התאוששתי מספיק כדי לתת סיכום שלי.אז עונה היסטורית הסתיימה באליפות מרגשת. היה כאן סה״כ יופי של פאנל. הספורט כאן היה קצת חסר.
@stitch, @שלד הלילה, @shahar18, @rombillet, @SmokingSnake, @Crossfiter, @Daniel Barack, @אבי כהן, נתראה שנה הבאה? 😛
להלן רשימת הגורמים שהרסו לי את הבוקר, בסדר חשיבות יורד:
1. סטף קארי. זה לא MVP של ה-NBA אלא של ה-WNBA. פלייאוף חלש, סדרת גמר גרועה, היעלמות ברגעים החשובים, ושטויות שדינן מלקות בארצות קצת פחות נאורות. מוסר מאחורי הגב וזורק מ-9 מטר ב-3 הדקות האחרונות של העונה, אלוהים 🤦♂️
2. סטיב קר. ישן שינה עמוקה במשחק, בזמן שהוא גוזל לי את השינה. לא ראה שההפגזות שוברות את הטבעת, ושבין הסל לבין הקשת יש 3-4 מטרים לא שמורים שבהם סטף וקליי יקלעו בערך ב-104 אחוז.
3. האריסון בארנס. חוזה מקסימום שייחתם כבר ביולי. כל מילה מיותרת.
4. דריימונד גרין. בנאדם עם שריטה עמוקה שמצריכה טיפול יסודי.
5. לברון. הבהמה הוא חתיכת שחקן. להצדיע, עם כל הגועל מצורת המשחק שלו.
6. אירווינג. כנ"ל. אגואיסט, אנטי רכז, מפזר, אבל שחקן שחקן.
7. השופטים. מופע אימים בסדרה כולה. 90 אחוז מההחלטות הקטנות הלכו לצד של קליבלנד. המון עבירות תוקף בריבאונד ובחסימות על השחקנים הנחסמים, ועבירות מגן בצבע ובמעבר מעל חסימות כשגולדן סטייט תקפה. מספיק לומר שה-MVP של הליגה, שבקושי שומר, יוצא ב-3 עבירות כבר בחצי הראשון, עם עבירות מאד לא מחוייבות מציאות, ובצד השני לברון, לב ההגנה של הקאבס, מקבל עבירה ראשונה(!) שלוש דקות לסיום הרבע השלישי. גם החסימה הבאמת מרשימה שלו היתה לא חוקית - אסור להדביק כדור לקרש. בקיצור, ביזיון.