לוג שמחה

[nlr666]

זה לא שאני באה לוח חלק.

מי כן?
כולנו לוח מחיק עם סימני שריטה עליו..

אגב,
אם כן החלטת על מאמן,ממליץ על יבגני שפירא,מקצוען אמיתי
(מאמן גם את יניב מהפורום)

הלכתי למשחקי כדורגל כמה פעמים,

וואלה? לא חשבתי שאתה הטיפוס..

 

[MonkeyD]

וואלה? לא חשבתי שאתה הטיפוס..

אתה חושב שהלכתי מרצוני? הבטיחו שיהיה כיף, חצי גמר, גמר, לא משחקים פשוטים...בדרך כלל במחצית השניה אני תקוע בפלאפון.
שלא תבין לא נכון, אני וכדורגל זה חיבור חזק והייתי מאוד טוב בזמנו והייתי משחק ברגיל מול ילדים מהליגות / בוגרים, אבל פחות מחבב את הצפייה, מסתבר שאפילו פחות במציאות.

 

[nlr666]

אתה חושב שהלכתי מרצוני? הבטיחו שיהיה כיף, חצי גמר, גמר, לא משחקים פשוטים...בדרך כלל במחצית השניה אני תקוע בפלאפון.
שלא תבין לא נכון, אני וכדורגל זה חיבור חזק והייתי מאוד טוב בזמנו והייתי משחק ברגיל מול ילדים מהליגות / בוגרים, אבל פחות מחבב את הצפייה, מסתבר שאפילו פחות במציאות.

אז לא להזמין אותך למשחקים שלי בפוטבול? (אם יהיו בכלל 😕)

 

[MonkeyD]

אז לא להזמין אותך למשחקים שלי בפוטבול? (אם יהיו בכלל 😕)

לא יא מניאק, אני זוכר תמיד העפתם אותנו בגלל האימונים המזדיינים שלכם מהספורטק. משחקים..נהנים, וב10 מגיעות הגורילות.

 

[שיר1]

אגב,
אם כן החלטת על מאמן,ממליץ על יבגני שפירא,מקצוען אמיתי
(מאמן גם את יניב מהפורום)

כשיהיה מספיק כסף מיותר.
וכן, הוא הקנדידט היחיד בעיקרון חח

 

[MonkeyD]

כשיהיה מספיק כסף מיותר.
וכן, הוא הקנדידט היחיד בעיקרון חח

לילה טוב לכולם, וגם לשיר

 

[nlr666]

לא יא מניאק, אני זוכר תמיד העפתם אותנו בגלל האימונים המזדיינים שלכם מהספורטק. משחקים..נהנים, וב10 מגיעות הגורילות.

בקראפט?!?!?

וכן, הוא הקנדידט היחיד בעיקרון חח

בחירה טובה
עד שזה יקרה,שמרי על עצמך שלמה אה?

 

[Flow]

בתור אחד עם פציעות עברתי לצד האפל, וסליחה על הביטוי - בחירת תרגילים שלא מזיינים לי את המפרקים.
לא מעודכן במה שהולך כאן אבל לאור מוחי הגדול אני מנחש שיש בעיה בכתפיים ובגב תחתון (תקיעה בדדליפט / בנץ / סקוואט?)
אני הולך לתת כאן טיפים על עיוור אז תתעלמי במידה וזה לא עוזר:

1) תזניחי את הבנץ ותתמקדי באוברהד אם הבנץ עושה לך בעיות
2) טראפ בר יכול להיות אופציה חלופית לדדליפט אם יש בעיות בגב תחתון ולשלב סקוואט בולגרי עם דאמבלים.
בינינו, כוח זה מגניב והכל..אבל אני מניח שגב תחתון מרשים זה לא בראש סדר העדיפויות שלך, יותר תחת ורגליים כמו שאר הנשים, אנחש.
היפ טראסט / טראפ בר / סקוואט בולגרי, יש הרבה עם מה לעבוד וגם להתחזק ועוד איך.

לבנץ כמו שאמרתי יש חליפויות כמו אוברהד פרס, לגב מתח וכו'. לדעתי גם מבחינה וויזואלית יותר יחמיא לבחורה אוברהד מאשר בנץ, אבל זה אני.
אין מה לעשות, החיים לא פיירים ולא לכולם יש גידים רצועות וחוליות ברזל, אם את נתקעת לתקופה כ''כ ארוכה בגלל פציעות הגיע הזמן לעשות סוויץ' ולשבור את הסבל הארור, אני בטוח שאין לך מוטיבציה אמיתית להתאמן כשאת לא מתקדמת בגלל הפציעות. פשוט חסר טעם לחלוטין בעיניי.

את יכולה להתחזק (היפרטרופיה זו בכלל לא שאלה) פשוט לא בצורה הכי קונבציונלית, זה כמו שגבר יעדיף להתמקד במתח עם משקל ומקבילים עם משקל במקום בנץ וחתירות, זה כוח וזה כוח פשוט תרגילים פחות מפורסמים בחדכ באופן כללי, המסר הוא שצריך לדעת להתפשר ואולי לחשוב עם הגוף ולא רק נגד הגוף, אין לפעמים גם טכניקה טובה לא תעזור, הגוף לא מוכן לקבל את זה. יש אנשים שנפצעו במשקלי חימום כשהטכניקה הייתה נראית לגיטימית, לא אומר לא להתאמן, רק אומר שאם זה כבר קרה, אולי צריך לעשות חושבים.

אני חושב שאת יכולה להשיג כוח והיפרטרופיה כמו שצריך בדרך אחרת, אין מה לעשות כל הזמן אותו לופ.
סטרס / שינה / תזונה בלה בלה זה הכל יפה ונחמד אבל לדעתי נותנים לזה יותר קרדיט ממה שזה באמת, אני מדבר מבחינה אישית בלבד
שאני מכיר גברים שפשוט בורכו על ידי אבא ואמא, ישנים טראש, אוכלים טראש, טכניקה הרבה פעמים טראש, פאקינג קורנפלנקס לארוחת בוקר והמבורגרים קפואים ומרימים כבד בחדר כושר כמו ''אהבלים'' עד לכשל ופשוט לא נפצעים וממשיכים להתקדם במשך שנים, בעודי בא לחדכ ועושה את הדברים כמה שיותר קרוב לספר וחוטף טוויקים בגב, פציעות בתרגילי חזה וכו', smh הגוף שלי פשוט פריטי בוי מדהים עם מותן צרה, גופי מסרב להשתתף בפעילות המזעזעת הזו ולפגוע בעצמו 😇 אז אני הולך איתו ועד כה אני pain free וגם כל התרגילים יעילים / מחזקים, ושוב היפרטרופיה לרוב מחוץ למשוואה אפשר לקבל היפרטרופיה נאה מפאקינג משקל גוף אם אתה יצירתי מספיק.

זה נאום שהאנדורפינים טריים במוח אחרי שעתיים אירובי, תשני על מה שאמרתי.

כמו שאמרתי זו יריה באוויר, הרבה ניחושים.

זה הולך להיות כתוב בצורה לא מדהימה אבל כבר אחרי חצות אז מקווה שתסלחו לי.

מסכים איתך לגבי הגנטיקה, אין ספק שכמו בהרבה תחומים בחיים גם כאן היא משחקת תפקיד גדול ויש אנשים (כנראה ששלושתינו נמנים בתוכם), שהם בעלי נטייה להפצע יותר בקלות מאחרים, לעומת אחרים שבורכו בגנטיקה שמאפשרת להם התקדמות גם עם עבודה לא אופטימלית. (למשל, חבר טוב שלי לא מבין כלכך באימוני כוח וגם לא הכי מתאמץ באימונים אבל הגיע ל170 בנץ בSS תוך כדי שהוא שחקן כדורמים בעוד שאני קורא, רואה סרטונים ומשתדל ללמוד ולהשתפר בתחום קורע את התחת באימונים ואפילו לא קרוב למספרים שלו...)
וגם מסכים איתך שניתן לבחור בתרגילים אחרים מה"ביג פייב" ועדיין להתחזק ולגדול בצורה מעולה.
אבלללל
א) מרגיש לי שלברוח לגמרי מהתרגילים האלה זה טיפול בסימפטומים ולא בשורש הבעייה. הפציעות יבואו גם אם נעבוד רק במכונות וזה בגלל הסיבה שאם לא נלמד להכיר את המגבלות התאוששות של הגוף שלנו, נגיע שוב לאותו מצב של חוסר התאוששות ופציעה. (ברור שבתרגילים שנבחר יש עומס מערכתי נמוך יותר ולכן יהיה קשה יותר להגיע למצב הזה, אבל אנחנו ספורטאים בנפשינו ואוהבים לדחוף את הגבולות ולהתאמץ. ואם אנחנו לא ספורטאים בנפשינו ולא נגיע למצב של קושי בהתאוששות, סביר שההתקדמות תאט עד שנפסיק בשלב מסויים להתחזק.)
סך הכל יש סיבה שהתרגילים הללו הם מקובלים אצל מתאמני כוח והיא שהם עובדים על המון שרירים ולכן יותר קל להתקדם בהם לזמן ארוך.
במצב של פציעה הייתי עובד מסביב לפציעה כמו שהצעת אבל כאשר העיניים הן לכיוון חזרה לתרגילי הבסיס כשהפציעה תירגע. (כמובן שחזרה חכמה בהדרגה ולא ישר למשקלים גבוהים. (מצריכה עמידה בפיתויים, הרי התחזקנו בזמן הזה ועכשיו המשקל ירגיש קל אבל אין לשכוח שעבדנו בתרגיל שונה ולמשל אם החלפנו דדליפט בטראפ דד אז הגו התחתון לא רגיל לעומס למרות שלרגליים יהיה קל))

ב) פאוורליפטינג בנוסף להיותו דרך להתחזק, הוא ענף ספורט. לכן ההמלצה לעבור לתרגילים אחרים היא לא מתאימה בהכרח למי שרוצה להשתפר בספורט הספציפי. יש אנשים שמעניין אותם לכמה סקוואט בנץ דד יגיעו ולא בהכרח "רק" להתחזק באופן כללי.

לסיכום, אני מסכים איתך בהרבה דברים אבל הרגשתי חייב להציג את ההסתייגויות.
וכמובן שהכל תלוי במטרות האינדיבידואל ואם סבבה לך להיות "פריטי בוי" שיבושם לך, אני רוצה כוח.

 

[nlr666]

הגיע ל170 בנץ בSS תוך כדי שהוא שחקן כדורמים

אל תגיד לי שזה טל אפרת

 

[שיר1]

זה הולך להיות כתוב בצורה לא מדהימה אבל כבר אחרי חצות אז מקווה שתסלחו לי.

מסכים איתך לגבי הגנטיקה, אין ספק שכמו בהרבה תחומים בחיים גם כאן היא משחקת תפקיד גדול ויש אנשים (כנראה ששלושתינו נמנים בתוכם), שהם בעלי נטייה להפצע יותר בקלות מאחרים, לעומת אחרים שבורכו בגנטיקה שמאפשרת להם התקדמות גם עם עבודה לא אופטימלית. (למשל, חבר טוב שלי לא מבין כלכך באימוני כוח וגם לא הכי מתאמץ באימונים אבל הגיע ל170 בנץ בSS תוך כדי שהוא שחקן כדורמים בעוד שאני קורא, רואה סרטונים ומשתדל ללמוד ולהשתפר בתחום קורע את התחת באימונים ואפילו לא קרוב למספרים שלו...)
וגם מסכים איתך שניתן לבחור בתרגילים אחרים מה"ביג פייב" ועדיין להתחזק ולגדול בצורה מעולה.
אבלללל
א) מרגיש לי שלברוח לגמרי מהתרגילים האלה זה טיפול בסימפטומים ולא בשורש הבעייה. הפציעות יבואו גם אם נעבוד רק במכונות וזה בגלל הסיבה שאם לא נלמד להכיר את המגבלות התאוששות של הגוף שלנו, נגיע שוב לאותו מצב של חוסר התאוששות ופציעה. (ברור שבתרגילים שנבחר יש עומס מערכתי נמוך יותר ולכן יהיה קשה יותר להגיע למצב הזה, אבל אנחנו ספורטאים בנפשינו ואוהבים לדחוף את הגבולות ולהתאמץ. ואם אנחנו לא ספורטאים בנפשינו ולא נגיע למצב של קושי בהתאוששות, סביר שההתקדמות תאט עד שנפסיק בשלב מסויים להתחזק.)
סך הכל יש סיבה שהתרגילים הללו הם מקובלים אצל מתאמני כוח והיא שהם עובדים על המון שרירים ולכן יותר קל להתקדם בהם לזמן ארוך.
במצב של פציעה הייתי עובד מסביב לפציעה כמו שהצעת אבל כאשר העיניים הן לכיוון חזרה לתרגילי הבסיס כשהפציעה תירגע. (כמובן שחזרה חכמה בהדרגה ולא ישר למשקלים גבוהים. (מצריכה עמידה בפיתויים, הרי התחזקנו בזמן הזה ועכשיו המשקל ירגיש קל אבל אין לשכוח שעבדנו בתרגיל שונה ולמשל אם החלפנו דדליפט בטראפ דד אז הגו התחתון לא רגיל לעומס למרות שלרגליים יהיה קל))

ב) פאוורליפטינג בנוסף להיותו דרך להתחזק, הוא ענף ספורט. לכן ההמלצה לעבור לתרגילים אחרים היא לא מתאימה בהכרח למי שרוצה להשתפר בספורט הספציפי. יש אנשים שמעניין אותם לכמה סקוואט בנץ דד יגיעו ולא בהכרח "רק" להתחזק באופן כללי.

לסיכום, אני מסכים איתך בהרבה דברים אבל הרגשתי חייב להציג את ההסתייגויות.
וכמובן שהכל תלוי במטרות האינדיבידואל ואם סבבה לך להיות "פריטי בוי" שיבושם לך, אני רוצה כוח.

מסכימה בגדול ולא רואה פה חומר להבערת שריפות חח
אבל, אם אדם מנסה שוב ושוב, ועושה הדברים סה"כ לפי הספר, בהתקדמות מתונה ודאגה להתאוששות, ושוב ושוב זה לא עובד לו, אין סיבה אמיתית לתקוע את הראש בקיר. אין שום דבר מקודש בביג פייב.
אם מישהו מתעקש לעסוק בספורט שמזיק לו, זה כבר משהו אחר..

לענייני, יכול להיות שההגבלה שלי תהיה משקל נמוך בהרבה ממה שהייתי מצפה. או התקדמות איטית יותר מה-2.5 בשבוע ששמרתי בסבלנות חורקת שיניים. בבנץ' אולי (אולי!) אצטרך להסתפק בלחיצה בדמבלים וזה בסדר. העיקרון, לשחרר ציפיות ומוסכמות ועיקרים מקודשים שלא בצדק.
הולך להיות קשה 😁
כמה שאלות:
- מה הסימנים שאני יכולה לצפות להם כדי לדעת שיכולה לחזור לחיטוב?
- חשבתי ככה: לעלות בשלב ראשון ל-1500 יומי, לראות מה קורה וזה, ובמידת הצורך (אם משקל יורד) להעלות עוד לאט, נניח קפיצות של 100-200 לשבוע. איך זה נשמע? יש דרך מומלצת יותר?
- המלצה להתנהלות באימונים? (המחשבות שלי: סקוואט קל ותוספת נפח בעזר למינהו, לחפש חתירה שלא תעמיס לי על גב תחתון ולעבוד מעט כבד (לא מדי) ועוד קצת קל, גוד מורנינג קל, קצת יד קדמית אחורית, גומיה למינה. התקדמות מתונה לפי תחושה ובהתאם להתאוששות. כל הליצנות הזו למשך נניח שבועיים שלושה). רעיונות חכמים יותר מישהו?
- כמגידי עתידות, כמה זמן אצטרך לשהות בנייטרלי? 🤒

סתם.
אבל אשמח לשמוע את דעתכם

 

[nlr666]

אין שום דבר מקודש בביג פייב.

אין,
אבל זה כן הבסיס להרוב (כמובן במגבלות הפיזיות של המתאמן/ת)

אם מישהו מתעקש לעסוק בספורט שמזיק לו, זה כבר משהו אחר

טיפשי לגמרי
מכיר כאלה בפוטבול שממשיכים למרות הפציעות..עקשנות,לכי תביני..

להסתפק בלחיצה בדמבלים וזה בסדר. העיקרון, לשחרר ציפיות ומוסכמות ועיקרים מקודשים שלא בצדק.
הולך להיות קשה

פיתרון (זמני?) מצוין
קשה?לעע
יש לך תמיכה לוג(ית) פה

כמו שציינתי בעניין מאמן (וזה לא פרסומת ליבגני),אולי תשקלי לקחת בניית תוכנית אישית עם מאמן
שיתאים לך תוכנית בהתאם למצב והמטרות שלך

- מה הסימנים שאני יכולה לצפות להם כדי לדעת שיכולה לחזור לחיטוב?

אצלי זה צמיגים
אצל אחרים זה קיץ/תחרות קרובה או סתם רצון להיראות טוב יותר
עניין של מטרות

איך זה נשמע

נשמע טוב
תהיי במעקב על זה

חתירה שלא תעמיס לי על גב תחתו

יש חתירה עם תמיכה לגב אצלכם?
איך כת עם חתירה בדאמבלים?

יד קדמית אחורית

הכי חשוב בתכלס

התקדמות מתונה לפי תחושה ובהתאם להתאוששות. כל הליצנות הזו למשך נניח שבועיים שלושה). רעיונות חכמים יותר מישהו?
- כמגידי עתידות, כמה זמן אצטרך לשהות בנייטרלי

התקדמות מתונה זה הכי טוב שאפשר
לא לקפוץ מהר מדי וגם לא לדרוך במקום

מכיר מגדת עתידות באיזור חיוג דרום,רוצה את המ ספר שלה?

וברצינות,עד שתרגישי אחרת/מטרה חדשה באימונים

 

[שיר1]

אצלי זה צמיגים
אצל אחרים זה קיץ/תחרות קרובה או סתם רצון להיראות טוב יותר

אז אפשר לחזור כבר עכשיו מה?

יש חתירה עם תמיכה לגב אצלכם?
איך כת עם חתירה בדאמבלים?

לא ממש. יש מכונת טי-בר עם תמיכה, אבל היא די מעפנה ולא הצליחה להיות נוחה לי בפעם האחת שניסיתי. אבל אתן לה עוד צ'אנס. דמבלים זה סבבה, מעמיס פחות אבל גם מצליח להעמיס. טוב. נזרום כבר לפי מה שאפשרי

 

[nlr666]

אז אפשר לחזור כבר עכשיו מה?

🤦‍♂️
נו,
Winter's coming
וצריך צמיגים

אבל באמת,צאי לנטרלי
תני לגוף (ולנפש?) להחלים
תתחזקי
ואז,אולי תחשבי על חיטוב

 

[שיר1]

🤦‍♂️
נו,
Winter's coming
וצריך צמיגים

אבל באמת,צאי לנטרלי
תני לגוף (ולנפש?) להחלים
תתחזקי
ואז,אולי תחשבי על חיטוב

זו הכוונה, אבל אני שאלתי אחרת.
לאילו סמנים אני יכולה לצפות, שיספרו לי שאני מספיק בסדר כדי לחזור לחטב

 

[nlr666]

אבל אתן לה עוד צ'אנס.

לתת צ'אנס לדברים בחיים זה טוב

דמבלים זה סבבה, מעמיס פחות אבל גם מצליח להעמיס

יש ווריאציה עם ספסל בשיפוע (פנים לספסל),תנסי את זה

(אחפש סרטון אם לא הבנת את כוונתי)

לאילו סמנים אני יכולה לצפות

חזקה יותר
הרגשה טובה יותר (לא רק באימונים,בחיים עצמם)

קיצר,שהלוג (ןהשאר) יחלים

 

[MonkeyD]

זה הולך להיות כתוב בצורה לא מדהימה אבל כבר אחרי חצות אז מקווה שתסלחו לי.

מסכים איתך לגבי הגנטיקה, אין ספק שכמו בהרבה תחומים בחיים גם כאן היא משחקת תפקיד גדול ויש אנשים (כנראה ששלושתינו נמנים בתוכם), שהם בעלי נטייה להפצע יותר בקלות מאחרים, לעומת אחרים שבורכו בגנטיקה שמאפשרת להם התקדמות גם עם עבודה לא אופטימלית. (למשל, חבר טוב שלי לא מבין כלכך באימוני כוח וגם לא הכי מתאמץ באימונים אבל הגיע ל170 בנץ בSS תוך כדי שהוא שחקן כדורמים בעוד שאני קורא, רואה סרטונים ומשתדל ללמוד ולהשתפר בתחום קורע את התחת באימונים ואפילו לא קרוב למספרים שלו...)
וגם מסכים איתך שניתן לבחור בתרגילים אחרים מה"ביג פייב" ועדיין להתחזק ולגדול בצורה מעולה.
אבלללל
א) מרגיש לי שלברוח לגמרי מהתרגילים האלה זה טיפול בסימפטומים ולא בשורש הבעייה. הפציעות יבואו גם אם נעבוד רק במכונות וזה בגלל הסיבה שאם לא נלמד להכיר את המגבלות התאוששות של הגוף שלנו, נגיע שוב לאותו מצב של חוסר התאוששות ופציעה. (ברור שבתרגילים שנבחר יש עומס מערכתי נמוך יותר ולכן יהיה קשה יותר להגיע למצב הזה, אבל אנחנו ספורטאים בנפשינו ואוהבים לדחוף את הגבולות ולהתאמץ. ואם אנחנו לא ספורטאים בנפשינו ולא נגיע למצב של קושי בהתאוששות, סביר שההתקדמות תאט עד שנפסיק בשלב מסויים להתחזק.)
סך הכל יש סיבה שהתרגילים הללו הם מקובלים אצל מתאמני כוח והיא שהם עובדים על המון שרירים ולכן יותר קל להתקדם בהם לזמן ארוך.
במצב של פציעה הייתי עובד מסביב לפציעה כמו שהצעת אבל כאשר העיניים הן לכיוון חזרה לתרגילי הבסיס כשהפציעה תירגע. (כמובן שחזרה חכמה בהדרגה ולא ישר למשקלים גבוהים. (מצריכה עמידה בפיתויים, הרי התחזקנו בזמן הזה ועכשיו המשקל ירגיש קל אבל אין לשכוח שעבדנו בתרגיל שונה ולמשל אם החלפנו דדליפט בטראפ דד אז הגו התחתון לא רגיל לעומס למרות שלרגליים יהיה קל))

ב) פאוורליפטינג בנוסף להיותו דרך להתחזק, הוא ענף ספורט. לכן ההמלצה לעבור לתרגילים אחרים היא לא מתאימה בהכרח למי שרוצה להשתפר בספורט הספציפי. יש אנשים שמעניין אותם לכמה סקוואט בנץ דד יגיעו ולא בהכרח "רק" להתחזק באופן כללי.

לסיכום, אני מסכים איתך בהרבה דברים אבל הרגשתי חייב להציג את ההסתייגויות.
וכמובן שהכל תלוי במטרות האינדיבידואל ואם סבבה לך להיות "פריטי בוי" שיבושם לך, אני רוצה כוח.

שמח שאנחנו מסכימים לגבי עניין הגנטיקה. אבל אני אנסה לחדד את מה שאמרתי..אין בעיה לנסות לטפל בשורש הבעיה, אבל אם השורש עושה בעיות פעם אחר פעם אז יש לך 2 ברירות וזה לחזור על הלופ או לעבור למתכונת אחרת. לדפוק את הגוף ואז להגיע למצב של פריצות דיסק ושאר הדברים הכיפים ולהגיד ''אה זהו, ניסיתי הכל'' זה לא רעיון חכם בעיניי. יש סיבה שיש אנשים שעושים הכל ''לא כמו שצריך'' ולא נפצעים וההפך, וזו גנטיקה. אתה יכול לנסות לטפל בשורש כמה שאתה רוצה אבל לפעמים, כן? לפעמים, זה לא מספיק. זה שזה ענף בפני עצמו זה לא משנה לי בכלל, יש אנשים בספורט הזה שהכניסו להם פלטינות לרגליים או עברו 4 ניתוח ברך, קרעים וכו' - זה מה שהיא רוצה? זאת אומרת כן זה ענף אבל אם אתה מזהה בעיות רציניות ב50 סקוואט כשאתה מרגיש שאתה יודע מה אתה עושה במשך יותר משנה, אז סלח לי יש כאן בעיות במכונה ולא בהוראות הפעלה. אני לא מנסה לדכא אף אחד ואם מישהו רוצה לעשות משהו עד הסוף, שיעשה אותו גם אם זה אומר בעיות גב עתידיות ופציעות כאלו או אחרות, אני התקדמתי ב40 קילו בסקוואט בפחות מחודשיים לבערך 100 ושם הבנתי שהמכונה דורשת משהו אחר או שאני אשלם על זה בעתיד עם בעיות גב. יכולתי להתקדם, הטוויקים האלו אפילו לא מנעו בעדי, אבל אני יודע שהגוף לא צועק סתם ואני יכולתי להתקדם מהר ל140 כי הרגשתי שאני על הגל והכל בסדר על פניו, העדפתי לא לקחת את הסיכון. דע לך שאני לפעמים סקרן ועושה דדליפט או סקוואט לבדוק מה מצב הגב, אני חוטא. אבל לא מנסה להתקדם בהם בכוח.
ולגבי הפריטי בוי, חצי נכון חצי לא - אני אכן מנסה להתחזק פשוט בתרגילים אחרים שאגב מבחינתי לא פחות טובים (מתח עם משקל, אוברהד וכו')
יש תרגילים אחרים, לא צריך לשבור את הגב אם המצב על הפנים. סתם חורה לי לראות את הלופ הזה.

 

[שיר1]

יש ווריאציה עם ספסל בשיפוע (פנים לספסל),תנסי את זה

חשבתי על זה. אנסה..
עם זאת שפעם אחת כשניסיתי לא היה כזה נוח, אנסה שוב.

חזקה יותר
הרגשה טובה יותר (לא רק באימונים,בחיים עצמם)

זה הקטע, שבשבועיים האחרונים הרגשתי חזקה ואנרגטית יחסית. יותר מבזמנים אחרים ללא חיטוב. אבל הגב מוחה בתוקף, וגם הברכיים קמעא.
טוב. הבנתי את הכיוון

 

[nlr666]

טוב. הבנתי את הכיוון

אז לא נשאר חוץ מלאחל לך 'ברכה והצלחה'

 

[MonkeyD]

שיר, תכתבי כאן איזה תרגילים את מבצעת באופן רגיל והיכן הפציעות (איפה את מרגישה את זה בתרגילים) אולי אזרוק איזו עצה שתדבק.

 

[elchonon]

@MonkeyD ברעיון אין צורך להתאמן בתחום ספציפי להשיג בריאות או הנאה.
אין צורך אף פעם להינעל על תחום מסוים, תמיד אפשר לעבור לשחיה, ריצה, טניס או כל ספורט שמושך את הלב.

בחירת תחום מסוים יכול לנבוע מכמה סיבות. נגיד אם מישהו רוצה להיות חזק, לך תגיד לו אם יש לך כאב תעבור לריצה, זה לא יקדם את המטרה שלו.
מי שרוצה סיבולת ויש להם כאבים מריצה, אפשר להמליץ על שחיה במקום, אבל להמליץ על תחום לגמרי שונה זה לא יעיל בעיני.

לגבי מצב עם הספורוטאים כאן שחוים כאב תמידי. אם אין לכם מטרה ספציפית להיות בנצ'רים חזקים, או חיבור לתרגיל הזה, אין צורך בו, ואם אין לכם רצון להיות חזקים, אתם בקלות יכולים לעבור לתחום ספורט אחר.

אבל במידה וכוח היא המטרה שלכם, ותרגילי פאוורליפטינג הם חלום ילדות. אני לא חושב שצריך כל כך מהר להשלים עם הגורל ולוותר.

יכול להיות שגנטיקה משחקת תפקיד גדול בהרבה דברים, אבל להפיל הכל על גנטיקה זה די מגביל. אם יש לך כאב בסקוואט שרק מתחיל ממשקל מסוים, כנראה שאתה לא דפוק גנטית, ואתה מסוגל לבצע סקוואט, אבל מסיבה אחרת זה כואב כשהמשקל עולה.
יכול להיות הטכניקה, התוכנית, התזונה, השינה, לחץ נפשי, מחלות או משהו יותר פשוט מגנטיקה.

בנוסף להגיד "גנטיקה" בלי להתעמק בזה, לדעתי זה לא מספיק. מה בדיוק הגנטיקה? מחלת פרקים גנטית? נקודת התחלה חלשה יותר?

שנים חשבתי שהגעתי לפוטנציאל הגנטי שלי כי היה לי תוכנית זוועה, או יותר נכון היעדר תוכנית.

הרבה אנשים בטוחים שמי שמרים כבד מוזרק, כי הם הגבילו את עצמם עם תוכנית גרועה, תזונה לקויה או טכניקה לא אידיאלית.

לכן לעניות דעתי, למי שהכאב מציק להם, אין צורך למצוא את השורש ולפתור את זה, אפשר לעבור לתרגילים לא כואבים, ואפשר לעבור לתחום אחר לגמרי. יכול להיות שזה יעזור, יכול להיות שהכאב יצוץ גם שם.
אבל לדעתי בהחלט כדאי לבחון לעומק את הגורם, ולא להסתפק ב"גנטיקה".
אני מוכן להסתפק בטיעון "גנטיקה" אם יש הסבר מאחורי זה, כמו שם של מחלה, או משהו מובן יותר, ולא משהו כללי מידי.

לא תמיד זה התזונה, לא תמיד זה השינה, ולא תמיד זה הטכניקה. ולא תמיד יש לנו את הכלים למצוא את הסיבה. ולפעמים לוקח הרבה זמן לטפל בבעיה גם אחרי שמגלים אותה.

בכל אופן, מה שמכוון אותי באימונים שלי, ומסלול החשיבה שלי כשצץ אצלי כאב או אצל מתאמנים שלי.
אני בכנות בוחן את השינה הטכניקה והתוכנית, ומאוד קל לנסות דברים אחרים שם, גם אם חשבתי שהם בסדר. אולי המתאמן צריך יותר נפח או פחות נפח. היה לי מתאמן שקרע את החזה עם נפח, אז עברנו לעצימות מאוד גבוה, והחיים שלו יפים והוא מתקדם יפה. לפעמים מה שחשבתי שהיה הטכניקה מושלמת, היא לא הייתה מה שהתאים למתאמן.

ואחרי זה, או יחד עם זה, לבחון את התזונה, לא רק מנקודת מבט מדעית על פי מחקרים, גם עם נסיון אישי ודברים פחות מדעיים. היו לי הרבה מתאמנים שכשסיפרו על כאבים המלצתי לנסות להפחית מוצרי חלב, והכאבים עברו להם, לפעמים אני מרגיש שלמרות ה5 ירקות ביום כדאי שינסו יותר, לפעמים תוספים כמו מולטי וויטמינים, או סידן ומגנזיום עושים את כל ההבדל.

ואני כמובן מתיחס לקטע הנפשי. מתאמן אתמול התקשר שהוא נכשל בסט מסוים, אני די בטוח שהכל הוא עושה בסדר, הוא הצליח 5 ק"ג פחות מאוד יפה, ולהרבה יותר חזרות וסטים.

דיברתי איתו, ואני חושב שבגלל שזה משקל חדש ולא היה לו ספוטר, זה הגביל אותו נפשית, הוא גם עובר הרבה לחץ מבחינת החלטות בחיים והמשפחה, אז המלצתי לו לקפוץ לאימון יחד ואולי זה יעזור.

בקיצור - לא צריך לסבול, אפשר להוריד הילוך, אפשר לוותר על תרגילים, אפשר לוותר על הספורט. לא תמיד זה יעזור, ולא רצוי לקפוץ למסקנה שזה גנטיקה בקלות מידי. יש הרבה דברים לבחון ושאפשר לנסות כדי לעזור למצב.

ובסופו של דבר זה הגוף שלכם, וכל גוף שונה וצריך בסבלנות ללמוד אותה.
ברוב המקרים, אפשר למצוא פתרון אם מנסים. אני לא יכול להבטיח דבר לאף אחד, ותמיד יכול להיות יוצא מהכלל שהגוף הספציפי הזה לא בנוי למשהו, אבל זה הדבר האחרון שאהיה מוכן להודות בו.