נק' מוניטין:
-38
- 331
- 43
זה הולך ביחד ?
עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
תלוי כמה אתה סטלן...זה הולך ביחד ?
תלוי כמה אתה סטלן...
בדיוק מדהים.תשובה קצרה ומעולה! 😆
באמת שלא מתנגש, ולא פוגע באנאבוליות, רק שאם אתה סטלן רציני, זה יעשה אותך עייף ונטול מוטיבציה להתאמן.
מעולה לתיאבון למסה, בחיטוב לא הייתי מתקרב.
בדיוק מדהים.
אגב, לסטלן יתר-על-המידה גם עניין התיאבון יעלם.
יניב אני דווקא הבנתי שקנאביס מוריד FSH זה לא פגיעה בטסטוסטרון ?
מה גם שעישון ארוך טווח גורם להצרה משמעותית של כלי דם ולעוד כמה דברים שלא ממש הולכים טוב עם פיתוח גוף יכולת עמידה בעומסים וסיבולתשימוש לאורך זמן יוביל להפחתה (משמעותית) ברמת החמצון בדם וע"י כך לפגיעה בכוח באימונים.
עישון לאורך זמן יוביל להפחתה (משמעותית) ברמת רוויון החמצן בדם וע"י כך לפגיעה בכוח באימונים.
אבל אין ספק שזה אחלה 🤯
טעות בידיך אמיגו, עליה ברמת CO בהחלט תגרום להיקשרות חזקה יותר להמוגלובין מחמצן (פי 250 ליתר דיוק), אבל כאן נמצאת הבעיה - בהרעלת co, רמת החמצן החופשי (שאינו קשור להמוגלובין) נשארת כפי שהיא - לכן, הרצפטורים שאמורים לזהות עלייה של co2 וכתוצאה מכך להגביר אוורור ריאתי וייצור כדוריות דם אדומות לא יופעלו ובכמויות הco של עישון - נגרם לאט לאט חנק ברמה התאית (בשקט, כי אין סימנים של היפוקסיה - כחלון וכדומה).הגוף לא כזה "פריאר".
בגלל עליה ברמות ה-CO בדם, שיש להן אפיניות פי 100 יותר מחמצן להמוגלובין, הגוף אכן חש בהיפוקסיה שנוצרת, וכתוצאה מכך הכליה מפרישה אריתרופואטין, מה שמוביל לעליה בהמוגלובין ומספר כדוריות הדם האדומות.
לכן מעשנים, לאחר חודש בערך, מעלים המוגלובין בתור מנגנון קומפנסציה.
אז הבעיה היא לא חוסר חמצן, אלא סיכון יותר לפוליציטמיה.
דווקא סייקל יכול לעזור, כי טסט גם מעלה רמות המוגלובין בדם, ככה שבכלל לא תהיה בעיית מחסור בחמצן, אבל כן יהיה יותר סיכון לפתח פוליציטמיה
טעות בידיך אמיגו, עליה ברמת CO בהחלט תגרום להיקשרות חזקה יותר להמוגלובין מחמצן (פי 250 ליתר דיוק), אבל כאן נמצאת הבעיה - בהרעלת co, רמת החמצן החופשי (שאינו קשור להמוגלובין) נשארת כפי שהיא - לכן, הרצפטורים שאמורים לזהות עלייה של co2 וכתוצאה מכך להגביר אוורור ריאתי וייצור כדוריות דם אדומות לא יופעלו ובכמויות הco של עישון - נגרם לאט לאט חנק ברמה התאית (בשקט, כי אין סימנים של היפוקסיה - כחלון וכדומה).
אז מה עשית שגרם לך להטעות את קוראי הפורום?
1. התבלבלת בין co לco2 (לא נורא, טעות נפוצה)
2. שכחת שעשן הג'וינט משנה את התצורה של רקמת האפיתל בנאדיות הריאה - מה שיפגע ביכולת העברת החמצן בריאות אל תוך כדוריות הדם האדומות.
3. חשבת שזה שיש יותר המוגלובין אומר שהגוף יעיל יותר בחמצון שלו - נהפוכו, הגוף יגביר את הייצור בעקבות החמצון הלקוי (כפי שציינת בעצמך).
מסקנה:
* סייקל למעשה בעיקר מסכן מעשנים, בעיקר בגלל הסיכוי המוגבר להיווצרות קרישי דם.
* תהיינה יותר כדוריות דם אמנם בעקבות חשיפה מוגברת לco2 כתוצאה מהאוורור המופחת התמידי, אבל המקור לכך הוא למעשה רוויון החמצן הפגוע בכדוריות הדם - מה שמוביל לפחות כוח במכון.
1. סטורציה באנגלית = רוויה. עם המידע הזה, בוא וספר לי בבקשה מהו ההבדל בין רווית חמצן בהמוגלובין לבין סטורציה.לא ידידי, טעות בידך.
1-את מתבלבל בין סטורציה לבין רווית חמצן בהמוגלובין (לא מדבר על הכמעט כלום חמצן חופשי בדם).
הסטורציה תהיה 100% בהרעלת CO בגלל שההמוגגלובין יהיה קשור ל-CO ולא לחמצן, אך רווית החמצן בדם (בהמוגלובין) תרד, בגלל האפיניות ולכן הגוף יחוש בהיפוקסיה.
ובמידה ומדובר בכמויות קטנות של CO כמו בעישון, לגוף יהיה מספיק זמן להגיב ולהפריש אריתרופאוטין וגרום לעליה בייצור ההמוגלובין.
לכן מעשנים בעלי המוגלובין גבוה יותר מלא מעשנים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2395196
30% מco2 כן נקשרים להמוגלובין. הקשר בינו לבין co הוא קשר כימיקלי, לא פיזיולוגי.2- לא התבלבלתי עם CO2, לא איזכרתי אותו, שכן הוא כמעט ולא קשור להמוגלובין, והוא בעיקר מומס בדם עצמו בנוזל הפלסמה.. ואין בינו לבין CO שום קשר.
http://ceaccp.oxfordjournals.org/content/5/6/207.full
יופי, והנה המשפט שמראה שאתה למעשה מסכים עם מה שאמרתי מלכתחילה, אבל מסרב לרדת ממגדל השן - סבבה, גם לי יש אגו.מסקנה-סייקל אכן מסוכן למעשנים (ציינתי פוליציטמיה מוגברת)
איפה טענתי כך? תקרא שוב אחי.יצור אריתרופואטין כפקטור של היפוקסיה ולא של היפרקרביה כפי שאתה טוען: http://en.wikipedia.org/wiki/Hypoxic_drive
על ההתייחסות לזה אני אוותר כי פה הרגשתי שאתה מלעיט בלינקים ואקסטרא מידע סתם כדי להתיש את הדיון לגרום לו לאבד את התכלית.http://en.wikipedia.org/wiki/Hypoxia-inducible_factors
http://en.wikipedia.org/wiki/Erythropoietin#Synthesis_and_regulation
ולמעשה אין ממש קשר טוב בין היפרקרביה להיפוקסיה, וראיה בחולי אסטמה שאצלהן נמדדת סטורציה של חמצן טובה, אך עדין יכולים לפתח דום לב בגלל היפרקרביה, וזאת על אף שהסטורציה שלהם של חמצן היא 100%.
Oxygen saturation (SaO2) levels may not reflect progressive alveolar hypoventilation
http://circ.ahajournals.org/content/112/24_suppl/IV-139.full