הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

ימים של צום כדי לזרז חיטוב?

ASAFABADI

משתמש קבוע
1,847
105
נק' מוניטין:
134
1,847
105
לפי מה שאני יודע שריר לא מאבדים כזה מהר גם בצום אולי רק אחרי 3 ימים אז למה לא לצום יום אחד לזרז את הירידה במשקל בלי לאבד שריר לאכול יומיים 3 בגירעון ואז שוב פעם צום? או למשל לעשות שבוע של גירעון ממש גדול ואז שבוע של גירעון יותר קטן כי אני יודע שגם בשבוע של גירעון לא מאבדים שריר
 
הרמב"ם חי בימי הביניים, זה בהחלט אפשרי מאוד שהוא שאב השראה מהנצרות והסביבה שלו
כתבתי רמב"ן.
זו אמרה שאפשר להגיד רק כשאתה יוצא מנקודת ההנחה שאלוהים מעורב בהכל, אם אין לך את נקודת ההנחה הזאת, פתאום הכל מאבד משמעות קוסמית.
נכון, לכן כל השיח כאן על דת, מאבד מעצמו, כי נקודת המוצא של שנינו שונה.
שיחה על דת יכולה להגיע רק אחרי הסכמה על מציאות אלוהית.
וזה למה סיפור 10 המכות ויציאת מצרים הוא סיפור, אין בו אמת.
המצרים העתיקים תיעדו הרבה מאוד מהעבר שלהם, אבל במפתיע, אין להם שום תיעוד על התערבות אלוהית, על מכות מסתוריות שזרעו הרס וחורבן, או מוות של צבא גדול בים.
אפילו הראיות מראות שכנראה המצרים בכלל לא השתמשו בעבדים בקנה מידה גדול, כי בתקופה עבדים היו ישנים במגורים ארעיים, אבל נמצאו מגורי קבע קרוב לפירמידות, מה שמצביע שהן נבנו ע"י שכירים.
אני לא אכנס לזה איתך. כי זה שיח בפני עצמו, ואני לא רוצה שוב שלא יהיה לי מספיק מקום לכתוב.
דיון אחד בפעם.
אני אוהב להאמין בחופש הבחירה, למרות שאני לא מאמין שהוא קיים.
אני מאמין שכמו שאמרתי קודם, מה שאנחנו עושים זה פשוט ההתגלמות של היקום שמגיב עם עצמו, ואנחנו פשוט כמו שחקנים עם תסריט, משחקים את החלק שלנו.
אני אוהב להאמין שיש לי בחירה, אבל בגלל שהזמן הוא מימד קבוע, זה אומר שמה שאני חושב שאני בוחר לעשות, כבר נקבע מראש.
באמת שבגלל הנקודה הבסיסית של האמונה בקב"ה שחסרה לך, לא תוכל להאמין גם באמונה, די עצוב.
אבל זה עדיין לא עונה על השאלה, האם אלוהים יודע או לא. האם הוא יודע ועדיין מעניש, ולא מונע מראש, או האם הוא לא יודע והוא לא באמת כל יכול
אם זה לא ענה לך, תקרא את זה שוב את שני הדברים האלו יחד
הרמב"ם שאל איך אפשר שיהיה לי בחירה חופשית בזמן שה' יודע את העתיד, וכיצד הוא מעניש רשע ונותן שכר לצדיק כשהוא ידע מי זה מי.
הוא כתב שהתשובה ארוכה ורק רימז על התשובה שיש לו, אבל לא כתב אותו במפורש מידי.
קמו הרבה מוחות יהודים עם רעיונות שונות כדי ליישב את השאלה שהרמב"ם בעצמו אמר שכבר ישב.
האהוב עלי הוא האבי עזרי, שאמר שאלוקים נמצא מעל הזמן ומרחב. ואיפה שהוא נמצא העולם נוצר וחרב באותו רגע. ובאמת שאין לנו בחירה באופן מציאותי מאיפה שהוא נמצא, כמו שאין לנו בחירה אחרי מעשה.
אבל בתוך הזמן והמרחב יש לכל אחד את הבחירה להיות צדיק או רשע, הכל בתוך המסגרת של נקודת הבחירה של האדם. לאדם מסוים אין בחירה לרצוח, כי הוא סולד בזה, אבל יש הרבה דברים שהבחירה שלו חופשית בהם.
אין בחירה חופשית על הכל, אבל בהחלט יש על הרבה מאוד דברים, כולל מחשבה שמביאה לידי מעשים. מבחינת הבורא, הוא לא מעניש אף אחד כנקמה והשפלה של האויב, אין מי שמהווה איום בשבילו שיצטרך להתנקם בו.
עונש הוא עזרה ממנו כדי שנבין מה אנחנו עושים. אם רק לתת מתנות היה עוזר, הורים היו מחנכים את הילדים בלי שום עונש או גערות.
אז למה היקום נוצר? ולמה חשוב הבחירה החופשית?
היקום נוצר כדי להיטיב למשהו.
כבר ציינתי שאלוקים הוא הדבר היחיד שאנחנו יודעים שלא מוגבל בזמן ומרחב, והוא יצר אותם כתנאי ליקום.
אך מה חשוב בקיום? היכולת להיטיב.
אז כדי לספק ליצור את הטוב, אפשר להביא לו עולם פרטי, למה באופן שהוא עשה ספציפית?
כי אלוקים שהוא שיא הטוב, גם רוצה להיטיב בשיא הטוב.
אז מדוע הוא לא נתן לנו פשוט להיות אלים כמוהו, וכל היכולות המדהימים שלו?
שאלה לגטימית.
זה בגלל שזה לא מספיק טוב. לתת לנו את כל הכוחות שלו, אומר שאנחנו עדיין פחותים ממנו, כי הוא לא נוצר, ואנחנו כן. חוץ מזה, אם היינו כמוהו, לא היינו רוצים או מסוגלים לקבל שום דבר, רק לתת.
אז בא נסכם שאלוקים רק נותן, ולא צריך את המצוות שלנו, ולא מפריע לא העבירות שלנו, זה לא כואב לו בכלל.
למה הוא כתב בתנ"ך את הדברים האלה שכאילו הוא כועס או עצוב?
בגלל זה שפה מובנת לנו, עצבות רק קיימת במי שלא יודע מה יקרה ושהכל טוב בסוף.

אז הדרך לספק את כל הטוב ליצור שלו, זה ליצור יקום, ולהשים שם בני אדם עם חלק ממנו (הנשמה) שידריך אותם כיצד להתנהג כמו האלוקים בתפיסה החומרית.
הוא שם לנו מורים טובים, הלוא הם בעלי החיים והטבע, שיכולים לעזור לכל אחד בקלות להתגבר על היצר הרע ולהתחבר לנשמה שלו עצמו שהוא חלק מאלוקים.

יצר הרע זה הכוח שמושך אותנו לרע שכך יהיה לנו כוח בחירה כמוהו, אף אחד לא מתערב לו, אז הוא לא מתערב לנו (לפחות לא בדברים החשובים).
כך שיש לאדם את היכולת לבחור בעצמו אם הוא רוצה את המתנה של אלוקים שזה בעולם הבא לחזור להיות חלק מאלוקים. או לבחור שהוא לא רוצה, ושמח על ההזדמנות לחיות 120 שנה של הנאות ריגעיות.

אבל זה הנתינה הגדולה ביותר, נתינה עם היכולת של המקבל לסרב.

וגם לתת את כל הטוב בעולם ובמציאות שיכולה להכיל את כל הטוב, לא ביקום המוגבל שלנו.

אבל יותר חשוב, זה עונה למה אני נוצרתי, ומה התפקיד שלי בעולם הזה, מה ולמה אלוקים מצפה ממני.
אלוהים באותה מידה יכל לברוא אותנו עם היכולת ללמוד בלי לסבול, אבל משום מה הוא בחר שלא.
כשאנשי דת מנסים להסביר למה אלוהים מתנהג בצורה כזאת או אחרת, הם שוכחים שהאלוהים שלהם לא פועל באותם חוקים אנושיים. נכון שכדי לחנך בני אדם צריך להעניש אותם לפעמים, והם ילמדו מזה. השאלה האמיתית היא למה זה ככה מלכתחילה. אלוהים לא מוגבל בבחירות שלו, הוא יכל ליצור אותנו בצורה שלא תצריך סבל כדי ללמוד, ועדיין בחר לא לעשות את זה.
גם על זה עניתי.
אז למה היקום נוצר? ולמה חשוב הבחירה החופשית?
אלוקים הוא טוב, והיקום נוצר כדי להיטיב למשהו.
כבר ציינתי שאלוקים הוא הדבר היחיד שאנחנו יודעים שלא מוגבל בזמן ומרחב, והוא יצר אותם כתנאי ליקום.
אך מה חשוב בקיום? היכולת להיטיב.
אז כדי לספק ליצור את הטוב, אפשר להביא לו עולם פרטי, למה באופן שהוא עשה ספציפית?
כי אלוקים שהוא שיא הטוב, גם רוצה להיטיב בשיא הטוב.
אז מדוע הוא לא נתן לנו פשוט להיות אלים כמוהו, וכל היכולות המדהימים שלו?
שאלה לגטימית.
זה בגלל שזה לא מספיק טוב. לתת לנו את כל הכוחות שלו, אומר שאנחנו עדיין פחותים ממנו, כי הוא לא נוצר, ואנחנו כן. חוץ מזה, אם היינו כמוהו, לא היינו רוצים או מסוגלים לקבל שום דבר, רק לתת.
אז בא נסכם שאלוקים רק נותן, ולא צריך את המצוות שלנו, ולא מפריע לא העבירות שלנו, זה לא כואב לו בכלל.
למה הוא כתב בתנ"ך את הדברים האלה שכאילו הוא כועס או עצוב?
בגלל זה שפה מובנת לנו, עצבות רק קיימת במי שלא יודע מה יקרה ושהכל טוב בסוף.

אז הדרך לספק את כל הטוב ליצור שלו, זה ליצור יקום, ולהשים שם בני אדם עם חלק ממנו (הנשמה) שידריך אותם כיצד להתנהג כמו האלוקים בתפיסה החומרית.
הוא שם לנו מורים טובים, הלוא הם בעלי החיים והטבע, שיכולים לעזור לכל אחד בקלות להתגבר על היצר הרע ולהתחבר לנשמה שלו עצמו שהוא חלק מאלוקים.

יצר הרע זה הכוח שמושך אותנו לרע שכך יהיה לנו כוח בחירה כמוהו, אף אחד לא מתערב לו, אז הוא לא מתערב לנו (לפחות לא בדברים החשובים).
כך שיש לאדם את היכולת לבחור בעצמו אם הוא רוצה את המתנה של אלוקים שזה בעולם הבא לחזור להיות חלק מאלוקים. או לבחור שהוא לא רוצה, ושמח על ההזדמנות לחיות 120 שנה של הנאות ריגעיות.

אבל זה הנתינה הגדולה ביותר, נתינה עם היכולת של המקבל לסרב.

וגם לתת את כל הטוב בעולם ובמציאות שיכולה להכיל את כל הטוב, לא ביקום המוגבל שלנו.

אבל יותר חשוב, זה עונה למה אני נוצרתי, ומה התפקיד שלי בעולם הזה, מה ולמה אלוקים מצפה ממני.
כשאתה במצב לפני מוות אתה תפנה לדבר היחיד שאולי אולי יוכל לעזור לך.
אבל בסופו של דבר תפילה במצב כזה לא משנה שום דבר, כי או שאלוהים מקשיב או שלא אכפת לא כשאנשים מתפללים לפני המוות, כי הם עדיין מתים, ומצד שני יש אנשים שלא מתפללים אבל כן ניצלים, אז איפה המשמעות בתפילה? מה אחוזי ההצלחה שלה?
קודם אמרת שכדאי לעשות חשבון מתי היא כן מתממשת, אבל זה נתון לפרשנויות. צריך לבדוק אחוזי הצלחה של תפילה במצבי "עכשיו או לעולם לא", שאם התפילה לא תתממש עכשיו זה לא יעזור יותר, ואני מבטיח לך שאתה תראה אחוזי הצלחה נמוכים ביותר במצבים הלא סבירים (מן הסתם יהיו גבוהים איפה שאחוזי ההצלחה גבוהים)
ומה אתה תעשה לפני שתמות? תחשב את הסיכויים להינצל, ותרגיש את הטעם המר של חיים שלמים בלי תכלית?
תחשוב על הנאות שהיו לך והם נגמרים כאן?
או שאולי תחשוב איך כל המציאות של היקום לא הגיוני, ואולי יש משהו מעל ההגיון גם כן כמו אלוקים? אולי היה צדק במה שאנשים אמרו? ואיזה ביזבוז זה החיים בלי משמעות אחר כך.
אולי אז תחשוב על הדברים שאתה באמת מאמין בהם, ותחשוב שזה מאוחר מידי? מי יודע.
אבל תחשוב שאולי יש סיבה שרוב האנשים נזכרים באלוקים לפני שהם מתים, ומתחרטים על החיים שלהם.
קרוב, למה אלוהים מסתיר את עצמו, אבל עדיין רוצה שנחפש אותו, כשהוא ברא אותנו בצורה שיהיו לנו ספקות ולא נרצה לחפש ברגע שלא נמצא
על זה גם עניתי. ומה שהגדרת "ולא נרצה לחפש כשלא נמצא", הלוא זה ידידנו היצר הרע.
 
שאלה לי אליך @kotzer

בתור אחד שלומד רפואה, אתה בטח מבין עד כמה מורכב ומדהים גוף האדם - עד כמה האורגניזם הוא דבר מדהים, הרבייה ,ההתפתחות, הרגשות והיכולת לשרוד כמעט אך ורק על כדו"א (אל תתפוס אותי פה על המילה..)

האם אתה מאמין שכל זה נוצר ממיקריות? שאין התערבות של גורם חיצוני? שפשוט יצא דבר כל כך מדהים מעצמו?ללא יישות נוספת?

בעיני יש המון ספקות וסתירות ביהדות אבל יותר הגיוני שיש אלוקים מאשר שאין
 
שאלה לי אליך @kotzer

בתור אחד שלומד רפואה, אתה בטח מבין עד כמה מורכב ומדהים גוף האדם - עד כמה האורגניזם הוא דבר מדהים, הרבייה ,ההתפתחות, הרגשות והיכולת לשרוד כמעט אך ורק על כדו"א (אל תתפוס אותי פה על המילה..)

האם אתה מאמין שכל זה נוצר ממיקריות? שאין התערבות של גורם חיצוני? שפשוט יצא דבר כל כך מדהים מעצמו?ללא יישות נוספת?

בעיני יש המון ספקות וסתירות ביהדות אבל יותר הגיוני שיש אלוקים מאשר שאין
ההערכה היא שיש בערך 1,000,000,000,000,000,000,000,000 כוכבים ביקום שאנחנו יכולים לראות, ככה שגם אם הסיכויים לכוכב שיכול להכיל חיים הם נמוכים מאוד, הם עדיין מספיק גבוהים בשביל שתיאורטית חיים יתפתחו במקום חוץ מכדור הארץ, במיוחד כשמולקולות מאוד חשובות להתפתחות של החיים לא נולדו בכדור הארץ, אלא הגיעו מבחוץ, כמו מים, וכנראה גם חומצות אמינו מסויימות.
ההתחלה היא מקריות, מקריות נמוכה מאוד, אבל עם כמות הכוכבים שיש ביקום זה עדיין מספיק. משם האבולוציה לקחה המון זמן, מאות מיליוני שנים, להכל היה את הזמן שלו להתפתח
כתבתי רמב"ן.
טעות שלי, אבל הם חיו באותה התקופה ככה שזה עדיין רלוונטי

שיחה על דת יכולה להגיע רק אחרי הסכמה על מציאות אלוהית.
זה כמו לראות סרט אחרי שאתה יודע כל ספויילר אפשרי, אתה יכול לראות אותו, אבל אתה לא תפיק ממנו תועלת אמיתית.
לדון על משהו כשהתוצאה ידועה מראש ומוסכמת רק על צד אחד, הופך את הדיון לסרק.

באמת שבגלל הנקודה הבסיסית של האמונה בקב"ה שחסרה לך, לא תוכל להאמין גם באמונה, די עצוב.
אמונה היא לא אקסקלוסיבית לאלוהים, היא פשוט הרבה יותר חשובה שם כי אין משהו אחר להיאחז בו

אם זה לא ענה לך, תקרא את זה שוב את שני הדברים האלו יחד
הרבה דיבורים, אבל בסוף אף אחד שם לא עונה על התשובה האם הוא יודע, ומה הידיעה הזאת אומרת מבחינתו, האם יש לה משמעות

ומה אתה תעשה לפני שתמות? תחשב את הסיכויים להינצל, ותרגיש את הטעם המר של חיים שלמים בלי תכלית?
אני לא מרגיש שהחיים שלי חסרי תכלית, אני מרגיש די שלם

תחשוב על הנאות שהיו לך והם נגמרים כאן?
עוד סיבה טובה יותר בשבילי לא לרצות למות, ויותר חשוב רצון כן לחיות את חיי למיטב. מי יודע מה יש בהמשך? הראיות מצביעות יפה מאוד שאין כלום, אבל חסר לנו את האחוזים האחרונים כדי להיות בטוחים לחלוטין. בדבר אחד אני כן בטוח, כרגע אני חי ויש לי את היכולת לבחור איך לחיות, ואני רוצה לנצל את זה.

על זה גם עניתי. ומה שהגדרת "ולא נרצה לחפש כשלא נמצא", הלוא זה ידידנו היצר הרע.
אבל למה קיים אותו יצר הרע, איך הוא משרת אותנו, ואיך הוא משרת את אלוהים והרצונות שלו בבריאה שלנו, ואיך יצר הרוע מתיישב עם הרצון של אלוהים שאנחנו נחפש לדבר איתו.
כשצריך הסבר לא מושלם כדי לתאר יצור מושלם, משהו לא מסתדר
 
זה כמו לראות סרט אחרי שאתה יודע כל ספויילר אפשרי, אתה יכול לראות אותו, אבל אתה לא תפיק ממנו תועלת אמיתית.
לדון על משהו כשהתוצאה ידועה מראש ומוסכמת רק על צד אחד, הופך את הדיון לסרק.
אמרתי לך שלדון על דת יכול להיות מגוכח, במיוחד אם אין הסכמה על קיום של כוח עליון.
אבל ניכנסתי איתך לזה, כדי שלא תחשוב שאני סתם מתחמק, ידעתי שזה רק לספורט ולא יצא מזה משהו.
הרבה דיבורים, אבל בסוף אף אחד שם לא עונה על התשובה האם הוא יודע, ומה הידיעה הזאת אומרת מבחינתו, האם יש לה משמעות
התשובה הברורה היית שכן, הוא יודע. ועדיין יש בחירה חופשית.
דוגמה יהיה לראות סרט שכבר ראית פעם, אתה יודע מה השחקן יעשה, אבל כשהוא עשה את מה שעשה, היה לא בחירה חופשית.
אני לא מרגיש שהחיים שלי חסרי תכלית, אני מרגיש די שלם
אבל לא ענית מה תעשה או למי תקרא ברגעים האחרונים.
אבל למה קיים אותו יצר הרע, איך הוא משרת אותנו, ואיך הוא משרת את אלוהים והרצונות שלו בבריאה שלנו, ואיך יצר הרוע מתיישב עם הרצון של אלוהים שאנחנו נחפש לדבר איתו.
יצר הרע הוא לא רע. הוא יותר מתאים להיקראות יצר הפיזי.
הוא הדבר הזה במוח שלנו שרוצה לדאוג לגוף הפיזי שלנו על חשבון דברים חשובים לפעמים. הוא דורש אוכל, נוחות, כסף, בחורות, בריחה מכאב אישי, ועוד.
לפעמים עלינו להקשיב לו, כמו כשצריך לאכול, אבל לא כמה לאכול וממה. הוא לא ידריך אותך בצורה טובהאיך להתמודד עם פרידה קשה, או כאב נפשי.
אבל הוא יציל אותך מכאב פיזי, וידאג לך לשינה טובה.
התפקיד שלו ללות את הגוף בדברים מסוימים. בזמן שהנשמה תמיד רוצה רוחניות, היא רוצה לתת, לאהוב, להקריב, ולרחם. הוא הרי סוג מסוים של התגלות של אלוקים בעולם.
יצר הרע משחק תפקיד חשוב, אבל אם תתן לו להוביל את החיים הרוחניים והנפשיים שלך, לא רק שתעשה הרבה רע לאחרים, אתה גם תעשה רע לעצמך. ותישאר עצוב וממש לא בריא פיזית מהשומן המיותר.
אם תקשיב ל"יצר הטו" תמיד, אתה גם עלול להיות בבעיה.
החכמה ללמוד בתורה מתי להקשיב לכל אחד, כי קשה לדעת מתי מי צודק.
הוא גם מסית אותנו מהאלוקים, כדי שיהיה התנגדות בבריאה משני כיוונים, והאדם עם הבחירה החופשית יוכל להחליט לבד בלי שום התערבות.

זה נושא שאפשר לדון עליו שעות, אבל כתבתי את זה בקצרה.
אני גם מרגיש שאין טעם להאריך. אחרי שאני כותב תשובה, אתה מיד שואל את אותה שאלה במילים אחרות.
למדתי בנישואים שאם אתם מתווכחים על אותו דבר כמה פעמים, סימן שאתם לא מקשיבים אחד לשני.
אז אולי אני לא מקשיב לך, האומנם?
 
שאלה לי אליך @kotzer

בתור אחד שלומד רפואה, אתה בטח מבין עד כמה מורכב ומדהים גוף האדם - עד כמה האורגניזם הוא דבר מדהים, הרבייה ,ההתפתחות, הרגשות והיכולת לשרוד כמעט אך ורק על כדו"א (אל תתפוס אותי פה על המילה..)

האם אתה מאמין שכל זה נוצר ממיקריות? שאין התערבות של גורם חיצוני? שפשוט יצא דבר כל כך מדהים מעצמו?ללא יישות נוספת?

בעיני יש המון ספקות וסתירות ביהדות אבל יותר הגיוני שיש אלוקים מאשר שאין

תמיד הטענה הזו חיזקה (בשבילי) שאלוהים לא קיים מאשר שהוא קיים. אם הוא יצר את כדור הארץ / בני אדם וכו', למה הוא היה צריך לסבך הכל?
למה לתת לבני אדם ''כבד'' ו-''כליות'' ומערכות שצריכות לעבוד ויכולות גם ''להתקלקל'' ומחלות ושלל דברים אחרים. למה? למה לתת לבן אדם
לב שצריך להזרים דם לכל הגוף.

מצד שני...אבולוציונית בלי יותר מידי וויכוחים אנחנו יודעים שבני אדם / חיות עברו טרנספורמציה כדי להמשיך לשרוד. כל בן אדם עם שכל
שיפתח נישיונל גאוגרפיק wild יבין איך כל חיה ''מקנטרת'' חיה אחרת בכדי להמשיך לשרוד, איזה הגנות וכו'. ככה הגוף נוצר איכשהו
וניסה לשרוד בעצמו ולכן נוצרו כל הדברים האלו. זה לפחות יותר אמין בעיניי מ''אלוהים'' שניסה להתחכם ולשבת עם דף ונייר ולכתוב
''אוקיי, בוא נעשה להם כבד וכליות'' ואז איזה מלאך זורק לו שצריך גם ריאות אחרת איך הם ינשמו? ולשים כמובן חמצן בכדור הארץ
כדי שזה גם יהיה שימושי.

ורגשות זה לא דבר שונה בהרבה ממערכות אחרות בגוף. יש לכך הסברים ופעולות שקורות במוח. למה הוא גם היה צריך לסבך את זה? למה ליצור ''אונות'' במוח וכל שאר הדברים הללו? מיותר לגמרי! צור אותם על יבש וזהו.
 
דוגמה יהיה לראות סרט שכבר ראית פעם, אתה יודע מה השחקן יעשה, אבל כשהוא עשה את מה שעשה, היה לא בחירה חופשית.
אז עכשיו השאלה היא למה אלוהים בכל זאת מתעצבן ומעניש?
אי אפשר להגיד שלא, זה רשום במפורש מספר פעמים בתנ"ך

אבל לא ענית מה תעשה או למי תקרא ברגעים האחרונים.
שאלה טובה, כנראה אצטרך לחכות לימי האחרונים כדי לגלות את זה

הוא גם מסית אותנו מהאלוקים
זה החלק החשוב, למה הוא קיים? מה האינטרס של אלוהים ליצור את הייצר הפיזי שלנו עם הפגם הזה, אם הוא יכול ליצור אותנו בלי הפגם הזה?

אז אולי אני לא מקשיב לך, האומנם?
אתה קשוב מאוד, ואני מודה לך על הקשה והרצינות.
לדעתי שנינו סובלים מפגם הידע, יש לנו המון ידע בתחומים שלנו, אז תמיד תהיה לנו תשובה להכל.
הדבר אבל שהכי הפריע לי תמיד הוא שבסופו של דבר יש כמות עצומה של ידע על היהדות, אבל היא כולה וכולה מבוססת על ספר אחד, משם נולדו הפרשנויות שלו, הפרשנות לפרשנות, דעות על בסיס ההוויה, אבל בסופו של דבר המקור למידע הוא ספר אחד, וכשהמקור לכל המידע העצום הוא אחד, יש מיליוני דרכים להצדיק כל טעות, אבל טעות היא טעות ואי אפשר להתעלם ממנה. במדעים על טעויות משלמים ברוב המקרים, בתורה מוצאים עיקוף, וזה החטא הקדמוני של היהדות, היה לנו מספיק זמן כדי למצוא דרכים להשלים עם הטעויות
 
תמיד הטענה הזו חיזקה (בשבילי) שאלוהים לא קיים מאשר שהוא קיים. אם הוא יצר את כדור הארץ / בני אדם וכו', למה הוא היה צריך לסבך הכל?
למה לתת לבני אדם ''כבד'' ו-''כליות'' ומערכות שצריכות לעבוד ויכולות גם ''להתקלקל'' ומחלות ושלל דברים אחרים. למה? למה לתת לבן אדם
לב שצריך להזרים דם לכל הגוף




אתה שואל פה שאלה פילוסופית גדולה - למה אנשים בכלל מתים ולמה יש פגמים במכונה המשוכללת שהקב"ה יצר.

אין לי תשובה - כי אני לא יודע.


אבל אתה בעצמך אומר שהגוף האדם זו המכונה הכי מטורפת שיש זה לא הגיוני בכלל רמת הגימור - יש מחשבה על הכל. - נראה לך שזה פשוט נוצר מעצמו?
 
אתה שואל פה שאלה פילוסופית גדולה - למה אנשים בכלל מתים ולמה יש פגמים במכונה המשוכללת שהקב"ה יצר.

אין לי תשובה - כי אני לא יודע.


אבל אתה בעצמך אומר שהגוף האדם זו המכונה הכי מטורפת שיש זה לא הגיוני בכלל רמת הגימור - יש מחשבה על הכל. - נראה לך שזה פשוט נוצר מעצמו?

לא חבר. אתה שאלת שאלה פילוסופית ואני ניסיתי לשפוך קצת היגיון.
 
לא חבר. אתה שאלת שאלה פילוסופית ואני ניסיתי לשפוך קצת היגיון.

אני לא יודע איך אתה מגדיר שאלה פילוסופית אבל אני ביקשתי ממך לחשוב בהיגיון איך כל העולם נוצר עד לפרטים הקטנים ביותר ללא התערבות של גורם חיצוני


ואתה שאלת למה אנשים מתים.


מי שאל שאלה פילוסופית ומי ביקש לחשוב בהיגיון.

חבר.
 
תמיד הטענה הזו חיזקה (בשבילי) שאלוהים לא קיים מאשר שהוא קיים. אם הוא יצר את כדור הארץ / בני אדם וכו', למה הוא היה צריך לסבך הכל?
למה לתת לבני אדם ''כבד'' ו-''כליות'' ומערכות שצריכות לעבוד ויכולות גם ''להתקלקל'' ומחלות ושלל דברים אחרים. למה? למה לתת לבן אדם
לב שצריך להזרים דם לכל הגוף.

מצד שני...אבולוציונית בלי יותר מידי וויכוחים אנחנו יודעים שבני אדם / חיות עברו טרנספורמציה כדי להמשיך לשרוד. כל בן אדם עם שכל
שיפתח נישיונל גאוגרפיק wild יבין איך כל חיה ''מקנטרת'' חיה אחרת בכדי להמשיך לשרוד, איזה הגנות וכו'. ככה הגוף נוצר איכשהו
וניסה לשרוד בעצמו ולכן נוצרו כל הדברים האלו. זה לפחות יותר אמין בעיניי מ''אלוהים'' שניסה להתחכם ולשבת עם דף ונייר ולכתוב
''אוקיי, בוא נעשה להם כבד וכליות'' ואז איזה מלאך זורק לו שצריך גם ריאות אחרת איך הם ינשמו? ולשים כמובן חמצן בכדור הארץ
כדי שזה גם יהיה שימושי.

ורגשות זה לא דבר שונה בהרבה ממערכות אחרות בגוף. יש לכך הסברים ופעולות שקורות במוח. למה הוא גם היה צריך לסבך את זה? למה ליצור ''אונות'' במוח וכל שאר הדברים הללו? מיותר לגמרי! צור אותם על יבש וזהו.
חחח... זה היה ההוכחה הכי גרועה ששמעתי לאטאיזם, ושמעתי המון. אתה משהו שקוראים לו דרווניסט.
מאמין מסוג חדש, דתי בדת של דרווין.
אז עכשיו השאלה היא למה אלוהים בכל זאת מתעצבן ומעניש?
אי אפשר להגיד שלא, זה רשום במפורש מספר פעמים בתנ"ך
חחח... אמרתי את זה כמה פעמים, ואומר את זה שוב, הוא לו מתעצבן. והוא גם לא מעניש כתוצאה מכך.
אין לו גוף. הדרך להתעצבן הוא על ידי פגיעה במישהו, אי אפשר לפגוע בו, לא חסר לו דבר, והוא לא צריך דבר.
התנ"ך משתמש במוסגים שאנחנו מבינים, כדי שנוכל להבין רעיון שאנחנו לא מסוגלים להבין.
זה נותן לאדם להבין שכמו שאבא דואג לילד, אם תעשה משהו חמור שפוגע בעצמך, אבא יכעס ויעניש כדי שלא תחזור על זה.
אבל היום מאוד חשוב להבהיר (בגלל הבילבול). שאלוקים לא מרגיש רגשות כמו בני אדם.
זה החלק החשוב, למה הוא קיים? מה האינטרס של אלוהים ליצור את הייצר הפיזי שלנו עם הפגם הזה, אם הוא יכול ליצור אותנו בלי הפגם הזה?
כנראה שהיוצר של היקום שמכיר כל בעיה אפשרית החליט שאין דרך טובה יותר לאדם מהדרך הנוככית.
הדבר אבל שהכי הפריע לי תמיד הוא שבסופו של דבר יש כמות עצומה של ידע על היהדות, אבל היא כולה וכולה מבוססת על ספר אחד, משם נולדו הפרשנויות שלו, הפרשנות לפרשנות, דעות על בסיס ההוויה, אבל בסופו של דבר המקור למידע הוא ספר אחד, וכשהמקור לכל המידע העצום הוא אחד, יש מיליוני דרכים להצדיק כל טעות, אבל טעות היא טעות ואי אפשר להתעלם ממנה. במדעים על טעויות משלמים ברוב המקרים, בתורה מוצאים עיקוף, וזה החטא הקדמוני של היהדות, היה לנו מספיק זמן כדי למצוא דרכים להשלים עם הטעויות
אתה טועה.
זה לא מבוסס על ספר אחד. המשנה היא לא הגיע מהתנ"ך, זה מבוסס על עדות שעברה מאב לבן. עד שכתבו את המשנה, היא חוברה על ידי משה רבינו שלמד מאלוקים, העביר אותה מעל 1500 שנה ממורה לתלמיד, ורק אז זה ניכתבה במשניות.
התנ"ך הוא לא ספר אחד, הוא כמה ספרים. אז קח את חמישה חומשי תורה, הנביאים, הכתובים, והמגילות ותוסיף לזה את 6 סדרי משנה, זוהר, ירושלמי ועוד סדרות של ספרים שנכתבו בלי קשר לתנ"ך, ותראה שטיעת באמירה הזאת.
חוץ מזה אפשר לומר שהרבה מהיהדות מבוססת על הגיון ועדות.
אומרים לעם שברגע שהם יבואו לארץ יהיה שמיטה, מי שלא יזרע, יגדל לו כפול, ומי שיזרע, יפסיד, אם אתה מבין את התלות שהיה אז באדמה של האנשים, לא יקח יותר משנת שמיטה אחת לגלות עם התורה אמת. אם בשמיטה הראשונה לא הוכפלה לשומרים, ולא הפסידו הרמאים, ברור שכולם היו פורשים.
אבל נשארנו עם, כנראה שזה התגשם להם.
הגמרא אמרה שלא תמצא דג עם קשקשים אבל בלי סנפירים, המדע חיפש ולא מצא.
אלו ראיות הגיוניות.
והעדות נשמרה גם כן, אין הבדל בין ספרי התנ"ך למרות שהיינו בגלות מאות שנים, ובאזורים שונים בעולם, והעדות השונות כולם כותבים בספרי התורה שלהם את אותם מילים.
אנחנו עם שנירדפנו אלפי שנים בלי סיבה, רק כי התנ"ך הבטיח שכך יהיה אם לא נישמור אותה.

בקיצור, זה לא צריך להפריע לך, כי זה לא נכון.
אולי התכוונת לנצרות, וגם זה לנכון.
 
חחח... זה היה ההוכחה הכי גרועה ששמעתי לאטאיזם, ושמעתי המון. אתה משהו שקוראים לו דרווניסט.
מאמין מסוג חדש, דתי בדת של דרווין.

חחח... אמרתי את זה כמה פעמים, ואומר את זה שוב, הוא לו מתעצבן. והוא גם לא מעניש כתוצאה מכך.
אין לו גוף. הדרך להתעצבן הוא על ידי פגיעה במישהו, אי אפשר לפגוע בו, לא חסר לו דבר, והוא לא צריך דבר.
התנ"ך משתמש במוסגים שאנחנו מבינים, כדי שנוכל להבין רעיון שאנחנו לא מסוגלים להבין.
זה נותן לאדם להבין שכמו שאבא דואג לילד, אם תעשה משהו חמור שפוגע בעצמך, אבא יכעס ויעניש כדי שלא תחזור על זה.
אבל היום מאוד חשוב להבהיר (בגלל הבילבול). שאלוקים לא מרגיש רגשות כמו בני אדם.

כנראה שהיוצר של היקום שמכיר כל בעיה אפשרית החליט שאין דרך טובה יותר לאדם מהדרך הנוככית.

אתה טועה.
זה לא מבוסס על ספר אחד. המשנה היא לא הגיע מהתנ"ך, זה מבוסס על עדות שעברה מאב לבן. עד שכתבו את המשנה, היא חוברה על ידי משה רבינו שלמד מאלוקים, העביר אותה מעל 1500 שנה ממורה לתלמיד, ורק אז זה ניכתבה במשניות.
התנ"ך הוא לא ספר אחד, הוא כמה ספרים. אז קח את חמישה חומשי תורה, הנביאים, הכתובים, והמגילות ותוסיף לזה את 6 סדרי משנה, זוהר, ירושלמי ועוד סדרות של ספרים שנכתבו בלי קשר לתנ"ך, ותראה שטיעת באמירה הזאת.
חוץ מזה אפשר לומר שהרבה מהיהדות מבוססת על הגיון ועדות.
אומרים לעם שברגע שהם יבואו לארץ יהיה שמיטה, מי שלא יזרע, יגדל לו כפול, ומי שיזרע, יפסיד, אם אתה מבין את התלות שהיה אז באדמה של האנשים, לא יקח יותר משנת שמיטה אחת לגלות עם התורה אמת. אם בשמיטה הראשונה לא הוכפלה לשומרים, ולא הפסידו הרמאים, ברור שכולם היו פורשים.
אבל נשארנו עם, כנראה שזה התגשם להם.
הגמרא אמרה שלא תמצא דג עם קשקשים אבל בלי סנפירים, המדע חיפש ולא מצא.
אלו ראיות הגיוניות.
והעדות נשמרה גם כן, אין הבדל בין ספרי התנ"ך למרות שהיינו בגלות מאות שנים, ובאזורים שונים בעולם, והעדות השונות כולם כותבים בספרי התורה שלהם את אותם מילים.
אנחנו עם שנירדפנו אלפי שנים בלי סיבה, רק כי התנ"ך הבטיח שכך יהיה אם לא נישמור אותה.

בקיצור, זה לא צריך להפריע לך, כי זה לא נכון.
אולי התכוונת לנצרות, וגם זה לנכון.



ניסית זאת בצורה הטובה ביותר שיש:193ek:
 
חחח... זה היה ההוכחה הכי גרועה ששמעתי לאטאיזם, ושמעתי המון. אתה משהו שקוראים לו דרווניסט.
מאמין מסוג חדש, דתי בדת של דרווין.

*אתאיזם (או שזו בדיחה לאוטיזם?) בלי להעליב זה היה יותר הגיוני מכל טענה שהבאת פה בנוגע לדת.
וזו לא ''הוכחה''
 
חחח... אמרתי את זה כמה פעמים, ואומר את זה שוב, הוא לו מתעצבן. והוא גם לא מעניש כתוצאה מכך.
אין לו גוף. הדרך להתעצבן הוא על ידי פגיעה במישהו, אי אפשר לפגוע בו, לא חסר לו דבר, והוא לא צריך דבר.
התנ"ך משתמש במוסגים שאנחנו מבינים, כדי שנוכל להבין רעיון שאנחנו לא מסוגלים להבין.
זה נותן לאדם להבין שכמו שאבא דואג לילד, אם תעשה משהו חמור שפוגע בעצמך, אבא יכעס ויעניש כדי שלא תחזור על זה.
אבל היום מאוד חשוב להבהיר (בגלל הבילבול). שאלוקים לא מרגיש רגשות כמו בני אדם.
מה שאתה אומר זה הסברים או שלך או של מישהו אחר שמתבססים על שום דבר חוץ מהרעיון שאלוהים הוא באמת כזה, אבל האם זה נכון, אין לאף אחד מושג. לפי התנ"ך, הגמרא, וכל האחרים, לאלוהים יש רגשות, וזה שאתה או מישהו אחר חושבים שהתיאור הזה הוא רק פשטנות של הכתב זו דעה שלכם, אבל היא לא מבוססת על שום דבר, יכול להיות גם שאתם טועם והוא באמת בעל רגשות אנושיים

כנראה שהיוצר של היקום שמכיר כל בעיה אפשרית החליט שאין דרך טובה יותר לאדם מהדרך הנוככית.
אז מה עם סיפור תיבת נוח? אלוהים לא באמת לא היה מרוצה מבני האדם אותם הוא יצר ומחק את כולם?
אם אלוהים החליט שהכי טוב לברוא אותנו פגומים מראש, אולי הוא לא באמת כל יכול

זה לא מבוסס על ספר אחד. המשנה היא לא הגיע מהתנ"ך, זה מבוסס על עדות שעברה מאב לבן. עד שכתבו את המשנה, היא חוברה על ידי משה רבינו שלמד מאלוקים, העביר אותה מעל 1500 שנה ממורה לתלמיד, ורק אז זה ניכתבה במשניות.
התנ"ך הוא לא ספר אחד, הוא כמה ספרים. אז קח את חמישה חומשי תורה, הנביאים, הכתובים, והמגילות ותוסיף לזה את 6 סדרי משנה, זוהר, ירושלמי ועוד סדרות של ספרים שנכתבו בלי קשר לתנ"ך, ותראה שטיעת באמירה הזאת.
ספרי התנ"ך אני מחשיב כספר אחד, זה לא קריטי באמת.
והיהדות מבוססת על התנ"ך, ובהמשך התווספו ספרים אחרים, וגם אם אתה מחשיב את כל אלה כהבסיס, הם עדיין מקור הידע היחיד, הם לא מקור ידע מתחדש, אלא תמיד הכל נשען על אלה, ככה שכל מידע חדש, מתבסס על מידע ישן בלי יכולת לשנות את המקורות במקרה של טעות

הגמרא אמרה שלא תמצא דג עם קשקשים אבל בלי סנפירים, המדע חיפש ולא מצא.
 
*אתאיזם (או שזו בדיחה לאוטיזם?) בלי להעליב זה היה יותר הגיוני מכל טענה שהבאת פה בנוגע לדת.
וזו לא ''הוכחה''
טעות שלי, לא ניסיתי להעליב.
אך זה ממש לא נשמע הגיוני, אם משהו מורכב זה אומר שאין אלוקים, אם כבר זה מוריד את הסיכוי למקריות.
מה שאתה אומר זה הסברים או שלך או של מישהו אחר שמתבססים על שום דבר חוץ מהרעיון שאלוהים הוא באמת כזה, אבל האם זה נכון, אין לאף אחד מושג. לפי התנ"ך, הגמרא, וכל האחרים, לאלוהים יש רגשות, וזה שאתה או מישהו אחר חושבים שהתיאור הזה הוא רק פשטנות של הכתב זו דעה שלכם, אבל היא לא מבוססת על שום דבר, יכול להיות גם שאתם טועם והוא באמת בעל רגשות אנושיים
חחח... אתם זה הגמרא, (אני לקוי בזיכרוני ו @Deidara יכול להעיד על כך אז יקח לי זמן להביא מקורות אם תרצה) זה מובא בכמה מקומות שונות בגמרא. זה גם מובא בשפע בראשונים ובאחרונים ובספרי המוסר.
אז מה עם סיפור תיבת נוח? אלוהים לא באמת לא היה מרוצה מבני האדם אותם הוא יצר ומחק את כולם?
אם אלוהים החליט שהכי טוב לברוא אותנו פגומים מראש, אולי הוא לא באמת כל יכול
אם אתה שואל ממקרה בתנ"ך אני חושב שאתה מתחיל להאמין בתנ"ך.
הוא נתן להם בחירה, והם בחרו למות. הוא ידע לפני יצירת העולם, שטבע האדם בדורו של נוח יבחר למות, אבל מסיבות שאני לא יכול להבין, הוא החליט שזה הדבר הנכון לעשות. זה גם לימד את העולם המון. מאז ועד ימי אבימלך לא היו אנשים מעיזים לישכב עם אשת איש.
מראה לך שההקרבה הזאת עשתה משהו עמוק לאנשים שהגיעו אחר כך, ולדורות גם כן.
ספרי התנ"ך אני מחשיב כספר אחד, זה לא קריטי באמת.
והיהדות מבוססת על התנ"ך, ובהמשך התווספו ספרים אחרים, וגם אם אתה מחשיב את כל אלה כהבסיס, הם עדיין מקור הידע היחיד, הם לא מקור ידע מתחדש, אלא תמיד הכל נשען על אלה, ככה שכל מידע חדש, מתבסס על מידע ישן בלי יכולת לשנות את המקורות במקרה של טעות
דבר ראשון, הם לא ספר אחד, מדובר על עשרות סופרים שונים.
אם כך ספרי מדע הם ספר אחד.
ונכון, הבסיס ליהדות זה יציאת מצרים ומתן תורה. זה לא מוריד מהאמיתיות שלה. הבסיס של המדע זה הזמן והמרחב, זה יותר עתיק מהאדם בעצמו.
נו באמת. עתיקות של משהו לא מערער את הנאמנות שלו.
אין צורך לתקן טעויות של התורה (לא תנ"ך) כי אין, זה נכתב מפי האלוקים.
מה שאתה מגדיר טעות, זה טעות שלך שלא הבנת. כמו שחשבת שאלוקים מתעצבן, זה טעות שלך.
תודה, זה די מדהים.

משום שצפיפות הקרח קטנה מצפיפות המים הנוזלים, הקרח צף מעל פני המים.

  • כאשר הקרחון צף מעל פני המים, הוא משמש כמבודד בין הסביבה החיצונית לסביבה המימית ומונע שינויים דרסטיים בטמפרטורה כגון התחממות יתר או קפיאה. בקוטבי כדור הארץ ניתן לראות זאת באופן משכנע - לולא היו הקרחונים צפים מעל פני המים ומהווים שכבה מבודדת היו כל המים קופאים כאשר מחוץ להם הייתה ירידה דרסטית בטמפרטורה, ובעלי חיים לא היו יכולים להתקיים בתוך המים.
  • כאשר המים קופאים והמולקולות מסתדרות במבנה המרחבי האופייני, לא נותר מקום למלחים השונים והמים הקפואים נחשבים למים מתוקים. עובדה זו מאפשרת חילוף בין זרמי מים מתוקים ומלוחים בכדור הארץ ואיזון רמת המלחים באוקיינוסים. איזון זה חיוני לכל בעלי החיים הימיים אך בעיקר לדגים.
תאים חיים זקוקים למים נוזלים כדי להתקיים. כאשר תא חי (צמחי או אנימלי) מתקרב לנקודת הקיפאון, המים שבתוכו מתחילים להתמצק ולהתגבש. משום שנפח המים גדל והם מתגבשים, המים קורעים את קרום התא והורסים את האברונים השונים שבו. כדי להתמודד עם בעיה זו, ישנם אורגניזמים חד-תאיים השולחים נבגים שיתפתחו ברגע שיופשרו. אורגניזמים רב-תאיים משתמשים בשתי שיטות עיקריות;

  • אורגניזמים הומיאותרמיים אשר שומרים על חום גוף אחיד על ידי שימוש במבודדים כגון פרווה (בעיקר ביונקים) או שכבת שומן. בנוסף קיימים מנגנונים שתפקידם יצירת חום כמו רעידות בלתי-רצוניות.
  • אורגניזמים פוקילותרמיים מסוימים מפרישים חומר המגן על תאיהם, אברוני התאים ואיברי הגוף החי כולו, ומאפשר להם להישאר קפואים לזמן מסוים (בעיקר דו-חיים, מינים מסוימים של צפרדעים באופן ספציפי ומספר מינים של חרקים). החומרים המגנים על תאי בעל החיים מפני קפיאה הם חומרים המונעים מהמים שבתוך התאים וביניהם להתגבש לגבישים חדים וכך נמנעת פציעה של קרומי התאים ובעל החיים שורד

גורם לי לחשוב שדווקא מים מתרחבים, ויוצרים כל כך הרבה דברים מדהימים, חייב להיות מישהו שמחשבן הכל.
 
גורם לי לחשוב שדווקא מים מתרחבים, ויוצרים כל כך הרבה דברים מדהימים, חייב להיות מישהו שמחשבן הכל

זהו יסוד אמונה שכל אחד יכול להבין - דתי חילוני או כל אחד אחר
ספרי התנ"ך אני מחשיב כספר אחד, זה לא קריטי באמת

איך אתה יכול להחשיב כספר אחד אם כתבו אותו מספר רב של אנשים שונים לאורך תקופת זמן ענקית.
 
לא השתננו כל כך באלפי השנים האחרונות, גברים תמיד היו גברים ונשים תמיד היו נשים, אבל פעם כמו שאמרת לנשים היה הרבה פחות כוח והרבה פחות השכלה, ושפוט תפקיד חברתי שהן לא יכלו לברוח ממנו בקלות כמו היום, ולכן לפי ההיסטוריה זה נראה כאילו גברים היו חכמים יותר משנים, זה הכל שאלה של קונטקסט


אבל למה לגברים יש מצוות של קדושה נוספת ונשים לא? שאלה אמיתית.
מה הופך גבר לבעל יותר יכולת לבצע מצוות קדושה?


אתה צודק, המקומות האלה הם מקומות שבהם אין שיוויון זכויות.
שיוויון זכויות אומר שכולם זכאים לאותם זכויות, ללא הבדל דת, גזע ומין.


אין באמת תשובות לשאלות האלה, רק תירוצים. בסופו של דבר התשובה תהיה "נסתרות הן דרכי האל".
אבל אותי מטריד שחכמי התורה הבינו יפה מאוד למה התכוון אלוהים בלא לבשל גדי בחלב אימו, והבינו שיש גם צורך בכלים נפרדים, והבינו יפה מאוד מה צריך לעשות אם אתה מערבב אותם. והם הבינו יפה מאוד מה הדין של כל דבר וכל הפלפולים למיניהם, אבל השאלות האמיתיות על המהות של אלוהים, למה הוא מתנהג שונה ממה שהוא מתואר אחרי התנ"ך ואפילו בתוך התנ"ך עצמו, לזה אין תשובה. למה החכמים ידעו מצויין מה רצון האל בדברים שהם יכולים לשלוט עליהם, ולא הבינו אפילו את הבסיס כשאין להם שליטה על הדברים?


זו טענה שהרבה דתיים משתמשים, שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק. אבל האמת היא שככל שאנחנו יודעים יותר, ככה אנחנו מגלים כמה פחות אלוהים מעורב בסיפור.


זה יפה מאוד שזה עובד, וזה חבל שזה לא עובד, אבל נראה שאין איזושהי התאמה בין מתי התפילות עובדות ומתי הן לא לשום דבר, כאילו כל הדבר הזה היה רנדומלי וקשור בצורה חזקה לחוקי העולם. קטוע רגליים לא משנה כמה הוא יתפלל, הרגליים שלו לא יצמחו חזרה. אם אדם מבקש למצוא פרנסה זה יהיה קשור בורה ישירה לכמה מאמץ הוא ישקיע, ולא לכמה חזק הוא מתפלל
"אבל למה לגברים יש מצוות של קדושה נוספת ונשים לא? שאלה אמיתית.
מה הופך גבר לבעל יותר יכולת לבצע מצוות קדושה?"
בתחילה, הציווי חל גם על אדם וגם על חווה. לאחר חטא אדם, מה שקרה - ה' יתברך נתן עונשים לאדם, לחווה ולנחש. מה העונש של האשה? "בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל (ימשול) בך" - היריון קשה. לכן, התורה גזרה את הציווי של "פרו ורבו" רק על גברים, כי איך זה ייתכן שנצווה אשה לקיים מצווה כזאת? והרי זה סבל עצום בעבורה.
 
אם אתה שואל ממקרה בתנ"ך אני חושב שאתה מתחיל להאמין בתנ"ך.
אני לא, אבל אתה כן, הסיפור הזה נוגע אליך

הוא נתן להם בחירה, והם בחרו למות. הוא ידע לפני יצירת העולם, שטבע האדם בדורו של נוח יבחר למות, אבל מסיבות שאני לא יכול להבין, הוא החליט שזה הדבר הנכון לעשות. זה גם לימד את העולם המון. מאז ועד ימי אבימלך לא היו אנשים מעיזים לישכב עם אשת איש.
מראה לך שההקרבה הזאת עשתה משהו עמוק לאנשים שהגיעו אחר כך, ולדורות גם כן.
אבל אם הוא ידע מה הם יבחרו אז למה הוא נתן להם להגיע לשם?
אתה מבין לאן אני חותר עם כל השאלות האלה? שלא משנה כמה המעשה נורא וכמה בני אדם הוא יצטרך לרצוח, אלוהים לפני שהוא ברא את האדם איך שהוא, ידע שהוא יאלץ להרוג אותם אחד אחד, ועדיין הוא בחר לעשות זאת.

ונכון, הבסיס ליהדות זה יציאת מצרים ומתן תורה. זה לא מוריד מהאמיתיות שלה. הבסיס של המדע זה הזמן והמרחב, זה יותר עתיק מהאדם בעצמו.
המדע של הזמן והמרחב תמיד נמצא תחת מבחן, כל מדען רק מחכה ליום שהוא יוכל להוכיח שהוא גילה משהו שאף אחד לא גילה, ואולי אפילו לערער את כל המדע, בתורה רק מחפשים איך להוכיח שמשהו נכון.
האמת במשהו היא אמת רק כל עוד אי אפשר למצוא ראיות שהיא לא אמת. אם תגיד לי שאתה שחור אני אאמין לך כי אין לי סיבה שלא ולא ראיתי אותך מעולם, אבל אם אני אראה תמונה שלך שאתה לבן, אני אתחיל לפקפק במה שאמרת.

נו באמת. עתיקות של משהו לא מערער את הנאמנות שלו.
זה האמאמא של מערער. אם אני מדבר על אירוע עתיק, והעתיקות מראות שהוא לא קרה, אז כנראה שזה לא יותר מסיפור.
אותו דבר עם שיטפון תיבת נוח. אין שום ראיות באדמה למבול כלל עולמי, ויש ציוויליזציות עתיקות שחיו באותה תקופה משוערת של המבול, והן חיו להן בכיף ולא נמחו מעל פני העולם בבת אחת, ואף תרבות כזאת לא סיפרה על משהו כזה

אין צורך לתקן טעויות של התורה (לא תנ"ך) כי אין, זה נכתב מפי האלוקים.
אבל טעויות יש, ואסור לתקן
איך אתה יכול להחשיב כספר אחד אם כתבו אותו מספר רב של אנשים שונים לאורך תקופת זמן ענקית.
אני אומר ספר אחד כי הם מאוגדים לספר אחד וזה מה שאני מכיר מילדות, יכול להיות שאני טועה פה, אבל זה לא קריטי לטענה.
גם שים לב שאתה אומר שהם נכתבו על ידי אנשים, בעוד שאלחנן טוען שהוא נכתב ע"י אלוהים, אז מה צודק?
 
מכיר מילדות, יכול להיות שאני טועה פה, אבל זה לא קריטי לטענה.
גם שים לב שאתה אומר שהם נכתבו על ידי אנשים, בעוד שאלחנן טוען שהוא נכתב ע"י אלוהים, אז מה צודק?


אלוקים מכתיב ואנשים שונים כותבים.

זה כתוב איפה שהוא שהוא בבבא בתרא
 
"אבל למה לגברים יש מצוות של קדושה נוספת ונשים לא? שאלה אמיתית.
מה הופך גבר לבעל יותר יכולת לבצע מצוות קדושה?"
זה לא עניין של יכולת.
כי כמו שנשים רגשניות יותר, הם גם רוחניות יותר, ולא זקוקות לדברים בעולם הזה לקדש את עצמם.
המצוות הם כלי לקדם את הנשמה שלנו, למי שיש פחות מצוות, יש גם פחות צורך להתקדם בנשמה שלהם.
הנשים מסייעות לגברים להגיע לפוטנציאל שלהם כמו המלאך שלהם, כשהמטרה האישית שלהם הוא לא הרבה.
האור החיים אומר שנשים חוזרות בגילגול רק כי הבעל שלהם חזר, הם מתעקשות לחזור איתו ולעזור לו.
בתחילה, הציווי חל גם על אדם וגם על חווה. לאחר חטא אדם, מה שקרה - ה' יתברך נתן עונשים לאדם, לחווה ולנחש. מה העונש של האשה? "בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל (ימשול) בך" - היריון קשה. לכן, התורה גזרה את הציווי של "פרו ורבו" רק על גברים, כי איך זה ייתכן שנצווה אשה לקיים מצווה כזאת? והרי זה סבל עצום בעבורה.
לא חשבתי על זה, זה עוד סיבה למה היא לא הצטוותה לה
אבל אם הוא ידע מה הם יבחרו אז למה הוא נתן להם להגיע לשם?
אתה מבין לאן אני חותר עם כל השאלות האלה? שלא משנה כמה המעשה נורא וכמה בני אדם הוא יצטרך לרצוח, אלוהים לפני שהוא ברא את האדם איך שהוא, ידע שהוא יאלץ להרוג אותם אחד אחד, ועדיין הוא בחר לעשות זאת.
נכון, ואז מה. אם הוא ברא, הוא יכול להרוג. מה הקושי.
המדע של הזמן והמרחב תמיד נמצא תחת מבחן, כל מדען רק מחכה ליום שהוא יוכל להוכיח שהוא גילה משהו שאף אחד לא גילה, ואולי אפילו לערער את כל המדע, בתורה רק מחפשים איך להוכיח שמשהו נכון.
האמת במשהו היא אמת רק כל עוד אי אפשר למצוא ראיות שהיא לא אמת. אם תגיד לי שאתה שחור אני אאמין לך כי אין לי סיבה שלא ולא ראיתי אותך מעולם, אבל אם אני אראה תמונה שלך שאתה לבן, אני אתחיל לפקפק במה שאמרת.
זאת טעות, האמת לא תשתנה לא משנה מה ההוכחות שלך.
אם האמת שמישהו החילק על קליפה של בננה. לא משנה כמה ראיות שתביא שהוא לא, זה לא ישנה את האמת היחידה, זה רק ישנה מה שאתה חושב שהאמת.
זה האמאמא של מערער. אם אני מדבר על אירוע עתיק, והעתיקות מראות שהוא לא קרה, אז כנראה שזה לא יותר מסיפור.
אותו דבר עם שיטפון תיבת נוח. אין שום ראיות באדמה למבול כלל עולמי, ויש ציוויליזציות עתיקות שחיו באותה תקופה משוערת של המבול, והן חיו להן בכיף ולא נמחו מעל פני העולם בבת אחת, ואף תרבות כזאת לא סיפרה על משהו כזה
דווקא הינדואיזם מספרת על מבול, ותרבויות רבות מספרות גם הם.
לא ראיתי ראיה שמערערת את התנ"ך. אני בטוח שתמצא ראיות שיערערו את המחשבה שההורים שלך הם ההורים שלך אם תחפש, זה לא אומר שזה נכון.
אבל טעויות יש, ואסור לתקן
עדיין כשלת בלהראות לי אחת.
אני אומר ספר אחד כי הם מאוגדים לספר אחד וזה מה שאני מכיר מילדות, יכול להיות שאני טועה פה, אבל זה לא קריטי לטענה.
הדיון כאן מנוהל מהילדות?
גם שים לב שאתה אומר שהם נכתבו על ידי אנשים, בעוד שאלחנן טוען שהוא נכתב ע"י אלוהים, אז מה צודק?
חחח... טענתי אחרת כאן
דבר ראשון, הם לא ספר אחד, מדובר על עשרות סופרים שונים.
התנ"ך הוא לא ספר אחד, הוא כמה ספרים. אז קח את חמישה חומשי תורה, הנביאים, הכתובים, והמגילות ותוסיף לזה את 6 סדרי משנה, זוהר, ירושלמי ועוד סדרות של ספרים שנכתבו בלי קשר לתנ"ך, ותראה שטיעת באמירה הזאת.
תנ"ך הוא תורה נביאים וכתובים, זה עשרות סופרים.
התורה נכתבה מפי ה' על ידי משה רבינו ובסוף יהושוע, יש לך מספר נביאים שרובם קראו לספר על שמם, כמו שמואל ויחזקאל.
הכתובים הם גם רבים שנכתבו כל אחד על ידי סופר אחר. וגם המגילות נכתבו על ידי נביאים שונים, כמו מגילת אסתר נכתבה על ידי מרדכי ואסתר.
התנ"ך נכתב על ידי עשרות.
למה אני ממשיך לצטט את עצמי?
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית