ייעוץ טאי צי/צי קונג, ופאוורליפטינג.

[Dr.buddha]

@TheTzadik

ראיתי שאתה עושה צי קונג/טאי צי,לכן אני ישמח לדעת באיזה צורה אתה משלב את זה עם האימוני פאוורליפטינג(או בכללי) .האם אתה עושה משהו ספציפי?

אין לי רקע בתחום האומניות ,אבל אני מתכוון להוסיף את זה ל"ארגז הכלים". אגב מי שיש לו גם ידע בנושא מוזמן לשתף.

תודה ויום טוב.

 

[Saiyaman3]

מצטרף לשאלה, בנוסף אבקש מקורות למידה טובים זמינים באינטרנט במידה ויש.

 

[TheTzadik]

בעזהי"ת



הרקע לדברים נמצא בהיות מתרגל תנועה רכה שנים רבות טרם דרכה רגלי על מפתן חדר הכושר. אמנויות לחימה התחלתי לתרגל בגיל 18 בערך, תנועה רכה החל מבערך 22, ולחדר הכושר הגעתי לראשונה רק בגיל 31. והווי אומר הגעתי אל אימוני הכוח כמתרגל ותיק מאוד, שחווה תרגול ממושך בשיטות רבות של תנועה רוחנית, ועל כן בהכרח מצא את עצמו בעמדה של למידה ומחקר השוואתי - בין שני העולמות.

עוד בטרם אכנס לדיון מהו בעצם הצ'י גונג - הן מנקודת מבטה של הקוסמולוגיה הסינית והן בהכרח מנקודת המבט של החשיבה הלוגית-מערבית, אחזור על נקודה שכבר כתבתי אודותיה פעמים רבות בעבר: כמתרגל צ'י גונג מנוסה, ראיתי יתרון חשוב ליכולת התנועה הרכה שלי, בהתמודדות עם הפאוורליפטינג, ועד כדי טענה שהצ'י גונג היה זה שעשה את ההבדל (וזו טענה לא מבוטלת לנוכח הרזומה שקבעתי בפאוורליפטינג הישראלי, ולמשל תמונת הפודיום במפגש הפאוורליפטינג האחרון שהשתתפתי בו בדצמבר 2014, כשעוד היה נסיון כלשהו לתת גם במה גם ל'ללא סטרואידים').

התרגול הממושך של התנועה הרכה, אפשר לי להבין הרבה יותר לעומק נקודות טכניות-קואורדינטיביות שלהערכתי בלעדיו היו נחוצות לי שנים ממושכות לעמוד עליהן כראוי, ואם בכלל. והתרגול הזה אפשר לי להניע את הגוף תחת כאבי תשישות שרירים שלא יאומנו, במהלך שלבי הנפח של 'קורטה 3X3', וכך להאיץ מאוד את ההתאוששות - כשבלעדי התנועה הרכה אין לדעת אם לא הייתי קורס תחת אימון יתר.

צריך עוד לכתוב בנושא הזה רבות. כאמור, מהו צ'י גונג. מהם דרכי התרגול העדיפות יותר למי שעוסק בפאוורליפטינג. האם נמצאת סתירה בסיסית בין תנועה רכה ומשקולנות, כמו שסוברים לא מעט בעולם הצ'י גונג. ועוד כהנה וכהנה.

 

[MasterSplitter]

אני כמעט ולא מכיר טאי צי / צי קונג, אבל מהנקודת מבט של פאוורליפטינג, יש לזה יתרונות ברורים בהתאוששות, ניקוי ראש, רגיעה וכו׳. באופן מפתיע העקרונות האלה תורמים הכי הרבה להתאוששות אחרי שינה.

 

[Dr.buddha]

בעזהי"ת



הרקע לדברים נמצא בהיות מתרגל תנועה רכה שנים רבות טרם דרכה רגלי על מפתן חדר הכושר. אמנויות לחימה התחלתי לתרגל בגיל 18 בערך, תנועה רכה החל מבערך 22, ולחדר הכושר הגעתי לראשונה רק בגיל 31. והווי אומר הגעתי אל אימוני הכוח כמתרגל ותיק מאוד, שחווה תרגול ממושך בשיטות רבות של תנועה רוחנית, ועל כן בהכרח מצא את עצמו בעמדה של למידה ומחקר השוואתי - בין שני העולמות.

עוד בטרם אכנס לדיון מהו בעצם הצ'י גונג - הן מנקודת מבטה של הקוסמולוגיה הסינית והן בהכרח מנקודת המבט של החשיבה הלוגית-מערבית, אחזור על נקודה שכבר כתבתי אודותיה פעמים רבות בעבר: כמתרגל צ'י גונג מנוסה, ראיתי יתרון חשוב ליכולת התנועה הרכה שלי, בהתמודדות עם הפאוורליפטינג, ועד כדי טענה שהצ'י גונג היה זה שעשה את ההבדל (וזו טענה לא מבוטלת לנוכח הרזומה שקבעתי בפאוורליפטינג הישראלי, ולמשל תמונת הפודיום במפגש הפאוורליפטינג האחרון שהשתתפתי בו בדצמבר 2014, כשעוד היה נסיון כלשהו לתת גם במה גם ל'ללא סטרואידים').

התרגול הממושך של התנועה הרכה, אפשר לי להבין הרבה יותר לעומק נקודות טכניות-קואורדינטיביות שלהערכתי בלעדיו היו נחוצות לי שנים ממושכות לעמוד עליהן כראוי, ואם בכלל. והתרגול הזה אפשר לי להניע את הגוף תחת כאבי תשישות שרירים שלא יאומנו, במהלך שלבי הנפח של 'קורטה 3X3', וכך להאיץ מאוד את ההתאוששות - כשבלעדי התנועה הרכה אין לדעת אם לא הייתי קורס תחת אימון יתר.

צריך עוד לכתוב בנושא הזה רבות. כאמור, מהו צ'י גונג. מהם דרכי התרגול העדיפות יותר למי שעוסק בפאוורליפטינג. האם נמצאת סתירה בסיסית בין תנועה רכה ומשקולנות, כמו שסוברים לא מעט בעולם הצ'י גונג. ועוד כהנה וכהנה.

אצל מי למדתה?
האם יש לך טיפים למתחיל בתחום האומניות?או זה עניין של נסיון אישי.