נק' מוניטין:
-38
זה הולך ביחד ?
ייעוץ קנאביס וסייקל
- פותח/ת השרשור קרם עוגיות
- פורסם בתאריך
נק' מוניטין:
13,204
- Home sweet home ;)
תלוי כמה אתה סטלן...
נק' מוניטין:
2,241
תשובה קצרה ומעולה! 😆
באמת שלא מתנגש, ולא פוגע באנאבוליות, רק שאם אתה סטלן רציני, זה יעשה אותך עייף ונטול מוטיבציה להתאמן.
מעולה לתיאבון למסה, בחיטוב לא הייתי מתקרב.
נק' מוניטין:
13,204
- Home sweet home ;)
בדיוק מדהים.
אגב, לסטלן יתר-על-המידה גם עניין התיאבון יעלם.
נק' מוניטין:
2,241
תראה...הכינוי שלו זה "קרם עוגיות", ככה שאני מניח שהוא עוד לא שם:drOfzb0GcH:
נק' מוניטין:
-38
- פותח/ת השרשור
- #7
חחח תודה רבה לכם על התגובות זה זהב למסה דרך אגב!! לא לפני אימון כמובן
נק' מוניטין:
-38
- פותח/ת השרשור
- #10
מה לגביי מה שרשם ליאורקים?
נק' מוניטין:
2,241
ירידה ב-FSH לא תפגע ברמות הטסט בדם, אולי תיארטית תגרום להם לעלות שיעור זניח, כי יהיה פחות ABP באשכים שיקשור את הטסט לפני שהוא יוא מהאשך לדם.
הפוריות זה סיפור אחר.
בכל מקרה לא מכיר את ענין הפגיעה ב-FSH מקנבואידים.
נק' מוניטין:
2,241
הגוף לא כזה "פריאר".
בגלל עליה ברמות ה-CO בדם, שיש להן אפיניות פי 100 יותר מחמצן להמוגלובין, הגוף אכן חש בהיפוקסיה שנוצרת, וכתוצאה מכך הכליה מפרישה אריתרופואטין, מה שמוביל לעליה בהמוגלובין ומספר כדוריות הדם האדומות.
לכן מעשנים, לאחר חודש בערך, מעלים המוגלובין בתור מנגנון קומפנסציה.
אז הבעיה היא לא חוסר חמצן, אלא סיכון יותר לפוליציטמיה.
דווקא סייקל יכול לעזור, כי טסט גם מעלה רמות המוגלובין בדם, ככה שבכלל לא תהיה בעיית מחסור בחמצן, אבל כן יהיה יותר סיכון לפתח פוליציטמיה
נק' מוניטין:
1,530
נק' מוניטין:
2,241
מי אמר שלא מטפלים בשילוב כיומתרפיה + קנבואידים בסרטן?
נכון להיום, עיקר היכולת של קנבואידים לעזור למגר סרטן היא בסרטן הדם בעיקר.
1. Guzman M. Cannabinoids: potential anti-cancer agent. Nat Rev Cancer. 2003;3:745–755. [PubMed]
2. Powles T, Poele RT, Shamash J, Chaplin T, Propper D, Joel S, Oliver T, Liu WM. Cannabis-induced cytotoxicity in leukemic cell lines: the role of the cannabinoid receptors and the MAPK pathway. Blood.2005;105:1214–1221. [PubMed]
3. McKallip RJ, Jia W, Schlomer J, Warren JW, Nagarkatti PS, Nagarkatti M. Cannabidiol-induced apoptosis in human leukemia cells: a novel role of cannabidiol in the regulation of p22phox and Nox4 expression. Mol Pharmacol. 2006;70:897–908. [PubMed]
4. Murison G, Chubb C, Maeda S, Gemmell MA, Huberman E. Cannabinoids induce incomplete maturation of cultured human leukemia cells. Proc Natl Acad Sci. 1987;84:5414–5418. [PMC free article] [PubMed]
טרם יש הוכחות לסוגים אחרים של סרטן, ואז הטיפול בקנבואידים לא ניתן כדי למגר את המחלה, אלא ככלי עזר למניעת איבוד משקל עקב התיאבון המופחת, וההקאות אחרי הכימותרפיה, ולעיתים גם כנוגד כאב.
נכון להיום, עיקר היכולת של קנבואידים לעזור למגר סרטן היא בסרטן הדם בעיקר.
1. Guzman M. Cannabinoids: potential anti-cancer agent. Nat Rev Cancer. 2003;3:745–755. [PubMed]
2. Powles T, Poele RT, Shamash J, Chaplin T, Propper D, Joel S, Oliver T, Liu WM. Cannabis-induced cytotoxicity in leukemic cell lines: the role of the cannabinoid receptors and the MAPK pathway. Blood.2005;105:1214–1221. [PubMed]
3. McKallip RJ, Jia W, Schlomer J, Warren JW, Nagarkatti PS, Nagarkatti M. Cannabidiol-induced apoptosis in human leukemia cells: a novel role of cannabidiol in the regulation of p22phox and Nox4 expression. Mol Pharmacol. 2006;70:897–908. [PubMed]
4. Murison G, Chubb C, Maeda S, Gemmell MA, Huberman E. Cannabinoids induce incomplete maturation of cultured human leukemia cells. Proc Natl Acad Sci. 1987;84:5414–5418. [PMC free article] [PubMed]
טרם יש הוכחות לסוגים אחרים של סרטן, ואז הטיפול בקנבואידים לא ניתן כדי למגר את המחלה, אלא ככלי עזר למניעת איבוד משקל עקב התיאבון המופחת, וההקאות אחרי הכימותרפיה, ולעיתים גם כנוגד כאב.
נק' מוניטין:
208
טעות בידיך אמיגו, עליה ברמת CO בהחלט תגרום להיקשרות חזקה יותר להמוגלובין מחמצן (פי 250 ליתר דיוק), אבל כאן נמצאת הבעיה - בהרעלת co, רמת החמצן החופשי (שאינו קשור להמוגלובין) נשארת כפי שהיא - לכן, הרצפטורים שאמורים לזהות עלייה של co2 וכתוצאה מכך להגביר אוורור ריאתי וייצור כדוריות דם אדומות לא יופעלו ובכמויות הco של עישון - נגרם לאט לאט חנק ברמה התאית (בשקט, כי אין סימנים של היפוקסיה - כחלון וכדומה).
אז מה עשית שגרם לך להטעות את קוראי הפורום?
1. התבלבלת בין co לco2 (לא נורא, טעות נפוצה)
2. שכחת שעשן הג'וינט משנה את התצורה של רקמת האפיתל בנאדיות הריאה - מה שיפגע ביכולת העברת החמצן בריאות אל תוך כדוריות הדם האדומות.
3. חשבת שזה שיש יותר המוגלובין אומר שהגוף יעיל יותר בחמצון שלו - נהפוכו, הגוף יגביר את הייצור בעקבות החמצון הלקוי (כפי שציינת בעצמך).
מסקנה:
* סייקל למעשה בעיקר מסכן מעשנים, בעיקר בגלל הסיכוי המוגבר להיווצרות קרישי דם.
* תהיינה יותר כדוריות דם אמנם בעקבות חשיפה מוגברת לco2 כתוצאה מהאוורור המופחת התמידי, אבל המקור לכך הוא למעשה רוויון החמצן הפגוע בכדוריות הדם - מה שמוביל לפחות כוח במכון.
נק' מוניטין:
2,241
לא ידידי, טעות בידך.
1-את מתבלבל בין סטורציה לבין רווית חמצן בהמוגלובין (לא מדבר על הכמעט כלום חמצן חופשי בדם).
הסטורציה תהיה 100% בהרעלת CO בגלל שההמוגלובין יהיה קשור ל-CO ולא לחמצן, אך רווית החמצן בדם (בהמוגלובין) תרד, בגלל האפיניות ולכן הגוף יחוש בהיפוקסיה.
The oxygen dissolves in the blood. Only a small amount is carried as a physical solution (0.31 ml per 100 ml). The remainder of the oxygen is carried in chemical combination with the hemoglobin in red blood cells (erthrocytes)
http://www.elmhurst.edu/~chm/vchembook/260acidbasebal.html
ובמידה ומדובר בכמויות קטנות של CO כמו בעישון, לגוף יהיה מספיק זמן להגיב ולהפריש אריתרופאוטין וגרום לעליה בייצור ההמוגלובין.
לכן מעשנים בעלי המוגלובין גבוה יותר מלא מעשנים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2395196
2- לא התבלבלתי עם CO2, לא איזכרתי אותו, שכן הוא גם קשור להמוגלובין (75%), וגם מומס בדם עצמו בנוזל הפלסמה (25%).. ואין בינו לבין CO שום קשר, שכן CO נקשר ב-100% רק להמוגלובין.
http://ceaccp.oxfordjournals.org/content/5/6/207.full
3-בדיוק מה שציינתי.
מסקנה-סייקל אכן מסוכן למעשנים (ציינתי פוליציטמיה מוגברת)
לא תהינה יותר כדוריות מחשיפה ל-CO2, אין קשר בין מנגנון האיוורור לבין מנגנון החימצון, ולמעשה המוח מבקר את קצב הנשימה ע"י רצפטורי CO2 ולא O2, למעט מקרי קיצון אצל חולי COPD שאלצהם רמות ה-CO2 כלכך גבוהות באופן כרוני עד שמתפתח HYPOXIC DRIVE.
http://en.wikipedia.org/wiki/Hypoxic_drive
יצור אריתרופואטין כפקטור של היפוקסיה (ירידה ברמות החמצן בדם) ולא של היפרקרביה (עליה ברמות ה-CO2 בדם) כפי שאתה טוען:
http://en.wikipedia.org/wiki/Hypoxia-inducible_factors
http://en.wikipedia.org/wiki/Erythropoietin#Synthesis_and_regulation
ולמעשה אין ממש קשר טוב בין היפרקרביה להיפוקסיה, וראיה בחולי אסטמה שאצלהן נמדדת סטורציה של חמצן טובה, אך עדין יכולים לפתח דום לב בגלל היפרקרביה, וזאת על אף שהסטורציה שלהם של חמצן היא 100%.
Oxygen saturation (SaO2) levels may not reflect progressive alveolar hypoventilation
http://circ.ahajournals.org/content/112/24_suppl/IV-139.full
נערך לאחרונה:
נק' מוניטין:
208
1. סטורציה באנגלית = רוויה. עם המידע הזה, בוא וספר לי בבקשה מהו ההבדל בין רווית חמצן בהמוגלובין לבין סטורציה.
2. אתה שוב פעם מציג את הדברים באור ורוד, העובדה שעוד המוגלובין מיוצר אצל מעשנים לא אומרת שהמעשן מנייד חמצן בצורה טובה יותר מאחרים, זהו מנגנון פיצוי של הגוף על מצב של היפוקסיה מתמשכת. ייצור עודף של המוגלובין הוא מצב קליני, לא איזה תכונה על אנושית.
3. בהרעלת co הגוף לא יחוש בהיפוקסיה, הוא יסבול ממנה אך לא יציג מנגנוני פיצוי - לכן ההרעלה כ"כ מסוכנת. אם עשית כמה משמרות מד"א בטוח שמעת אנשים מכנים את ההרעלה "הרוצח השקט", בדיוק בגלל שהסימנים לא מציגים עצמם - לדוגמא: אין כיחלון (בגלל החמצן החופשי ברקמות).
30% מco2 כן נקשרים להמוגלובין. הקשר בינו לבין co הוא קשר כימיקלי, לא פיזיולוגי.
יופי, והנה המשפט שמראה שאתה למעשה מסכים עם מה שאמרתי מלכתחילה, אבל מסרב לרדת ממגדל השן - סבבה, גם לי יש אגו.
איפה טענתי כך? תקרא שוב אחי.
על ההתייחסות לזה אני אוותר כי פה הרגשתי שאתה מלעיט בלינקים ואקסטרא מידע סתם כדי להתיש את הדיון לגרום לו לאבד את התכלית.
