעריצים ישראלים שעברו לכאן, אם שירתת בצה"ל אתה בכלל בפסגת ההיררכיה.
כן, אין להם כאן שום בעיה של שטח אז חלק מהמקומות מופרעים לגמרי מבחינת גודל, ואני לא מדבר רק על חדרי כושר. רק בשביל הפרוטוקול - בארץ שילמתי 350 ש"ח לשנה לחד"כ בטכניון אז יש אפשרויות להתאמן זול בארץ.
רצוי לציין שאני גר באיזור בסן דייגו שנקרא UTC, שזה University City - האוניברסיטה של SD נחשבת אחת הטובות בארה"ב ויש כאן הרבה מאוד סטודנטים אז אולי במקומות אחרים האהבלים של החד"כ נפוצים יותר.
אין מדריכים במשמרת, יש מדריכים באימון אישי (לא סוחבים משקולות) ויש 1-2 בקבלה שאף פעם לא עושים אימונים אישיים. הם אלו שבסוף היום צריכים לסחוב את כל הפלטות במקום. לפעמים הם גם עושים סיבוב בחד"כ ומחזירים במהלך המשמרת.
התייעצתי עם אמא שלי לפני המעבר ועם כל הצער בדבר היא המליצה לי לנסוע כי זו הזדמנות שלא תחזור על עצמה יותר בחיים. ההורים של אשתי - אותו דבר.
מה שהכי דחף אותי בארץ לעזוב את העבודה הטובה והנוחה שלי באינטל ולעבור לארה"ב זו העובדה שמדובר בקידום בקריירה של אשתי ובמקרה הכי גרוע אם אני לא מוצא את עצמי אפשר לחזור לארץ והכל בסדר (מה כבר ה-worst case scenario שיכול להיות?).
הידיעה שלילדים שלנו תהיה אזרחות כפולה גם כן מאוד דחפה למעבר גם אם לא הייתי עובד ובסוף היינו חוזרים לארץ.
לא שקלנו רילוקיישן בכלל, לא העלתי את זה בכלל על דעתי. אשתי עבדה הרבה מול הסייט בארה"ב ואחרי כמה שנים ההצעה לעבור הגיעה - רק אז באמת התחלנו לשקול את היתרונות והחסרונות של המעבר לארה"ב לתקופה בלתי מוגבלת.
נק' מוניטין:
231
וואלה ? זה שונה לגמרי ממה ששמעתי מהרבה אנשים שאחרי שיש ניסיון כבר מסתכלים על הניסיון שלך ולא אכפת מהממוצע
מה גם שממה שהבנתי הממוצע זה רק כרטיס כניסה לראיון ומשם הכל תלוי בראיון ולא בממוצע , כלומר עבור 2 אנשים שהגיעו לראיון זה לא משנה למי יש ממוצע יותר גבוה(בהנחה ושתיהם מאותו מוסד נניח) אלא מי היה יותר טוב בראיון
באופן כללי לחשוב על ממוצע יותר מידי זה ממש מלחיץ ולעשות מועדי ב על ציונים סבירים ולרדוף אחרי הממוצע לא יודע אם זה שווה את זה , ככה אני מרגיש לפחות - מעדיף לסיים עם ממוצע נמוך יותר אבל שחייתי בסדר בשנים האלו - לא ויתרתי על תחביבים וחיי חברה מינימליים, אולי אני טועה ועושה טעות(שורף הרבה זמן במכון) לא יודע בכל מקרה אני לא מסוגל ללמוד כל היום
אולי זה שונה אצל מהנדסי חשמל , אני לומד מדעי המחשב
וסליחה אם החזרתי את הדיון הקודם:37mv:
נק' מוניטין:
18,773
לגבי שילוב לימודים, אימונים ועבודה - זה אינדיוידואלי, אני אישית השקעתי את המינימום בלימודים כי זה מה שאני מאמין שהכי יעיל, סיימתי עם ממוצע 80 (הנדסת תעו״נ, רופין) שזה לא רע, אבל בהחלט היו סטודנטים שלא עבדו, לא התאמנו וסיימו עם ממוצע נמוך ממני.
אם היו לי ראיות שממוצע ציונים מזיז למישהו - אולי הייתי פועל אחרת. חברה שלי לומדת בסידני, הנדסת מחשבים, היא מאוד חכמה ומשקיעה המון בלימודים, היא פרפקציוניסטית ומקבלת ציונים מאוד גבוהים ובעבר הייתה בטוחה שזה מאוד משנה. היום שהיא עובדת במשרה חלקית בחברה גדולה (בואינג) וגם עם שיחה עם יועץ לימודים, כולם אמרו לה חד וחלק שאף אחד לא מסתכל בכלל על הגליון ציונים, רק על הנסיון.
לגבי חדר כושר ותרבות חדרי כושר כאן:
יצא לי להתאמן בהמון חדרי כושר ב5~ שנים שאני גר כאן, החל מחדרי כושר מסחריים יוקרתיים, תקציביים, חינמיים, בודיבילדינג, קרוספיט, פאוורליפטינג וכו׳.
כמו בארץ, גם כאן יש ליצנים, לא פחות. ההבדל שאף אחד לא יעיר לך, במקרה הטוב יתעניין במה שאתה עושה (ואני עושה דברים יחסית לא קונבנציונלים למתאמן הממוצע מבחינת סוגי תרגילים וכו׳). כאן כמעט כולם עושים סקוואט ודדליפט, ברמה מסויימת.
המחירים של החדרי כושר- 115-170 ש״ח לחודש עבור מכון זול ובסיסי.
250-300 ש״ח לחודש עבור מכון פאוורליפטינג מוביל.
ספציפית במקום עבודה שלי יש במקרה מכון בחינם עם ציוד בסיסי סביר לחלוטין (אבל ממש לא מתאים לליפטינג).
דיברו כאן על באמפר פלייטס ומוטות סבירים, יש כמעט בכל מכון. אני עדיין לא מבין למה אנשים מתקבעים על באמפר פלייטס, הן לא טובות לשום דבר חוץ מווייטליפטינג.
מבחינת ציוד לפאוורליפטינג הייתי אומר שאוסטרליה היא ה-חלום, אפילו יותר מארה״ב. יש כאן ריכוז מאוד גבוה של מכונים ייעודיים של פאוורליפטינג, בסידני לבד אני יכול לחשוב על 10-20 כנראה.
אצלי יש מוטות ייעודיים לכל התרגילים, 3 מונוליפטים, 3 בנצ׳ תחרותי, 4 במות דדליפט, גומיות סלינגשוט וכל מה שתרצה בערך.
חסרון הכי גדול - שום מכון ליפטינג לא ממוזג. קטע תרבותי כזה לצערי, יש ימים שחם כאן לא פחות מהארץ.
אם היו לי ראיות שממוצע ציונים מזיז למישהו - אולי הייתי פועל אחרת. חברה שלי לומדת בסידני, הנדסת מחשבים, היא מאוד חכמה ומשקיעה המון בלימודים, היא פרפקציוניסטית ומקבלת ציונים מאוד גבוהים ובעבר הייתה בטוחה שזה מאוד משנה. היום שהיא עובדת במשרה חלקית בחברה גדולה (בואינג) וגם עם שיחה עם יועץ לימודים, כולם אמרו לה חד וחלק שאף אחד לא מסתכל בכלל על הגליון ציונים, רק על הנסיון.
לגבי חדר כושר ותרבות חדרי כושר כאן:
יצא לי להתאמן בהמון חדרי כושר ב5~ שנים שאני גר כאן, החל מחדרי כושר מסחריים יוקרתיים, תקציביים, חינמיים, בודיבילדינג, קרוספיט, פאוורליפטינג וכו׳.
כמו בארץ, גם כאן יש ליצנים, לא פחות. ההבדל שאף אחד לא יעיר לך, במקרה הטוב יתעניין במה שאתה עושה (ואני עושה דברים יחסית לא קונבנציונלים למתאמן הממוצע מבחינת סוגי תרגילים וכו׳). כאן כמעט כולם עושים סקוואט ודדליפט, ברמה מסויימת.
המחירים של החדרי כושר- 115-170 ש״ח לחודש עבור מכון זול ובסיסי.
250-300 ש״ח לחודש עבור מכון פאוורליפטינג מוביל.
ספציפית במקום עבודה שלי יש במקרה מכון בחינם עם ציוד בסיסי סביר לחלוטין (אבל ממש לא מתאים לליפטינג).
דיברו כאן על באמפר פלייטס ומוטות סבירים, יש כמעט בכל מכון. אני עדיין לא מבין למה אנשים מתקבעים על באמפר פלייטס, הן לא טובות לשום דבר חוץ מווייטליפטינג.
מבחינת ציוד לפאוורליפטינג הייתי אומר שאוסטרליה היא ה-חלום, אפילו יותר מארה״ב. יש כאן ריכוז מאוד גבוה של מכונים ייעודיים של פאוורליפטינג, בסידני לבד אני יכול לחשוב על 10-20 כנראה.
אצלי יש מוטות ייעודיים לכל התרגילים, 3 מונוליפטים, 3 בנצ׳ תחרותי, 4 במות דדליפט, גומיות סלינגשוט וכל מה שתרצה בערך.
חסרון הכי גדול - שום מכון ליפטינג לא ממוזג. קטע תרבותי כזה לצערי, יש ימים שחם כאן לא פחות מהארץ.
אוסטרליה ''לא פחות מהארץ?'' ציפיתי ליותר
נק' מוניטין:
18,773
מכוני ״נישה״ מאוד מצליחים כאן. יש המון המון מכונים לדברים ספציפיים, חוץ מפאוורליפטינג וקרוספיט - ווייטליפטינג, ג׳ימנסטיקס, טיפוס הרים, אימוני קבוצות, אימונים מחזוריים וכו׳ וכו׳. יחסית אחוז גבוה מהמכונים הם לא רשתות ביחס לארץ. אין לאף אחד מונופול ואף אחד לא בכיס של אף אחד. בנוסף - כמעט שום מכון לא מחייב אותך עם חוזה, זה נחשב מאוד חצוף ובגלל התחרות מכונים הפסיקו לעשות את זה.
אני גם בסידני שהמזג אוויר נחשב לחמים ונוח, הקיץ פחות חם מהארץ, שעות החום יותר קצרות, יותר גשם והחורף פחות קר מהארץ. מלבורן יותר קרה, טזמניה עוד יותר קרה. בריזבן משמעותית יותר חמה, קיירנס (צפון) היא טרופית וחם שם כל השנה.
אתה כנראה מתבלבל עם תמונות של אנשים בחוף בחג המולד כאן, זה בגלל שהעונות הפוכות (הקיץ כאן בדצמבר - פברואר), זה לא אומר שיותר חם כאן.
אם אתה מדבר על חום - זה תלוי איפה. אוסטרליה בגודל של ארה״ב פחות או יותר אז המזג אוויר שונה קיצונית מקצה לקצה. יכול להיות לך באותו יום שלג בקצה אחד ו40 מעלות בקצה שני.
אני גם בסידני שהמזג אוויר נחשב לחמים ונוח, הקיץ פחות חם מהארץ, שעות החום יותר קצרות, יותר גשם והחורף פחות קר מהארץ. מלבורן יותר קרה, טזמניה עוד יותר קרה. בריזבן משמעותית יותר חמה, קיירנס (צפון) היא טרופית וחם שם כל השנה.
אתה כנראה מתבלבל עם תמונות של אנשים בחוף בחג המולד כאן, זה בגלל שהעונות הפוכות (הקיץ כאן בדצמבר - פברואר), זה לא אומר שיותר חם כאן.
נק' מוניטין:
11,427
- פותח/ת השרשור
- #112
לכל חברה יש את דרישות הסף שלה. כשראיינתי בארץ לא קיבלנו קורות חיים של אף מהנדס עם פחות מממוצע 83, הם פשוט לא עברו את הסינון הראשוני לעבודה בקלאסטר. אין ספק שהחברה הפסידה כמה מועמדים מעולים כתוצאה מזה אבל חברות ההייטק הרבה יותר מוטרדות מ-false positive מאשר מפספוס מועמדים טובים. היו מקומות אחרים בחברה ששם כן קיבלו אנשים עם ממוצע נמוך יותר כמובן - אבל אין ספק שממוצע גבוה יכול לפתוח ולסגור דלתות.
ממוצע חשוב לתפקידים הראשונים שלך בקריירה - לא חושב שיש משהו יותר חשוב מזה.
לתפקיד שעשיתי בארץ לא היו מקבלים אותי עם ממוצע 80, מה אפשר לעשות - הייתי הולך לעבוד במקום אחר או בתפקיד אחר בחברה (ואפילו לא הייתי מודע לדלת שנסגרה בפני).
האם הייתי מצליח להתקבל לראיון אם לא הייתי עושה מה שעשיתי בארץ ואם לא הייתי מסיים בהצטיינות? כנראה שלא, יש כאן תחרות מאוד עזה עבור עבודה בהייטק ועל כל משרה פתוחה יש 50+ אנשים שלרובם יש תואר שני (אתה יכול לראות בלינקדאין כמה אנשים הגישו למשרה ספציפית).
לבוגרי מדעי המחשב יש יותר אפשרויות כי יש מיליון חברות תוכנה.
ממה שראיתי אגב הרבה יותר קשה להתקבל לעבודה כאן מאשר בארץ אם אין לך ניסיון בארה"ב. ניסיון בחברה שהיא לא בינלאומית לא רלוונטי. אנשים עם גרין קארד או עם ויזת H1b יכולים לעבוד בכל רחבי ארה"ב אז יש לך מאות סינים והודים שמגישים קורות חיים לכל משרה פתוחה.
נערך לאחרונה:
נק' מוניטין:
18,773
חסרון יחסית לא משמעותי אבל עדיין מרגיז כאן (אבל קיים בארץ כנראה בכיוון ההפוך) - מדיה שמאלנית בהגזמה.
ראיתי קמפיין נגד השמצות נגד גברים במדיה. כולם כאן רגישים מאוד לכל מי שהוא: אישה/LGBT/POC/וכו׳ וכו׳ וכו׳... אי אפשר להוציא מילה אחת רעה נגדם. שהיה כאן פיגוע (כמעט לא קורה) עם טרוריסט מוסלמי שצעק ״אללה וואכבר!״ אף אתר/חדשות לא ציין את זה, למרות שציינו בארץ ובארה״ב.
אבל מצד שני, בדר״כ שיש איכות חיים מאוד גבוהה ורמת בטחון גבוהה - אנשים מוטרדים מצרות של אנשים אחרים כי אין להם כאלה.
תוספת:
המצב מבחינת שמאלנים קיצוניים הרבה יותר חמור בארה״ב, שם יש מגמה של אלימות, השחתת רכוש, ביטול הרצאות של פעילי ימין וכו׳ וכו׳. קראתי היום על בחורה אסייתית שמרגישה לא בנוח שארוסה הוא לבן ואמרה שהיא מצטערת שהוא לא נולד הומו או היה קולגה שלה. לא צוחק.
ראיתי קמפיין נגד השמצות נגד גברים במדיה. כולם כאן רגישים מאוד לכל מי שהוא: אישה/LGBT/POC/וכו׳ וכו׳ וכו׳... אי אפשר להוציא מילה אחת רעה נגדם. שהיה כאן פיגוע (כמעט לא קורה) עם טרוריסט מוסלמי שצעק ״אללה וואכבר!״ אף אתר/חדשות לא ציין את זה, למרות שציינו בארץ ובארה״ב.
אבל מצד שני, בדר״כ שיש איכות חיים מאוד גבוהה ורמת בטחון גבוהה - אנשים מוטרדים מצרות של אנשים אחרים כי אין להם כאלה.
תוספת:
המצב מבחינת שמאלנים קיצוניים הרבה יותר חמור בארה״ב, שם יש מגמה של אלימות, השחתת רכוש, ביטול הרצאות של פעילי ימין וכו׳ וכו׳. קראתי היום על בחורה אסייתית שמרגישה לא בנוח שארוסה הוא לבן ואמרה שהיא מצטערת שהוא לא נולד הומו או היה קולגה שלה. לא צוחק.
נק' מוניטין:
907
אני מתפקע בקול מין השורה האחרונה.
זה הזכיר שבלימודי תואר שלנו הייתה מישהי שאשכרה הייתה מאוכזבת מכך שהיא לא לסבית כך שהיה לה משהו למחות ולכתוב עליו
נק' מוניטין:
18,773
שמע, את האמת ה״שמאלניות״ הזאת (אני אגב שמאל-מרכז בפוליטיקה בארץ) לא משנה כלום באורח חיים שלך. זה בעיקר תקף למדיה חברתית ואיך אנשים יכולים לחשוב עליך / להיפך.
מנגד, עזבתי את המכון הקודם שלי בעקיפין בגלל שמאלנים קיצוניים (נשמע הזיה):
פרסמתי משהו בפייסבוק שהתפרש אצל שמאלנים קיצוניים בתור משהו ימני (משמע גזעני, מיזוגני וכו׳, בדיוק לפי אותו הגיון שמי שיש לו כובע של טראמפ - הוא נאצי).
התחיל ויכוח לוהט בפייסבוק עם כמה חבר׳ה מהמכון, רובם השלימו עם החוסר הסכמה בינינו, אבל זוג אחד החליט להפסיק לדבר ולהתעלם לחלוטין איתי ועם חברה שלי בגלל הדעות הימניות שלנו כביכול (היא מצביעה לשמאל אגב). אותו זוג חברים טובים של הבעלים ויצא שהייתה אווירה חרא להתאמן. זה אגב לא משהו שקורה כאן, אבל לפרסם דברים לא-שמאלניים קיצוניים זה נחשב מאוד בעייתי.
מנגד, עזבתי את המכון הקודם שלי בעקיפין בגלל שמאלנים קיצוניים (נשמע הזיה):
פרסמתי משהו בפייסבוק שהתפרש אצל שמאלנים קיצוניים בתור משהו ימני (משמע גזעני, מיזוגני וכו׳, בדיוק לפי אותו הגיון שמי שיש לו כובע של טראמפ - הוא נאצי).
התחיל ויכוח לוהט בפייסבוק עם כמה חבר׳ה מהמכון, רובם השלימו עם החוסר הסכמה בינינו, אבל זוג אחד החליט להפסיק לדבר ולהתעלם לחלוטין איתי ועם חברה שלי בגלל הדעות הימניות שלנו כביכול (היא מצביעה לשמאל אגב). אותו זוג חברים טובים של הבעלים ויצא שהייתה אווירה חרא להתאמן. זה אגב לא משהו שקורה כאן, אבל לפרסם דברים לא-שמאלניים קיצוניים זה נחשב מאוד בעייתי.
נק' מוניטין:
8,167
- חדרי כושר מזדמנים
לפי זה, לא כדאי לרוב הישראלים לעבור לאוסטרליה. מצביעי הביבי לא רצויים שם.
נק' מוניטין:
18,773
עוד משהו שעלה לי לראש שישראלים יתקשו להתרגל כאן (אני מאמין שבארה״ב זה לא קרוב) - דברים מאוד טריויאלים יכולים להיות לא חוקיים.
הגבלות על שתיה (בעיקר בסידני) - מפסיקים להגיש שתיה אלכוהולית ב2:00, משעה מסויימת לא מגישים דאבל שוט (50 מ״ל, שזה הסטנדרט בארץ), לא מגישים בכוסות זכוכית, לא מגישים שוטים. משעה מסויימת גם מפסיקים להכניס אנשים למועדון.
הגבלות על צעצועים - לא מוכרים כאן רובי צעצוע. הם לא חוקיים ונחשבים לנשק. מישהו נעצר על אחזקת רובה ג׳ל (שיורה כדוריות ג׳ל לא כואבות). יש כאן רובים שנראים באופן מובהק כמו צעצוע (NERF) והם חוקיים. אין כאן שום דבר שנראה כמו רובה. התחפשתי לחייל צעצוע לפני כמה שנים והייתי בהלם שבשום מקום אין להשיג רובה. קניתי רובה NERF וצבעתי אותו בירוק.
אכיפה על נהיגה - כבר ציינתי מקודם.
סיגריה אלקטרונית - המכשיר חוקי, אבל אסור להחזיק ניקוטין בצורת נוזל.
קנאביס - ברוב הארצות אין גם מריחואנה רפואית. זה ישתנה עם הזמן אני מאמין.
סיגריות - אסור לפרסם, אסור להציג ויש עוד המון מגבלות. חפיסה עולה כאן 65 ש״ח (כן, לא מגזים), מנגד - אף אחד כאן לא מעשן כמעט!
הגבלות על שתיה (בעיקר בסידני) - מפסיקים להגיש שתיה אלכוהולית ב2:00, משעה מסויימת לא מגישים דאבל שוט (50 מ״ל, שזה הסטנדרט בארץ), לא מגישים בכוסות זכוכית, לא מגישים שוטים. משעה מסויימת גם מפסיקים להכניס אנשים למועדון.
הגבלות על צעצועים - לא מוכרים כאן רובי צעצוע. הם לא חוקיים ונחשבים לנשק. מישהו נעצר על אחזקת רובה ג׳ל (שיורה כדוריות ג׳ל לא כואבות). יש כאן רובים שנראים באופן מובהק כמו צעצוע (NERF) והם חוקיים. אין כאן שום דבר שנראה כמו רובה. התחפשתי לחייל צעצוע לפני כמה שנים והייתי בהלם שבשום מקום אין להשיג רובה. קניתי רובה NERF וצבעתי אותו בירוק.
אכיפה על נהיגה - כבר ציינתי מקודם.
סיגריה אלקטרונית - המכשיר חוקי, אבל אסור להחזיק ניקוטין בצורת נוזל.
קנאביס - ברוב הארצות אין גם מריחואנה רפואית. זה ישתנה עם הזמן אני מאמין.
סיגריות - אסור לפרסם, אסור להציג ויש עוד המון מגבלות. חפיסה עולה כאן 65 ש״ח (כן, לא מגזים), מנגד - אף אחד כאן לא מעשן כמעט!
אין כאן בעיות בטחוניות ככה שההצבעה לרוב נעשית עפ״י דעות כלכליות וחברתיות (משהו שאין לליכוד).
סורי שאני נדחף ככה לדיון אבל תמיד תהיתי לעצמי עד כמה באמת פוגשים את החיות המסוכנות באוסטרליה?
כי מאז נשיונל ג'יאוגרפיק רק לחשוב על לחיות בבית על הקרקע באוסטרליה מפחיד אותי...
נק' מוניטין:
11,427
- פותח/ת השרשור
- #119
יצרתי גרף שממחיש את ההבדל במיסים בין המדינות (הנתונים עבור אוסטרליה מבוססים על מה שהמפצל כתב).
כללתי עם המיסים של ישראל גם ביטוח לאומי ודמי בריאות כי מבחינתי זה מס לכל דבר אם אין לאף אחד אפשרות לא לשלם אותם.
הסבר קצר לגבי הגרפים:
ישראל - לפי הכנסה חודשית בשקלים (בין 3,000 ל100,000 ש"ח), לא משנה נשוי או רווק.
Florida_single - מיסים עבור בחור רווק שגר בפלורידה.
Florida_married - מיסים עבור זוג נשוי בפלורידה (לצורך העניין אחד מבני הזוג לא עובד, אבל זה לא משנה - מדובר בהכנסה חודשית כוללת בשקלים עבור שני בני הזוג ביחד).
Cali_single - מיסים עבור בחור רווק בקליפורניה היקרה.
Cali_married - מיסים עבור זוג נשוי בקליפורניה.
Australia - די ברור.
כל המדרגות והנתונים הם של 2018 ותורגמו לשקלים לפי שער של 3.64 (לא זוכר כבר את השער שלקחתי עבור אוסטרליה אבל זה היה מגוגל).
כללתי עם המיסים של ישראל גם ביטוח לאומי ודמי בריאות כי מבחינתי זה מס לכל דבר אם אין לאף אחד אפשרות לא לשלם אותם.
הסבר קצר לגבי הגרפים:
ישראל - לפי הכנסה חודשית בשקלים (בין 3,000 ל100,000 ש"ח), לא משנה נשוי או רווק.
Florida_single - מיסים עבור בחור רווק שגר בפלורידה.
Florida_married - מיסים עבור זוג נשוי בפלורידה (לצורך העניין אחד מבני הזוג לא עובד, אבל זה לא משנה - מדובר בהכנסה חודשית כוללת בשקלים עבור שני בני הזוג ביחד).
Cali_single - מיסים עבור בחור רווק בקליפורניה היקרה.
Cali_married - מיסים עבור זוג נשוי בקליפורניה.
Australia - די ברור.
כל המדרגות והנתונים הם של 2018 ותורגמו לשקלים לפי שער של 3.64 (לא זוכר כבר את השער שלקחתי עבור אוסטרליה אבל זה היה מגוגל).
נערך לאחרונה:
נק' מוניטין:
11,427
- פותח/ת השרשור
- #120
כמובן שבגרף חסרים הרבה נתונים כמו המע"מ בכל מדינה (ישראל 17%, אוסטרליה 10%, קליפורניה 7.25%, פלורידה 0%) או כל מיני הטבות שיש בארה"ב שמורידות משמעותית את המס (אפשר לומר שהמס שבגרף הוא מעין חסם עליון, משכנתא והלוואה ללימודים לדוגמא מורידים את המס שצריך לשלם).
לגבי קצבאות ילדים - בארץ ילד ראשון מקבל 151 ש"ח, שני-רביעי 191 ש"ח וחמישי והלאה - 151 ש"ח. כלומר עבור שבעה ילדים לצורך העניין משפחה תקבל 1177 ש"ח בחודש מהמדינה בלי שום קשר אם הבעל או האישה עובדים.
בארה"ב קצבאות ילדים מתורגמות להנחה במס (כלומר, לא עבדת = לא קיבלת כלום) כשבניגוד לארץ ברגע שיש לך שלושה ילדים או יותר תקבל אותו סכום (אין בונוס למי שיש שבעה ילדים). את הטבת המס מקבלים רק אם מרוויחים מתחת לסכום מסוים כשאם עוברים אותו הוא דועך לאט לאט עד שהוא מגיע לאפס - כלומר רק אנשים שמרוויחים מעט מקבלים הטבת מס עבור הילדים שלהם, שזה די הגיוני כשחושבים על זה.
לגבי קצבאות ילדים - בארץ ילד ראשון מקבל 151 ש"ח, שני-רביעי 191 ש"ח וחמישי והלאה - 151 ש"ח. כלומר עבור שבעה ילדים לצורך העניין משפחה תקבל 1177 ש"ח בחודש מהמדינה בלי שום קשר אם הבעל או האישה עובדים.
בארה"ב קצבאות ילדים מתורגמות להנחה במס (כלומר, לא עבדת = לא קיבלת כלום) כשבניגוד לארץ ברגע שיש לך שלושה ילדים או יותר תקבל אותו סכום (אין בונוס למי שיש שבעה ילדים). את הטבת המס מקבלים רק אם מרוויחים מתחת לסכום מסוים כשאם עוברים אותו הוא דועך לאט לאט עד שהוא מגיע לאפס - כלומר רק אנשים שמרוויחים מעט מקבלים הטבת מס עבור הילדים שלהם, שזה די הגיוני כשחושבים על זה.
