הסולידית - מומלץ לקרוא

  • פותח/ת השרשור hanan
  • פורסם בתאריך
קודם כל תודה, איזה מהן היית שמח ליישם בגיל ה20 ?
 
נראה כמו בלוג מעניין, וחלק מהעצות בהחלט טובות - אבל כמובן שגם אני לא מסכים עם הכל.

מזכיר לי מישהו שעבד איתי בעבר וגר עם אישתו ואח שלו ביחד באותה דירה שכורה במשך שנים על גבי שנים בשביל לחסוך עוד קצת כסף כל חודש, וזה כשכל השלושה עובדי הייטק.

לחיות בדירת שלושה חדרים עם אחיך ואישתך ביחד במשך שנים, עם ריהוט ישן שהגיע עם הדירה, בלי לצאת ולבזבז כסף, בלי להנות, בלי חופשות בשביל לחסוך עוד קצת כסף (70 אחוז מההכנסה? 80 אחוז מההכנסה? אפשר כבר לישון בקיוביק ולחסוך את הכל) זו לא הדרך. צריך לשאוף לחסוך ולהשקיע כמובן - אבל לא הייתי חוזר עכשיו לגור עם שותפים בשביל לחסוך עוד כמה דולרים כל חודש.

בישראל רוב האנשים שאני מכיר הם בעלי מודעות כלכלית גבוהה וחוסכים כסף לאט לאט, זה לא כמו פה בארה"ב.
 
נראה כמו בלוג מעניין, וחלק מהעצות בהחלט טובות - אבל כמובן שגם אני לא מסכים עם הכל.

מזכיר לי מישהו שעבד איתי בעבר וגר עם אישתו ואח שלו ביחד באותה דירה שכורה במשך שנים על גבי שנים בשביל לחסוך עוד קצת כסף כל חודש, וזה כשכל השלושה עובדי הייטק.

לחיות בדירת שלושה חדרים עם אחיך ואישתך ביחד במשך שנים, עם ריהוט ישן שהגיע עם הדירה, בלי לצאת ולבזבז כסף, בלי להנות, בלי חופשות בשביל לחסוך עוד קצת כסף (70 אחוז מההכנסה? 80 אחוז מההכנסה? אפשר כבר לישון בקיוביק ולחסוך את הכל) זו לא הדרך. צריך לשאוף לחסוך ולהשקיע כמובן - אבל לא הייתי חוזר עכשיו לגור עם שותפים בשביל לחסוך עוד כמה דולרים כל חודש.

בישראל רוב האנשים שאני מכיר הם בעלי מודעות כלכלית גבוהה וחוסכים כסף לאט לאט, זה לא כמו פה בארה"ב.
אני חושב שקצת פספסת את הרעיון שלה. המטרה היא לא להתכלב כדי לחסוך אגרסיבית בכוח. המטרה היא לאמץ אורח חיים שבו התחביבים שלך יהיו זולים ודרישות המחיה שלך יהיו כמה שיותר פשוטות כי האבנים הגדולות בבזבוזים שלך הם מגורים ותזונה. יש אנשים כמו הסולידית עצמה שלוקחים את זה אקסטרים אחד קדימה אבל העיקרון הבסיסי הוא שאם אתה בנאדם שהתחביב המרכזי שלו הוא שופינג ומסעדות גורמה אתה יכול להפוך את התחביבים האלה לסריגה וטיולי שטח. ואם התרגלת לגור לבד בדירת 4 חדרים אתה יכול לחנך את עצמך מחדש לאהוב לגור במקומות קטנים וצנועים יותר או עם שותפים (אם אתה לא נשוי/עם חברה).
בעצם, הנקודה המרכזית של הבלוג של הסולידית הוא שרמת חיים לא שווה איכות חיים ואפשרי לכל אחד להשיג איכות חיים נהדרת ללא רמת חיים גבוהה (משהו שהרבה אנשים לא מודעים אליו כי בעולם קפיטליסטי הפרסומות בכל מקום הן "תצרוך תצרוך תצרוך").
 
אני חושב שקצת פספסת את הרעיון שלה. המטרה היא לא להתכלב כדי לחסוך אגרסיבית בכוח. המטרה היא לאמץ אורח חיים שבו התחביבים שלך יהיו זולים ודרישות המחיה שלך יהיו כמה שיותר פשוטות כי האבנים הגדולות בבזבוזים שלך הם מגורים ותזונה. יש אנשים כמו הסולידית עצמה שלוקחים את זה אקסטרים אחד קדימה אבל העיקרון הבסיסי הוא שאם אתה בנאדם שהתחביב המרכזי שלו הוא שופינג ומסעדות גורמה אתה יכול להפוך את התחביבים האלה לסריגה וטיולי שטח. ואם התרגלת לגור לבד בדירת 4 חדרים אתה יכול לחנך את עצמך מחדש לאהוב לגור במקומות קטנים וצנועים יותר או עם שותפים (אם אתה לא נשוי/עם חברה).
בעצם, הנקודה המרכזית של הבלוג של הסולידית הוא שרמת חיים לא שווה איכות חיים ואפשרי לכל אחד להשיג איכות חיים נהדרת ללא רמת חיים גבוהה (משהו שהרבה אנשים לא מודעים אליו כי בעולם קפיטליסטי הפרסומות בכל מקום הן "תצרוך תצרוך תצרוך").


אני לא קורא את הבלוג שלה והגבתי רק על הפוסט הנוכחי, אחת העצות היתה לחסוך לפחות 50% מהמשכורת, ונראה כאילו שהיא מתגאה שיש אנשים שם שחוסכים 80% מהמשכורת שלהם.

לא כולם עובדי הייטק שמרוויחים טוב, במיוחד לא בגיל 20+-. סה"כ רוב העצות שלה דומות לעצות שאני הייתי נותן - אבל אני ממש לא חושב שצריך לומר לאנשים שקוראים את הבלוג שלה "תחסכו" כי ככה מחנכים אותנו מילדות, בניגוד לארה"ב למשל.

כל אחד עושה את השיקולים הכלכליים שלו על מה הוא מוכן להוציא כסף ועל מה הוא לא מוכן להתפשר. אני לא חושב שמטרת העל צריכה להיות "עצמאות כלכלית" אלא המטרה צריכה להיות לקום בבוקר עם חיוך לעבודה כשאתה יודע שאתה הולך לעבודה כי אתה רוצה ללכת לעבודה, לא כי אתה חייב ללכת לעבודה בשביל להתפרנס.
 
אני לא קורא את הבלוג שלה והגבתי רק על הפוסט הנוכחי, אחת העצות היתה לחסוך לפחות 50% מהמשכורת, ונראה כאילו שהיא מתגאה שיש אנשים שם שחוסכים 80% מהמשכורת שלהם.

לא כולם עובדי הייטק שמרוויחים טוב, במיוחד לא בגיל 20+-. סה"כ רוב העצות שלה דומות לעצות שאני הייתי נותן - אבל אני ממש לא חושב שצריך לומר לאנשים שקוראים את הבלוג שלה "תחסכו" כי ככה מחנכים אותנו מילדות, בניגוד לארה"ב למשל.

כל אחד עושה את השיקולים הכלכליים שלו על מה הוא מוכן להוציא כסף ועל מה הוא לא מוכן להתפשר. אני לא חושב שמטרת העל צריכה להיות "עצמאות כלכלית" אלא המטרה צריכה להיות לקום בבוקר עם חיוך לעבודה כשאתה יודע שאתה הולך לעבודה כי אתה רוצה ללכת לעבודה, לא כי אתה חייב ללכת לעבודה בשביל להתפרנס.
אני מרגיש שאתה קצת סותר את עצמך או שלא הבנתי אותך כמו שצריך. אתה אומר שמצד אחד מטרת העל לא צריכה להיות עצמאות כלכלית ומצד שני אתה רוצה להרגיש כשאתה הולך לעבודה שאתה הולך לעבודה כי אתה רוצה ללכת ולא בשביל להתפרנס. אבל כדי להרגיש את זה אתה חייב להיות בעל עצמאות כלכלית. אם אין לך עצמאות כלכלית אתה כבול לשוק העבודה ובחיים לא תוכל באמת להרגיש שאתה הולך לעבודה כי אתה רוצה ולא כי אם לא תילך אתה עלול להפוך להומלס.
 
אני מרגיש שאתה קצת סותר את עצמך או שלא הבנתי אותך כמו שצריך. אתה אומר שמצד אחד מטרת העל לא צריכה להיות עצמאות כלכלית ומצד שני אתה רוצה להרגיש כשאתה הולך לעבודה שאתה הולך לעבודה כי אתה רוצה ללכת ולא בשביל להתפרנס. אבל כדי להרגיש את זה אתה חייב להיות בעל עצמאות כלכלית. אם אין לך עצמאות כלכלית אתה כבול לשוק העבודה ובחיים לא תוכל באמת להרגיש שאתה הולך לעבודה כי אתה רוצה ולא כי אם לא תילך אתה עלול להפוך להומלס.


לא, אתה יכול ללכת לעבודה עם רצון וחיוך ולא להרגיש שאתה כבול, גם אם אתה לא "עצמאי כלכלית". אני עובד כי אני רוצה ונהנה מזה, לא כי אני חייב - ואני ממש לא חייב.
 
ומעולם מטרת העל שלי לא היתה "עצמאות כלכלית", פשוט רציתי לעבוד בעבודה שאני אוהב והשקעתי את כל מה שחסכתי החל מהמשכורת השניה שלי, למה? כי זה פשוט דבר חכם לעשות.
 
ל אחד עושה את השיקולים הכלכליים שלו על מה הוא מוכן להוציא כסף ועל מה הוא לא מוכן להתפשר.
לדעתי רוב בני ה20-30 לא בשלים להחליט לעצמם על מה הם מוכנים להוציא כסף ועל מה הם לא מוכנים להתפשר. הרבה בני 20-22 קונים רכב על שכר במעט גבוה ממינימום כי "אי אפשר להתפשר על רכב". ההחלטות הכלכליות של צעירים ברובן בלתי שפויות ביחס להכנסה או בלתי שפויות בכללי ובלוגים כמו הבלוג של הסולידית הם מקור נהדר להכניס אנשים לפרופורציה שיבינו שאפשר להתפשר על לחיות בלי רכב כשהשכר שלך נמוך ובלי לצאת למסעות שופינג כל שבוע ובלי לצאת למסעדות כל שבוע ולחפש לקנות דברים במבצעים ובתזמון נכון ולא "בא לי עכשיו אז אני אקנה עכשיו".
לא, אתה יכול ללכת לעבודה עם רצון וחיוך ולא להרגיש שאתה כבול, גם אם אתה לא "עצמאי כלכלית". אני עובד כי אני רוצה ונהנה מזה, לא כי אני חייב - ואני ממש לא חייב.
אני גם הולך לעבודה עם חיוך אבל תמיד יש לי את ההרגשה שזה לא הדבר שאני הכי רוצה לעשות בעולם ושאם ברגע זה הייתי עצמאי כלכלית הייתי בוחר לעשות דברים אחרים עם החיים שלי. כמו לקרוא ספרים, לטייל בעולם וללמוד ולהתפתח איך שאני רוצה ולא בתחומים המוגבלים שאני צריך להתעסק בהם בעבודה.
 
לדעתי רוב בני ה20-30 לא בשלים להחליט לעצמם על מה הם מוכנים להוציא כסף ועל מה הם לא מוכנים להתפשר. הרבה בני 20-22 קונים רכב על שכר במעט גבוה ממינימום כי "אי אפשר להתפשר על רכב". ההחלטות הכלכליות של צעירים ברובן בלתי שפויות ביחס להכנסה או בלתי שפויות בכללי

אנחנו כנראה מכירים אנשים אחרים או שהדור השתנה מאז שאני הייתי סטודנט - קשה לי להאמין שאנשים עם מנטליות כזו הולכים וקוראים ביוזמתם בלוג על השקעות כלכליות, היא סוג של preaching to the choir.

אם היית שואל אותי אילו טיפים הייתי נותן לעצמי בגיל 20 עם הידע שיש לי היום ממש לא הייתי אומר לעצמי "תחסוך עוד כי אתה לא חוסך מספיק", אפילו להיפך - נסעתי באוטובוסים עד גיל 30 פחות או יותר, אחת העצות הראשונות שהייתי נותן היא "תקנה מכונית יד שניה כמה שיותר מהר".
יש את כל החיים אחרי הלימודים לחסוך ממשכורת נורמלית ולא ממשכורת שבקושי מספיקה לך לשכר דירה ואוכל. לומר למישהו בן 20 "תחסוך 50% מהמשכורת שלך" כשאתה בן 30 ומרוויח משכורת טובה זו חוכמה קטנה. זו עצה טובה למשכורות נורמליות שאתה מקבל אחרי הלימודים - לא כשאין לך כסף לקנות אוכל בסופר ואתה עובד 90 שעות בשבוע בניקוי שולחנות בשביל לחסוך כסף ללימודים (ואת זה אני אומר מניסיון).

אני גם הולך לעבודה עם חיוך אבל תמיד יש לי את ההרגשה שזה לא הדבר שאני הכי רוצה לעשות בעולם ושאם ברגע זה הייתי עצמאי כלכלית הייתי בוחר לעשות דברים אחרים עם החיים שלי. כמו לקרוא ספרים, לטייל בעולם וללמוד ולהתפתח איך שאני רוצה ולא בתחומים המוגבלים שאני צריך להתעסק בהם בעבודה.

אתה יודע, היו כמה חודשים טובים אחרי שהגעתי לארה"ב בהם לא יכולתי לעבוד כי חיכיתי לאישור העבודה שלי, רק חיכיתי לרגע המיוחל בו אני סוף סוף אקבל אותו ואוכל להתחיל להתראיין ולמצוא כאן עבודה - לא בגלל שאני חייב מבחינה כלכלית (אני ממש לא), פשוט כי הרגשתי חסר כל תועלת לעסוק רק בתחביבים שלי (אפילו שחלקם כוללים תכנות והשקעות) ורק לבלות כל הזמן.

גם בארץ וויתרתי על ה-sabbatical שלי (23 ימי חופש נוספים) פשוט כי לא הרגשתי צורך לקחת אותו. אני הולך לעבודה כי אני רוצה להיות בעבודה - לא כי אני חייב.
 
הבעיה של הסולידית זה שהגישה שלה יותר מדי מזכירה דיאטת "כסאח" - תדחה את הסיפוקים שלך שבשבילם אתה עובד מלכתחילה, תטחן כמה שיותר עבודה למשך עשור ואז תפרוש ותחזור לאורח החיים הבזבזני והכל יופי טופי.
רק שכמו כל דיאטת כסאח, התוצאות הכי סבירות שיקרו הן או שתכנס לאטרף של בזבזנות (כמו שקורה להרבה זוכי לוטו, ספורטאים וכו') ותשרוף את הכסף יותר מהר מההכנסה הפאסיבית שכנראה לא תהיה גבוהה כמו המשכורת שלך לאחר העשור. או שתתקבע על מינימליזם ולא תרצה לממש את את המטרות שבשבילהן מלכתחילה התחלת לחסוך כי זה בזבזני (זה סוג של אנלוגיה לאנורקסיה כשחושבים על זה).

הגישה שלה להשקעות היא אחלה ואולי אפילו הטובה ביותר לאדם הממוצע (כמובן שהגישה היתה ידועה הרבה לפניה) אבל הגישה שלה לניהול אורח חיים היא קיצונית ולא מתאימה לרוב האנשים.
 
אנחנו כנראה מכירים אנשים אחרים או שהדור השתנה מאז שאני הייתי סטודנט - קשה לי להאמין שאנשים עם מנטליות כזו הולכים וקוראים ביוזמתם בלוג על השקעות כלכליות, היא סוג של preaching to the choir.
זה נכון. אבל המטרה היא שבדיוק האנשים האלה יקראו את הבלוג הזה כדי שהמודעות הכלכלית שלהם תעלה.
אם היית שואל אותי אילו טיפים הייתי נותן לעצמי בגיל 20 עם הידע שיש לי היום ממש לא הייתי אומר לעצמי "תחסוך עוד כי אתה לא חוסך מספיק", אפילו להיפך - נסעתי באוטובוסים עד גיל 30 פחות או יותר, אחת העצות הראשונות שהייתי נותן היא "תקנה מכונית יד שניה כמה שיותר מהר".
יש את כל החיים אחרי הלימודים לחסוך ממשכורת נורמלית ולא ממשכורת שבקושי מספיקה לך לשכר דירה ואוכל. לומר למישהו בן 20 "תחסוך 50% מהמשכורת שלך" כשאתה בן 30 ומרוויח משכורת טובה זו חוכמה קטנה. זו עצה טובה למשכורות נורמליות שאתה מקבל אחרי הלימודים - לא כשאין לך כסף לקנות אוכל בסופר ואתה עובד 90 שעות בשבוע בניקוי שולחנות בשביל לחסוך כסף ללימודים (ואת זה אני אומר מניסיון).
אתה מאוד שונה מהבנאדם הממוצע. בכל מקרה, הנקודה היא שאצל רוב רובם של האנשים ההוצאות עולות ביחס לעליה בהכנסה ואחוז החיסכון לא עולה. המטרה של הסולידית היא לתת לך את הכלים שאתה צריך אם המטרה שלך היא להגיע לעצמאות כלכלית. הדבר המרכזי כאן הוא להתרגל לרמת חיים מסוימת שתיתן לך איכות חיים מקסימלית וכאשר ההכנסה עולה לא תהיה לך סיבה להעלות את רמת החיים ובכך תעלה את החסכונות שלך. בגלל שרוב האנשים מבזבזים לפי ההכנסה (או מעבר להכנסה) הם בחיים לא יגיעו לחיסכון משמעותי לא משנה עד כמה ההכנסה שלהם תעלה.
ממליץ לקרוא את זה (לקוח מהספר The Millionaire Next Door):
PAW vs UAW: Are you a Prodigious or Under Accumulator of Wealth?
הבעיה של הסולידית זה שהגישה שלה יותר מדי מזכירה דיאטת "כסאח" - תדחה את הסיפוקים שלך שבשבילם אתה עובד מלכתחילה, תטחן כמה שיותר עבודה למשך עשור ואז תפרוש ותחזור לאורח החיים הבזבזני והכל יופי טופי.
ממש לא הבנת נכון את הסולידית אם זה מה שאתה חושב. דבר ראשון, כשאתה פורש אתה לא חוזר לאורח חיים בזבזני. לפי כלל שלושת האחוזים שהסולידית חיה לפיו, במידה והצלחת במשך עשור להגיע לחיסכון של 2 מיליון שקל בניירות ערך ההכנסה הפאסיבית שלך היא 5 אלף שקל לחודש כך שבהסתברות גבוהה מאוד תיק ההשקעות שלך לעולם לא יקטן. דבר ראשון, מיעוט מסוגל להגיע לחיסכון של 2 מיליון שקלים בעשור. דבר שני, על 5 אלף שקל בחודש אף אחד לא יכול לחיות באורח חיים בזבזני.
בנוסף, הנקודה שלה היא ממש לא דחיית סיפוקים אלה שינוי סיפוקים. היא מציעה לאנשים להחליף תחביבים בזבזניים בתחביבים מניבים. הרבה אנשים שהולכים בתור עדר אחרי החברה חיים באורח חיים בזבזני כי כולם חיים ככה. מסעדות גורמה, חופשות יקרות לאירופה, דירות 4 חדרים למשפחה מצומצמת במרכז הארץ (כמובן עם לקיחת משכנתה ל30 שנה), רכב יד ראשונה שמתחלף לו כל 3-5 שנים לרכב חדש ביד ראשונה ועוד המון דברים אחרים. אנשים שחיים ככה מוכרים את החירות הכלכלית שלהם בתמורה למוצרים פיזיים, נכנסים לחובות ענק לעשורים קדימה ותכלס הם לא באמת צריכים את כל זה כדי לחיות באיכות חיים גבוהה אם רק התחביבים והרצונות שלהם היו משתנים.
הגישה שלה להשקעות היא אחלה ואולי אפילו הטובה ביותר לאדם הממוצע (כמובן שהגישה היתה ידועה הרבה לפניה) אבל הגישה שלה לניהול אורח חיים היא קיצונית ולא מתאימה לרוב האנשים.
אני חי לפי הערכים שלמדתי מהסולידית וזה הכל. כשחברים מזמינים אותי לבירה או המבורגר אני יוצא ולא מחשב כמה זה יעלה לי (אני כן כי אני מנהל טבלת הוצאות והכנסות אבל אני לעולם לא אסרב ליציאה מסיבות כלכליות). אני לא קונה עדשים בסיטונאות ולא מייצר את חומרי הניקוי שלי מסודה וחומרים כימיים אחרים. אחרי מחשבה ארוכה כתוצאה מקריאת הבלוג ישבתי והגעתי למסקנה מה רמת החיים שאני מוכן ורוצה לחיות בה.
במקום להסתכל על אורח החיים שלה תסתכל על הערכים שהיא מנסה להעביר ותראה שיש הרבה מה ללמוד וליישם שיתרום לך מאוד.
 
אנשים שחיים ככה מוכרים את החירות הכלכלית שלהם בתמורה למוצרים פיזיים
לא הבנתי אז מה אתה אמור לעשות עם חירות כלכלית, גם מבחינת לטייל בעולם אתה משלם על כרטיס טיסה שהוא מוצר פיזי,
או על מלון שאתה נשאר בו וכו'..
דרך אגב אם אתה עוקב ממש אחרי הפוסטים שלה תוכל להמליץ מה כדאי לקרוא ומה לא? והאם תוכל לסכם את התפיסה שלה לחירות כלכלית?
כביכול מתי אפשר להגיד "וואלה אני בן חורין".
 
אני חושב שקצת פספסת את הרעיון שלה. המטרה היא לא להתכלב כדי לחסוך אגרסיבית בכוח. המטרה היא לאמץ אורח חיים שבו התחביבים שלך יהיו זולים ודרישות המחיה שלך יהיו כמה שיותר פשוטות כי האבנים הגדולות בבזבוזים שלך הם מגורים ותזונה. יש אנשים כמו הסולידית עצמה שלוקחים את זה אקסטרים אחד קדימה אבל העיקרון הבסיסי הוא שאם אתה בנאדם שהתחביב המרכזי שלו הוא שופינג ומסעדות גורמה אתה יכול להפוך את התחביבים האלה לסריגה וטיולי שטח. ואם התרגלת לגור לבד בדירת 4 חדרים אתה יכול לחנך את עצמך מחדש לאהוב לגור במקומות קטנים וצנועים יותר או עם שותפים (אם אתה לא נשוי/עם חברה).
בעצם, הנקודה המרכזית של הבלוג של הסולידית הוא שרמת חיים לא שווה איכות חיים ואפשרי לכל אחד להשיג איכות חיים נהדרת ללא רמת חיים גבוהה (משהו שהרבה אנשים לא מודעים אליו כי בעולם קפיטליסטי הפרסומות בכל מקום הן "תצרוך תצרוך תצרוך").
המטרה לטענתה היא דווקא כן להתכלב.
היא מציעה לשמור על "אורח חיים סטודנטיאלי" גם אחרי שאתה מסיים את הלימודים.

אני אמנם רחוק מאוד מכל תרבות הצריכה המפגרת הזאת, אבל ממש לא מתכוון להמשיך לחיות כמו סטודנט אחרי התואר, אבל אני כן יכול להבין את מי שבוחר לעשות את זה.
 
תגובה אחת תפסה לי את העין שם:
"בת 22, עובדת בהייטק – שמחה לקרוא עוד פוסט מצוין, אבל אני מרגישה שכל כך הרבה אנשים דוחפים אנשים אחרים לעבוד בהייטק שתוך כמה שנים בודדות ההיצע יעלה על הביקוש ויהיה זילות של המקצוע והמשכורות יהיו חצי ממה שהן עכשיו ."

מה דעתכם על זה? @hanan @incin @Tank @Spasm32 @Bariah
 
לא הבנתי אז מה אתה אמור לעשות עם חירות כלכלית, גם מבחינת לטייל בעולם אתה משלם על כרטיס טיסה שהוא מוצר פיזי,
או על מלון שאתה נשאר בו וכו'..
דבר ראשון, ניתן להוזיל משמעותית עלויות בטיסה לחו"ל אם אתה יודע לתזמן כמו שצריך קניית כרטיסים. ניתן לחסוך משמעותית על בתי מלון (אכסניות הם גם אופציות) ולא חובה לטוס לתקופות ארוכות ו4 פעמים בשנה, או אם אתה רוצה לטוס אתה יכול לטוס ולעבוד במקביל ולחסוך פחות. גם כשאני אגיע לחופש כלכלי אני ככל הנראה לא אפסיק לעבוד. אני אהנה משני העולמות, אני גם אהיה חופשי כלכלית וגם אעבוד בידיעה שאני עובד בשביל הכיף ולא בשביל השכר כאשר השכר הוא רק בונוס שנותן לי עוד פריווילגיות מעבר להכנסה הפאסיבית שכבר סידרתי לעצמי באמצעות השקעות.
דרך אגב אם אתה עוקב ממש אחרי הפוסטים שלה תוכל להמליץ מה כדאי לקרוא ומה לא? והאם תוכל לסכם את התפיסה שלה לחירות כלכלית?
כביכול מתי אפשר להגיד "וואלה אני בן חורין".
אתה בן חורין כאשר תיק ההשקעות שלך מכיל סכום שאתה יכול למשוך ממנו 3% בשנה ולחיות רק על הסכום הזה. כמו שהבאתי את הדוגמא קודם, 2 מיליון שקל בתיק ההשקעות יובילו למשיכה שנתית של 60 אלף שקל שזה בעצם 5 אלף שקל לחודש ולכן עבור חיים בתקציב של 5 אלף שקל בחודש רצוי שיהיה לך תיק השקעות של 2 מיליון שקל.
לגבי פוסטים ספציפיים, יש לי רשימה של כל הפוסטים המאוד חשובים ששמרתי בצד. זאת רשימה מאוד מקוצרת של הדברים שהרגשתי שהכי חשובים לי ספציפית לשמור בצד לקריאה עתידית אבל יש עוד עשרות פוסטים מאוד טובים ואני אישית ממליץ לעבור על כולם.
איך להיפתר מג'אנק צרכני

איך להיפטר מג'אנק צרכני - הסולידית

כמה שבירים החיים שלך

כמה שבירים החיים שלך? - הסולידית

24 התנגדויות נפולות

24 התנגדויות נפוצות לבלוג הזה - הסולידית

לרסן את אינפלציית הזמן

לרסן את אינפלציית הזמן - הסולידית

קצר בתקשורת

קצר בתקשורת: פערי השלבים בסולם החסכנות - הסולידית

מינימליזם, ניידות ושמונצעס

מינימליזם, ניידות ו"שמונצעס" - הסולידית

27 דרכים לחסוך כסף

27 דרכים לחסוך כסף - הסולידית

הכירויות לחסכנים

היכרויות לחסכנים - הסולידית

אצבע משולשת

אצבע משולשת - הסולידית

ההשקעה הגרועה ביותר

ההשקעה הגרועה ביותר שניתן להעלות על הדעת - הסולידית

למה קשה לפרוש מוקדם בישראל

למה קשה כל כך לפרוש מוקדם בישראל - הסולידית

ריבית דריבי

למה להתחיל לחסוך מוקדם ולעתים קרובות - הסולידית

אל תתנו למדינה לקבוע לכם את גיל הפרישה

אל תתנו למדינה לקבוע לכם את גיל הפרישה - הסולידית

הבורסה איננה קזינו

הבורסה איננה קזינו (אלא אם תרצו שתהיה) - הסולידית

אל תעשו שטויות

פסיבי או אקטיבי? העיקר שלא תעשו שטויות - הסולידית

הפרדוקס התמוה של שוק ההון בישראל

הפרדוקס התמוה של שוק ההון בישראל - הסולידית

סיכול ממוקד לתקציב המזון שלכם

סיכול ממוקד לתקציב המזון שלכם - הסולידית

רוצים להתעשר? ערבלו בטון

רוצים להתעשר? ערבלו בטון - הסולידית

פתיחת עסק עצמאי

מקל בגלגל האוגר: למה שכירים חייבים להקים עסק עצמאי - הסולידית

עדיין מחפשים מניות מומלצות אשכרה

עדיין מחפשים מניות מומלצות? אשכרה? - הסולידית

ההחלטה הגורלית ביותר עבור תיק ההשקעות שלכם

ההחלטה הגורלית ביותר עבור תיק ההשקעות שלכם - הסולידית

המטרה לטענתה היא דווקא כן להתכלב.
היא מציעה לשמור על "אורח חיים סטודנטיאלי" גם אחרי שאתה מסיים את הלימודים.

אני אמנם רחוק מאוד מכל תרבות הצריכה המפגרת הזאת, אבל ממש לא מתכוון להמשיך לחיות כמו סטודנט אחרי התואר, אבל אני כן יכול להבין את מי שבוחר לעשות את זה.
היא מציעה את זה כי זאת הדרך הזולה ביותר לישון תחת קורת גג ואם המטרה העליונה שלך היא לצאת ממירוץ העכברים ולהפוך לחופשי מבחינה כלכלית אז אתה תוכל לחסוך הרבה יותר מהנטו שלך אם תתכלב ותחיה בתנאים סטודנטיאליים. אבל לא כולנו כמוה. אני מאוד רוצה להגיע לחופש כלכלי אבל לי לדוגמא יותר חשוב לגור במקום נקי וקרוב לעבודה ועדיף לבד ואני מוכן לשלם עוד 1500 שקל בחודש בשביל זה אם צריך.
כמו שאמרתי גם קודם, קחו את הערכים שהסולידית מעבירה ולא את דרך החיים שלה. לכל אחד מאיתנו יש צרכים שונים ואנחנו צריכים להגדיר לעצמינו את סדר העדיפויות שלנו ואיפה אנחנו מעבירים את הגבול.
תגובה אחת תפסה לי את העין שם:
"בת 22, עובדת בהייטק – שמחה לקרוא עוד פוסט מצוין, אבל אני מרגישה שכל כך הרבה אנשים דוחפים אנשים אחרים לעבוד בהייטק שתוך כמה שנים בודדות ההיצע יעלה על הביקוש ויהיה זילות של המקצוע והמשכורות יהיו חצי ממה שהן עכשיו ."

מה דעתכם על זה? @hanan @incin @Tank @Spasm32 @Bariah
דבר ראשון, היצע עולה לא בהכרח אומר "היצע איכותי" עולה. אם תיקח את כל עובדי הניקיון בארץ ותשלח אותם להייטק הם לא ישתלבו בתעשיה ולא יגרמו להורדה במשכורות.
מה שהבחורה בת ה22 שהגיבה טענה כאן היא טענה שהייתה נכונה במידה והיינו מדברים על שוק חופשי בתחרות משוכללת עבור מוצר צריכה. לדוגמא אם היצע השולחנות בשוק יעלה אבל הביקוש לא יעלה (או לא יעלה מספיק) אז נקודת שיווי המשקל תרד כי גרף ההיצע יזוז ימינה (תחפש בגוגל תמונות גרף היצע ביקוש).
בני אדם הם לא שולחנות. מכאן שאותה הכללה שנכונה עבור מוצרי צריכה בשוק חופשי בתחרות משוכללת לא בהכרח תהיה נכונה למשכורות. קיימות 2 אלטרנטיבות.
1. המשכורות אכן ירדו בעקבות עליית היצע עובדי ההייטק (במידה וההיצע יגדל והביקוש לא יגדל או יגדל בקצב איטי יותר)
2. המשכורות לא ירדו אבל הרבה עובדי "הייטק" ימצאו את עצמם מחוץ להייטק ואלה שיקבלו את המשכורות הגבוהות יהיו רק האחוז הטוב ביותר מכלל העובדים.

אני אישית חושב שהאופציה השניה יותר סבירה שתקרה אבל אין לי מספיק ידע בתחום כדי לתת הסבר משכנע יותר.
 
ממש לא הבנת נכון את הסולידית אם זה מה שאתה חושב. דבר ראשון, כשאתה פורש אתה לא חוזר לאורח חיים בזבזני. לפי כלל שלושת האחוזים שהסולידית חיה לפיו, במידה והצלחת במשך עשור להגיע לחיסכון של 2 מיליון שקל בניירות ערך ההכנסה הפאסיבית שלך היא 5 אלף שקל לחודש כך שבהסתברות גבוהה מאוד תיק ההשקעות שלך לעולם לא יקטן. דבר ראשון, מיעוט מסוגל להגיע לחיסכון של 2 מיליון שקלים בעשור. דבר שני, על 5 אלף שקל בחודש אף אחד לא יכול לחיות באורח חיים בזבזני.
בנוסף, הנקודה שלה היא ממש לא דחיית סיפוקים אלה שינוי סיפוקים. היא מציעה לאנשים להחליף תחביבים בזבזניים בתחביבים מניבים. הרבה אנשים שהולכים בתור עדר אחרי החברה חיים באורח חיים בזבזני כי כולם חיים ככה. מסעדות גורמה, חופשות יקרות לאירופה, דירות 4 חדרים למשפחה מצומצמת במרכז הארץ (כמובן עם לקיחת משכנתה ל30 שנה), רכב יד ראשונה שמתחלף לו כל 3-5 שנים לרכב חדש ביד ראשונה ועוד המון דברים אחרים. אנשים שחיים ככה מוכרים את החירות הכלכלית שלהם בתמורה למוצרים פיזיים, נכנסים לחובות ענק לעשורים קדימה ותכלס הם לא באמת צריכים את כל זה כדי לחיות באיכות חיים גבוהה אם רק התחביבים והרצונות שלהם היו משתנים.

זה לא סותר את מה שטענתי בתוצאות בפועל של הפעולות שהיא מציעה, רק את המטרה הסופית שהיא עצמה מציבה (שהיא לא כזו משנה, כי רוב האנשים מלכתחילה לא רוצים לחסוך הרבה כסף כדי להיות יותר מינימליסטים, אלא כדי שיוכלו לבזבז יותר).
יש גם את כל עניין המיתוג שלה את עצמה - היא לעתים נדירות מתייחסת לכמה בפועל היא מרוויחה (אם בכלל, זכור לי רק איזה דיון מהפורום שם שהחברים בו הגיעו למסקנה שהיא מרוויחה סכום די נמוך כלשהו לחודש) ולא מבהירה ששמירה על אורח חיים מינימליסטי זה אינטגרלי להמשך החיים גם לאחר שלב החסכון בד בבד היא ממתגת את ההישג שלה כ"פרישה" ו"עצמאות כלכלית" שאלו דברים שקוסמים בעיקר לצרכנים (כמו לוטו, אקזיט וכו').

לעניין הסיפוקים/תחביבים אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל להתייחס, זה פשוט כל כך יותר מורכב מאיך שהיא מנסה להציג את זה. אם נתייחס רק לרמה העקרונית - זה מגוחך לעודד אנשים לשנות משהו שבפועל יש להם מעט מאוד שליטה עליו (מה יגרום להם סיפוק) ומזכיר יותר כתבים דתיים מבלוג כלכלי. יש גם הבדל גדול בין תחביב שאתה באמת עושה כי בא לך, לתחביב שאתה עושה בציפייה/מטרה להרוויח ממנו משהו - הכנסת כסף למשוואה משנה לחלוטין את מערכת התמריצים והסולידית מתעלמת מזה לחלוטין.
בכלל זה די בדיחה לספר לאנשים על עצמאות כלכלית ואז לעודד אותם לאמץ תחביבים שמכניסים כסף לאחר הפרישה.

אני חי לפי הערכים שלמדתי מהסולידית וזה הכל. כשחברים מזמינים אותי לבירה או המבורגר אני יוצא ולא מחשב כמה זה יעלה לי (אני כן כי אני מנהל טבלת הוצאות והכנסות אבל אני לעולם לא אסרב ליציאה מסיבות כלכליות). אני לא קונה עדשים בסיטונאות ולא מייצר את חומרי הניקוי שלי מסודה וחומרים כימיים אחרים. אחרי מחשבה ארוכה כתוצאה מקריאת הבלוג ישבתי והגעתי למסקנה מה רמת החיים שאני מוכן ורוצה לחיות בה.
במקום להסתכל על אורח החיים שלה תסתכל על הערכים שהיא מנסה להעביר ותראה שיש הרבה מה ללמוד וליישם שיתרום לך מאוד.

אני מסכים לחלוטין עם הגישה שלך וגם אם זו לא הדרך הכי טובה היא שם באיזור. אבל הניסוח שלה מעיד על ערכים יותר קיצוניים ממה שאתה מתאר. הרי יש פער מאוד גדול בין לא להזמין את המנה הכי יקרה בתפריט במסעדה - דבר שרוב האנשים עושים מלכתחילה, לבין להכין לעצמך את חומרי הניקוי - דבר שכמעט אף אחד לא עושה. הפואנטה - הדוגמאות שאתה מביא צריכות להיות ברוח הרעיון שאתה מציע, אז אם הרעיון שאתה מציע הוא מתון וכללי, למה שתביא דוגמאות כל כך קיצוניות?
 
יש גם את כל עניין המיתוג שלה את עצמה - היא לעתים נדירות מתייחסת לכמה בפועל היא מרוויחה (אם בכלל, זכור לי רק איזה דיון מהפורום שם שהחברים בו הגיעו למסקנה שהיא מרוויחה סכום די נמוך כלשהו לחודש) ולא מבהירה ששמירה על אורח חיים מינימליסטי זה אינטגרלי להמשך החיים גם לאחר שלב החסכון בד בבד היא ממתגת את ההישג שלה כ"פרישה" ו"עצמאות כלכלית" שאלו דברים שקוסמים בעיקר לצרכנים (כמו לוטו, אקזיט וכו').
זאת הבעיה שלך. אתה מחפש כמה היא מרוויחה וכמה היא שומרת על אורח חיים מינימליסטי. היא לא אמורה לעניין אותך. היא נתנה לך את הכלים איך לחשב כמה לחסוך כדי שתוכל בזמן X להגיע לחופש כלכלי. גם אם היא ספציפית משקרת לגבי התהליך ובמקרה הייתה לה איזו השקעה אגרסיבית מוצלחת שהכניסה לה חצי מיליון שקל מה שקיצר לה בכמה שנים את תהליך הפרישה לא אמור לעניין אותך ואותי אישית זה לא מעניין בכלל.
אגב, אני מסכים איתך שהזמן שלקח לה בהתאם להכנסה שבן אדם עם ההשכלה שלה אמור לקבל הוא זמן מאוד לא סביר וכנראה יש דברים (כמו השקעה אגרסיבית מוצלחת) שהיא לא מספרת לנו. ושוב, זה לא מעניין אותי.
לעניין הסיפוקים/תחביבים אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל להתייחס, זה פשוט כל כך יותר מורכב מאיך שהיא מנסה להציג את זה. אם נתייחס רק לרמה העקרונית - זה מגוחך לעודד אנשים לשנות משהו שבפועל יש להם מעט מאוד שליטה עליו (מה יגרום להם סיפוק) ומזכיר יותר כתבים דתיים מבלוג כלכלי. יש גם הבדל גדול בין תחביב שאתה באמת עושה כי בא לך, לתחביב שאתה עושה בציפייה/מטרה להרוויח ממנו משהו - הכנסת כסף למשוואה משנה לחלוטין את מערכת התמריצים והסולידית מתעלמת מזה לחלוטין.
בכלל זה די בדיחה לספר לאנשים על עצמאות כלכלית ואז לעודד אותם לאמץ תחביבים שמכניסים כסף לאחר הפרישה.
אם הצבת לעצמך מטרה עליונה לצאת ממירוץ העכברים אתה צריך לעשות את השינויים האלה באורח החיים כדי להשיג את זה. אם המטרה המרכזית שלך היא להינות מהחיים ומהתחביבים שאתה עוסק בהם עכשיו שהם אולי יותר יקרים אבל גורמים לך ליותר אושר, אז בכללי רוב הבלוג שלה לא מתאים לך. היא ציינה לא פעם שהבלוג שלה נועד לאנשים שרוצים לצאת לחופש כלכלי. אם אתה לא מספיק רוצה לצאת לחופש כלכלי אתה לא חייב להתחיל לסרוג או לנהל בלוג בתור תחביב. פשוט תעשה את מה שהיא אומרת אבל במקום לחסוך 70% מהשכר תחסוך 30%. אתה עדיין תגיע יום אחד לחופש כלכלי פשוט לא בגיל 35.
אני מסכים לחלוטין עם הגישה שלך וגם אם זו לא הדרך הכי טובה היא שם באיזור. אבל הניסוח שלה מעיד על ערכים יותר קיצוניים ממה שאתה מתאר. הרי יש פער מאוד גדול בין לא להזמין את המנה הכי יקרה בתפריט במסעדה - דבר שרוב האנשים עושים מלכתחילה, לבין להכין לעצמך את חומרי הניקוי - דבר שכמעט אף אחד לא עושה. הפואנטה - הדוגמאות שאתה מביא צריכות להיות ברוח הרעיון שאתה מציע, אז אם הרעיון שאתה מציע הוא מתון וכללי, למה שתביא דוגמאות כל כך קיצוניות?
אני מסכים איתך שבחלק מהפוסטים שלה קיימת שטיפת מוח. אני אישית הצלחתי להתגבר עליה, לקחת את הערכים החשובים בשבילי מהפוסטים שלה וליישם אותם בחיים שלי וברוך השם אני חי טוב, כמו שאתה רואה אני לא הולך אחריה בעיניים עצומות ואפילו מעביר עליה ביקורת.
האמת שרוב רובו של הבלוג שלה מבוסס על הספר Early Retirement Extreme. לפני כמה חודשים קניתי את גרסת הקינדל של הספר מאמאזון וקראתי אותו וגיליתי שהוא לא חידש לי יותר מדי אבל כן נתן לי פרספקטיבה חסרת רגש לנקודות שהסולידית מעבירה. אם אתה רוצה לקבל את אותם הכלים שהסולידית מעבירה רק בלי הניסוח אני ממליץ בחום לרכוש ולקרוא את הספר.
 
רציתי להוסיף, שלמשל אני בן 17 כרגע ומתגייס בחודשים הקרובים, ועדיין אחת מהדילמות הכי גדולות שלי כרגע (בגלל שאני נכנס לשירות מורחב- עם 2 וחצי שנים קבע) הם אם להשתמש בכסף שהרווחתי ליציאות עם חברים מדי פעם, או שלקצץ יותר בזה, אם להמשיך לעבוד כמו שאני עובד עכשיו עוד כמה חודשים (חודשיים בערך כי כבר חסכתי כמות) ולהביא אופנוע (יד שנייה כמובן, במחיר רציונלי), משהו שרציתי כבר כמה שנים טובות ושישמש אותי במשך השירות- או לשמור את הכסף וto suck it up עד אחרי השירות או עד תחילת הקבע.

הדילמה הקבועה היא האם באמת מה שאני עושה עכשיו כל כך משנה בנוגע למה שיהיה לי עוד כמה שנים, כי אני אמנם בסך הכל בן 17, אבל ההוצאות בגיל ה20 כל כך גדולות לעומת עכשיו. בין אם להשתמש בכסף שהרווחתי וליהנות ממנו באמת (האופנוע) או שלחסוך אותו ופחות ליהנות מהשנים הקרובות, ולהקריב למען השנים הבאות.

השורה התחתונה היא שהדילמה הזאת בין להעלות את רמת החיים כי זה משהו שאני מאוד רוצה, או שאני מעדיף לחיות ברמת חיים יותר נמוכה עכשיו תמורת ראש שקט יותר בעתיד, קיימת כבר מהגיל הזה, ואני מניח שלא מעט צעירים כמוני נאבקים בזה.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית