היחס שלכם לאכילה

[the Raccoon]

האם כתוצאה מעולם האימונים, נוצר אצלכם קושי לרסן את האכילה,
או נוצרו דפוסי אכילה לא סדירים?

אם כן, מה תרם לזה לדעתכם.

יכול לומר שמאז ימי SS העליזים בפורום, פיתחתי הפרעות אכילה שמלוות אותי כבר קרוב לעשור לצערי.
מנסה כל פעם לכתוב איזו תבנית בשביל לנצח את זה ולהגיע מתוך שגרה בריאה לאחוזי שומן בריאים.
אם מישהו כאן הצליח לעשות שינוי כזה בהצלחה, לטווח של שנים, אשמח לשמוע.
אצלי האכילה המופרזת התחילה כמשהו מצחיק ו"מגניב" אבל הפכה למפגע באיכות החיים ובבריאות שלי.

 

[reemar]

תתעדף חלבון
היינו תאכל חלבון רזה ואבקת חלבון
תגיע לפי 2 גרם חלבון כל יום, כל השאר בא רק אחר כך
תראה את הקסם קורה

הבעיה היא שאוכלים והחלבון בעדיפות משנית שם מתחילים הבעיות

 

[OYP]

אם הבנתי נכון אז הבעיה שלך זה הקושי לאכול קצת קלוריות? אם כן וזה מסובך מידי להוריד קלוריות הייתי פשוט שורף יותר קלוריות, בחדכ או בחיים שמחוץ לו.
אני גם בעיקרון פיתחתי יכולות שאיבה מרשימות ביותר, כשפעם הייתי אוכל קערת קורנפלקס ושבע לכל היום. מה שקורה זה שפשוט אצלי הגוף מוצא איפה לשרוף את הקלוריות, אני נהיה היפר בטירוף.

 

[orelz]

מעניין, אצלי שהייתי נער עברתי אנורקסיה קשה וכשיצאתי מזה הבנתי כמה אוכל זה אחלה של דבר- אבל עם סייג ששכחתי מה זה מערכת יחסים בריאה עם אוכל ואיך עושים את זה ולמה וכמה..
מניסיונות שעשיתי במהלך השנים מצאתי שאם אני אוכל "רגיל" זה גורם לי למחשבות והתעסקות מיותרת ומוגזמת באוכל והמקום שהוא תופס בחיים וסתם משאיר אותי רעב כל היום.
אין לי יותר מדי מה להגיד מלבד שצום לסירוגין עוזר(זה קצת לברוח מהבעיה ולא לעקור אותה מהשורש אבל זה הכי טוב שהגעתי אליו מבלי לפגוע יותר מדי באורח חיים).

 

[Grobe]

יכול להעיד על עצמי שהיה תקופה לפני שנה בערך שזללתי ויכלתי לבלוע כמויות פסיכיות של אוכל, ולאט לאט התחלתי לעקוב ולמתן את הדברים ולהבין משהו כזה- כל פעם שאני אומר "לא" למשהו, זה הופך את ה"לא" הבא ליותר קל. המחשבה הזאת (גם אם היא פלסיבו, למרות שלא נראה לי), מאוד עזרה לי להתאזן עם כל התחום של האוכל.
מן הסתם חשוב גם למצוא דרך לאכול אוכל שאתה אוהב, וכמו ש@reemar אמר, באמת קודם לשים את החלבון בעדיפות. ולאורך זמן אני יכול להעיד שהקיבולת שלי לאוכל ממש הצתמצמה ואני אוכל עכשיו בכמויות יותר נורמליות, ואפילו אני בחיטוב על כמויות זעורות של קלוריות ולא מגיע למצב שאני מרגיש רעב.

 

[Biggg]

לפני שהתחלתי להתאמן היה לי 0 מושג כמה תזונה חשובה בפן התפקודי ובטח שבפן הגופני
הייתי אוכל איזה ארוחה וחצי ביום ושותה איזה חצי ליטר מים בלחץ
בתקופה הראשונה הייתי אוכל לוקשים של כל מיני cris heria ימ"ש למינהם והייתי דוחף לעצמי ברוקולי והרבה יותר מידי קלוריות
עם הזמן למדתי את הבסיס והיום אני אוכל בצורה מאוזנת, מסודרת, אף פעם לא נשאר רעב/מפוצץ מידי. התזונה גם משפיעה לי על התפקוד בלימודים ובגדול רק טוב קרה בהיבט הזה מאז שנכנסתי לעולם הזה
אבל לא עשיתי ss אז..

 

[OYP]

יכול להעיד על עצמי שהיה תקופה לפני שנה בערך שזללתי ויכלתי לבלוע כמויות פסיכיות של אוכל, ולאט לאט התחלתי לעקוב ולמתן את הדברים ולהבין משהו כזה- כל פעם שאני אומר "לא" למשהו, זה הופך את ה"לא" הבא ליותר קל. המחשבה הזאת (גם אם היא פלסיבו, למרות שלא נראה לי), מאוד עזרה לי להתאזן עם כל התחום של האוכל.
מן הסתם חשוב גם למצוא דרך לאכול אוכל שאתה אוהב, וכמו ש@reemar אמר, באמת קודם לשים את החלבון בעדיפות. ולאורך זמן אני יכול להעיד שהקיבולת שלי לאוכל ממש הצתמצמה ואני אוכל עכשיו בכמויות יותר נורמליות, ואפילו אני בחיטוב על כמויות זעורות של קלוריות ולא מגיע למצב שאני מרגיש רעב.

יפה אמרת. אני אישית במשך כמעט שנתיים נמנעתי מלאכול דברים שהיום אני מבין שלא באמת מזיקים ואני אוכל. אני כל כך שמח שעשיתי את זה, כי גם אם זה היה מיותר פרקטית, זה בנה לי מנטליות של שור.

 

[פנקייק]

אם יש לך הפרעה מאובחנת אז אני חושב שכדאי לטפל באופן מקצועי.

אני חזיר גדול ויש לי חיבה יתרה לאוכל שומני שלא נחשב אופטימלי כמעט בשום דיאטה. ובכל זאת, בתזונה, מעקב ומשמעת זה שם המשחק עבורי. גם במסה, גם בחיטוב וגם בשימור אני מנהל יומן תזונה מוקפד (יש שיגידו שזה גם סוג של הפרעה, אבל אני חושב שזה עדיף על לצאת משליטה תזונתית וכמעט חובה לכל מי שמתאמן בצורה רצינית). לרוב אני לא מצליח לדייק ביעדים היומיים אבל אני תמיד בסביבה שלהם וזה אפקטיבי מספיק כדי לקדם אותי למטרה. במקרים שבהם אני רחוק מהיעד היומי אז היומן עוזר לי מאוד לדעת מאיזה כיוון פספסתי כך שאפשר לאזן בימים שאחרי.
בשיטה הזאת גם עליתי יפה כשעשיתי SS בפעם הראשונה וגם הצלחתי לרדת 30 קילו אחרי פציעה והשמנה מוגזמת (לא היה מעקב בתקופת ההשמנה, טעות..).
תעבוד על המשמעת והקפדנות, עם הזמן זה נעשה קל יותר. אם זה לא מצליח לך לבד אז קח ליווי מקצועי, נראה לי שווה את זה.

 

[Serg]

האם כתוצאה מעולם האימונים, נוצר אצלכם קושי לרסן את האכילה,
או נוצרו דפוסי אכילה לא סדירים?

אם כן, מה תרם לזה לדעתכם.

יכול לומר שמאז ימי SS העליזים בפורום, פיתחתי הפרעות אכילה שמלוות אותי כבר קרוב לעשור לצערי.
מנסה כל פעם לכתוב איזו תבנית בשביל לנצח את זה ולהגיע מתוך שגרה בריאה לאחוזי שומן בריאים.
אם מישהו כאן הצליח לעשות שינוי כזה בהצלחה, לטווח של שנים, אשמח לשמוע.
אצלי האכילה המופרזת התחילה כמשהו מצחיק ו"מגניב" אבל הפכה למפגע באיכות החיים ובבריאות שלי.

לא

 

[xArtur]

אני לא אוכל כמו מטורף, יש לי תפריט שאני עוקב אחריו. התפריט עוזר לי לחלוקת הארוחות ומונע ממני להפריז בצריכת האוכל.

 

[AQUANGEL]

אני אישית מנסה להשקל כל יום בבוקר אחרי שירותים כדי להיות בבקרה על המשקל שלי ועל שינויים בו.
הגישה הזו אפשרה לי לא להגיע לעודף משקל בתחילת הקורונה עם כל הסגרים שהשפיעו על כולם.
אומנם עליתי איזה 3 קג באיזה חודש חודשיים שם שהייתי בלי משקל והתפרעתי אבל בהמשך השקילות עזרו לי להקפיד ולחזור למשקל הרגיל שלי טרום תקופת הקורונה.
לגבי הרגלי אכילה, אני טיפוס שמאוד אוהב לעבוד לפי תוכניות אז תכלס התזונה שלי דיי עוקבת אחרי איזה תפריט חיטוב מפורטל קילוגרם מאז שסיימתי תקופת מסה לפני כמה שנים (גם עם תפריט מהפורטל).
אומנם התזונה לא אחד לאחד ואני בבירור לא במאזן שלילי רוב הזמן אבל אני כנראה באיזור הנייטרלי, אני לא שוקל את המזון אלא עובד לפי העין ואם מרגיש לי שיש עליה אני מנסה פשוט לצמצם פחממות ולהעלות בחלבונים.
לא יודע אם לקרוא תמה שיש לי הפרעות אכילה, לחברה שלי זה קצת מציק, בעיקר ההתעסקות שלי עם המשקל, אבל זה מה יש.

 

[WII]

אני אשתף את התובנות שלי כדי לעשות טוב ואולי על הדרך לעזור לך.
התאמנתי בתור נער צעיר עד אמצע שנות ה20 ואז לאט לאט הפסקתי בגלל החיים עצמם.
לאחר מספר שנים מצאתי את עצמי במצב רע.
בגיל 35 היתי שמן (40 אחוז שומן אולי) אלכוהוליסט ומכור לקוק.

והחלטתי שמספיק...
אומנם כבר במשך עשור כל כמה חודשים אמרתי "מספיק חוזרים לשגרה" אבל ללא הצלחה כל פעם...
אבל משהו קרה בגיל 35 ופשוט הצלחתי לשנות את האורך חיים. הקוק והאלכוהול הפריעו לי להתאמן ולשמור על תזונה כמו כן פחדתי לעשות סייקלים בגלל האורח חיים ההרסני.
הפסקתי עם השתיה והקוק עברתי לעשן קנביס.

כיום אני בן 40 עוד מעט
עם 10/12 אחוז שומן בתקופת הקיץ והשנה ארד אפילו מתחת ל10 ... אני די בטוח בעצמי !
הטסט עוזר לי מאוד לא רואה בזה משהו רע.
לא נוגע באלכוהול ולא בסמים .

על הבוקר כל יום חצי שעה הליכה/ ריצה קלה תלוי במזג אוויר והכוח שיש באותו היום סופר קלורית על הבוקר לפני שאני יוצא מהבית מכין לי תפריט מסודר כל יום.

אגב ממליץ בכלל גם לעשות אירובי בוקר כל יום - עושה לך אחלה יום

מה אני כן ממליץ :

תרצה להשתפר מיום ליום כמו ילד
לך לחדר כושר מושפע כמו ילד
תנסה להרים יותר , לעשות יותר אירובי.
תנסה לדייק יותר בתזונה
תנסה להיות טוב יותר בהכל
תתחרה ים עצמך
היום קל לחשב אוכל יש מחשבונים שלא היו פעם
יש המון ידע ברשת
תאכל נקי.
אל תשלול טסט

שחרר מפאור ליפטינג - אף פעם לא ראיתי משהו יפה בגבר בן 25-30 שעושה דדליפט עם 300 קילו אבל נראה כמו מתאבק רוסי שמן עם פנים נפוחות

תתאמן בודי בילדינג
תזונה
אירובי
טסט

בהצלחה

 

[reemar]

לעשן קנביס

כמוני כמוך, שמתי לעצמי מטרה כל גוני מקנח אותו בשייק חלבון גם ביציאות הייתי מסתובב עם שייק ושקיות חלבון בתיק צד הייתי מחביא אותו את השייקר באיזה חור ואחרי גוני הולך לוקח ומבקש מים מבעלי עסק כדי לערבב את החלבון, זה שיחק יפה אחושלוקי במקום לאכול גומים ושוקולדים שיקים רק וגם חסכתי ימבה כסף על מאנצים מיותרים וגם השייק הדליק את הבחורות משום מה

 

[WII]

כמוני כמוך, שמתי לעצמי מטרה כל גוני מקנח אותו בשייק חלבון גם ביציאות הייתי מסתובב עם שייק ושקיות חלבון בתיק צד הייתי מחביא אותו את השייקר באיזה חור ואחרי גוני הולך לוקח ומבקש מים מבעלי עסק כדי לערבב את החלבון, זה שיחק יפה אחושלוקי במקום לאכול גומים ושוקולדים שיקים רק וגם חסכתי ימבה כסף על מאנצים מיותרים וגם השייק הדליק את הבחורות משום מה

לא חייב להסתובב עם שייק חלבון.
הרי ידעו כבר שאין טעם לאכול כל שעתים אני כרגע על 4000 קק"ל אוכל את זה ב 4 ארוחות ביום

 

[reemar]

לא חייב להסתובב עם שייק חלבון.
הרי ידעו כבר שאין טעם לאכול כל שעתים אני כרגע על 4000 קק"ל אוכל את זה ב 4 ארוחות ביום

שאתה ביציאה כמה שעות זה לרוב בא על חשבון לאכול כמו שצריך אז זה דווקא בא בטוב

 

[WII]

שאתה ביציאה כמה שעות זה לרוב בא על חשבון לאכול כמו שצריך אז זה דווקא בא בטוב

לא יודע מה להגיד אני אוכל פעם אחרונה בשעה 8 בערב גם אם הולך לישון ב2 בלילה לא אוכל יותר מ"מ שאני רציתי באותו הים

 

[the Raccoon]

שחרר מפאור ליפטינג - אף פעם לא ראיתי משהו יפה בגבר בן 25-30 שעושה דדליפט עם 300 קילו אבל נראה כמו מתאבק רוסי שמן עם פנים נפוחות

האמת לפני שנכנסתי לתואר (הנדסת מחשבים באוניברסיטה - אין חיים), לא עברתי את ה15-17% שומן.
פשוט השילוב של אהבה לאוכל, עם אורח חיים יושבני וראש עמוס, מאוד מקשים להתמיד.

בכל מקרה אשים כאן תמונה מתקופה שהתחריתי ומשכתי 280 בעד 100, ותראה שזה באמת לא הספורט אשם.

טסט

לא יודע מה ההשפעות של זה לטווח קצר או ארוך, ולא רוצה להתערב בציר ההורמונלי שלי, בטח לפני שהבאתי ילדים

תרצה להשתפר מיום ליום כמו ילד

זו מחשבה מאוד יעילה כנראה. לאחרונה חשבתי על הקטע הזה, שיש בו גם אלמנט של לחלק בעיה גדולה ל"בעיות" קטנות

וגם השייק הדליק את הבחורות משום מה

חחחחחחחחחחחחחחח

יכול להעיד על עצמי שהיה תקופה לפני שנה בערך שזללתי ויכלתי לבלוע כמויות פסיכיות של אוכל, ולאט לאט התחלתי לעקוב ולמתן את הדברים ולהבין משהו כזה- כל פעם שאני אומר "לא" למשהו, זה הופך את ה"לא" הבא ליותר קל. המחשבה הזאת (גם אם היא פלסיבו, למרות שלא נראה לי), מאוד עזרה לי להתאזן עם כל התחום של האוכל.

נקודה מדהימה. אצלי החוויה היא קצת שאם אני לא אלך עם הקרייבינג אז זה יביא לי דיכאון, וחשיבה שגם אם אוותר זה לא יחזיק לזמן ארוך.
יש כאן נקודה עדינה של להרגיש ש"אסור" לאכול, וזה בעצם מלבה את החשק לשבור את האכילה.
כנראה אני צריך למצוא את הגבול הזה פשוט סביב ניטרלי כשאין מוטיבציה פיזיולוגית אמיתית לאכול עוד

 

[BeN35]

@the Raccoon
שמע אח אתה נראה נפץ

בנוסף למה שכולם כתבו,אולי שווה ללכת לשיחות?
אולי זה ״ינקה״ משו שיושב עליך..

 

[nlr666]

אצלי זה ידע עליות וירידות,בעיקר בגלל הפוטבול (כיף שיש תירוץ להיות קבב אה?)

בשנתיים בערך האחרונות מיתנתי את זה(תאונה שעברתי,קורונה ושאר ירקות)
כיום,אחרי ירידה די גדולה במ.ג,אני יחסית בסדר,שומר על טווח מסוים של משקל גוף

גם אם מפריז באוכל,מאזן את זה באירובי ואימונים כאלו ואחרים
מה גם שעובד די פיזי,מה שמאזן עוד קצת(אבל מפתח לי תיאבון של חנזיר כשר לפסח)

 

[the Raccoon]

מה גם שעובד די פיזי,מה שמאזן עוד קצת(אבל מפתח לי תיאבון של חנזיר כשר לפסח)

חחחחחח איזה אח מלך אין עליך יא חנזיר כשר

בנוסף למה שכולם כתבו,אולי שווה ללכת לשיחות?

זה באמת נקודתי.
זה לא התחיל בגלל שום דבר אחר מאשר רעיונות SS של לדחוף 5 אלף קלוריות ביום.
משם, נהרס האיזון שלי מבחינת כמות המתוק למשל. לא יכולתי בחיים לאכול חפיסת שוקולד,
והיום יכול לאכול מאות גרמים.
ולחפש את הקינוח אחרי ארוחה מאוד מוגזמת של בורגרים עם צ'יפס.
פשוט תרבות אכילה אמריקאית חסרת גבולות. והסבבים של החיטובים גם שורטים את המוח,
כי אוכל נהיה פתאום משהו אסור, ואתה צריך להילחם. מעגל פשוט זבל.
מנסה למצוא איזון ומערכת יחסים חדשה עם אוכל.
היו תקופות ארוכות לא רעות לפני כמה שנים, שרוב הזמן הייתי אוכל אוכל מבושל, ופעם פעמיים בשבוע צ'יטים ונראיתי מיליון דולר