ייעוץ תפריט ללא סוכר

Coral93

משתמש מתחיל
153
41
נק' מוניטין:
78
153
41
היי לכולם!

החלטתי שאני נגמלת לגמרי מסוכר לבן או ממתיקים מלאכותיים ומזון מעובד ובניתי תפריט שהמטרה שלו היא ירידה באחוזי שומן ועוד הרבה יתרונות אחרים שיש בהמנעות מסוכר,

אשמח לשמוע את חוות דעתכם:

07:00
דייסת שיבולת שועל (3 כפות+מים)+ 2 חלבוני ביצים

10:00
תפוח

13:00
80 גרם חזה עוף+ תפוח אדמה

15:30
2 אגוזים+3 שקדים+תמר

18:00
תמר+3 שקדים

20:00
חביתה 2 ביצים+2 כפיות גבינה צפתית+מלפפון

22:00
כרוב+חסה+קוביית בולגרית+2 כפיות תירס

תודה מראש,
חג שמח 🙃
 
נערך לאחרונה:
לא זוכר בעל פה מה האינדקס הגלקימי של לחם. דיי בטוח שהוא יותר נמוך מהאינדקס הגלקימי של בננה אז הוא יהיה פחות אפקטיבי למטרת השגת אנרגיות לקראת אימון. גם בתור פלסיבו הוא לא עובד כל כך. בקוטג' יש פחמימה בכלל? ומה הקשר קפה? קפה לא משפיע על הקפצת אינסולין, קפה מביא לך "אנרגיות לאימון" בצורה אחרת, בעזרת הקפאין.
אינדקס גליקמי לא מושפע על פי סוג הפחמימה. בננה וגם אפילו נוטלה זו פחמימה פשוטה אך הערך הגליקמי שלה נמוך. תפוח אדמה זו פחמימה מורכבת אך הערך הגליקמי שלו גבוה.
זו הסיבה למה זה מדד דיי טיפשי ואין צורך לייחס לו יותר מידי חשיבות.
למי שלא הבין, יוגב לא טען שכל מה שחשוב זה X חלבון שדרוש למתאמן ספציפי והשאר יכול להגיע מג'אנק והעיקר הערכים הסופיים. הוא טען שבסופו של דבר פחמימה היא פחמימה, גם אם היא מגיעה מאורז וגם אם היא מגיעה מסניקרס. כך או כך, פחמימה זו סוכר לכל דבר.

ומצטער על הדילאי בתגובה.
 
@yogevnn לטענתך השגויה שאין קשר ישיר בין צריכת סוכר לסוכרת. הרי לך ההוכחה שיש. ואני מציע לך להפסיק לזרוק שטויות באוויר במידה ואתה לא יודע על מה אתה מדבר. אני אצרף כאן גם קישור לאתר המקורי של המחקר שבוצע במשך 10 שנים ב175 מדינות שונות,
The Relationship of Sugar to Population-Level Diabetes Prevalence: An Econometric Analysis of Repeated Cross-Sectional Data ממליץ לך לקרוא אותו ואחר כך לחזור הנה ולספר לנו מה השכלת, שיהיה בהצלחה.
 

קבצים מצורפים

  • image.png
    image.png
    KB 38.7 · צפיות: 122
@yogevnn לטענתך השגויה שאין קשר ישיר בין צריכת סוכר לסוכרת. הרי לך ההוכחה שיש. ואני מציע לך להפסיק לזרוק שטויות באוויר במידה ואתה לא יודע על מה אתה מדבר. אני אצרף כאן גם קישור לאתר המקורי של המחקר שבוצע במשך 10 שנים ב175 מדינות שונות,
The Relationship of Sugar to Population-Level Diabetes Prevalence: An Econometric Analysis of Repeated Cross-Sectional Data ממליץ לך לקרוא אותו ואחר כך לחזור הנה ולספר לנו מה השכלת, שיהיה בהצלחה.

רק בגלל שאתה כל כך נחרץ בזבזתי קצת זמן לענות לך


א) אל תדבר בצורה כזאת כאילו אתה מכיר אותי ויודע מה אני יודע.

ב) לא דיברתי על הקשר בין סוכר לסכרת, אלא על אינדס גליקמי לסכרת.

ג) המחקר הזה לא מוכיח קשר ישיר גם בין סוכר לסכרת, קראת אותו בכלל? או רק את ההתחלה שלו? או יותר גרוע רק את הכתבה?


אתה יכול לראות כאן:

whereas a 150 kilocalories/person/day rise in sugar availability (one 12 oz. can of soft drink) was associated with a 1.1% rise in diabetes

קשר ישיר זה לא, הגורם העיקרי זה לא (לפחות לא לפי המחקר הזה)


ד) המחקר הזה לא שווה הרבה, הוא מעניין קצת כי השקיעו אבל זה לא ממוקד בכלל, השתמשו בזמינות האוכל לכמות האוכלוסיה, וניחשו כמה יאכל כל אדם בממוצע.


we utilized an international food database that tracks caloric availability, as there are no direct measures of actual human consumption
ה) לגבי אינדקס גליקמי הם לא בדקו, כתוב את זה פה:
Third, while considerable debate exists as to what forms of sugar may be most relevant to this relationship (for example, whether high-fructose corn syrup (HFCS) is different than sucrose [44]), our analysis cannot distinguish between any specific added sugars, such as HFCS or sucrose, or between any specific vehicle, such as soda or processed food. Our study merely suggests that the aggregate indicator of added sugar availability statistically predicts changes in diabetes prevalence over time.


מסקנות, אל תדבר כאילו אתה חכם, אל תשלול כל כך מהר, תקרא את כל מה שכתבתי לפני שאתה מגיב, ואל תנפנף בכל מחקר שקראת רק כי הוא מסתדר עם מה שאתה רוצה להאמין בו וקראת עליו בynet
 
רק בגלל שאתה כל כך נחרץ בזבזתי קצת זמן לענות לך


א) אל תדבר בצורה כזאת כאילו אתה מכיר אותי ויודע מה אני יודע.

ב) לא דיברתי על הקשר בין סוכר לסכרת, אלא על אינדס גליקמי לסכרת.

ג) המחקר הזה לא מוכיח קשר ישיר גם בין סוכר לסכרת, קראת אותו בכלל? או רק את ההתחלה שלו? או יותר גרוע רק את הכתבה?


אתה יכול לראות כאן:



קשר ישיר זה לא, הגורם העיקרי זה לא (לפחות לא לפי המחקר הזה)


ד) המחקר הזה לא שווה הרבה, הוא מעניין קצת כי השקיעו אבל זה לא ממוקד בכלל, השתמשו בזמינות האוכל לכמות האוכלוסיה, וניחשו כמה יאכל כל אדם בממוצע.



ה) לגבי אינדקס גליקמי הם לא בדקו, כתוב את זה פה:



מסקנות, אל תדבר כאילו אתה חכם, אל תשלול כל כך מהר, תקרא את כל מה שכתבתי לפני שאתה מגיב, ואל תנפנף בכל מחקר שקראת רק כי הוא מסתדר עם מה שאתה רוצה להאמין בו וקראת עליו בynet
1.הכוונה שלי הייתה שאכילת סוכר שהוא ״פשוט״ משמע אינדקס גליקמי גבוה יחסית, אולי אתה לא הבנת אותה.
2. לא ציינתי כי אכילת סוכר היא הגורם העיקרי לחלות בסוכרת , אלא שהיא משפיעה שקשר ישיר ,להבדיל ממה שאתה אמרת ( מזכיר לך שטענת כי אין קשר ישיר).
3. אם המחקר לא שווה אז מדוע השקיעו בו?
4.אם לא דיברת על הקשר בין סוכר לסוכרת אני מניח כי אתה יודע שיש קשר , אז מדוע אתה מספר פה לאנשים שהם יכולים לאכול ״מה שהם רוצים כל עוד זה נכנס להם בערכים״ אם כך אני יכול לבסס את מקור הפחמימה שלי על סוכר לבן? ( כל עוד זה נכנס לי בערכים כמובן)
5.איך הסקת שקראתי בynet?
 
נערך לאחרונה:
1.הכוונה שלי הייתה שאכילת סוכר שהוא ״פשוט״ משמע אינדקס גליקמי גבוה יחסית, אולי אתה לא הבנת אותה.
הכוונה שלך ניסתה לשלול את מה שאמרתי, הכוונה שלך לא קשורה למה שאמרתי.

2. לא ציינתי כי אכילת סוכר היא הגורם העיקרי לחלות בסוכרת , אלא שהיא משפיעה שקשר ישיר ,להבדיל ממה שאתה אמרת ( מזכיר לך שטענת כי אין קשר ישיר).
גם לפי המחקר אין קשר ישיר.

אם המחקר לא שווה אז מדוע השקיעו בו?
המון סיבות, העיקרית אני מאמין היא כי זה גדול ובסכרת/סרטן/איידס משקיעים המון

אני מניח כי אתה יודע שיש קשר
איך זה קשור לנושא?

אז מדוע אתה מספר פה לאנשים שהם יכולים לאכול ״מה שהם רוצים כל עוד זה נכנס להם בערכים״
כי אין הבדל בין לחם/פסטה/סוכר מבחינת הפחמימות, פחמימה היא פחמימה והיא תתפרק לאותם מרכיבים

אם כך אני יכול לבסס את מקור הפחמימה שלי על סוכר לבן? ( כל עוד זה נכנס לי בערכים כמובן)
עקרונית כן, אם אתה בחיטוב. אבל מעולם לא המלצתי על זה, ותמיד אני אומר לגוון.

איך הסקת שקראתי בynet?
ניחשתי שמתישהו זה קרה (לא על המחקר הזה, בכללי מתישהו על נושא תזונה)
 
הכוונה שלך ניסתה לשלול את מה שאמרתי, הכוונה שלך לא קשורה למה שאמרתי.


גם לפי המחקר אין קשר ישיר.


המון סיבות, העיקרית אני מאמין היא כי זה גדול ובסכרת/סרטן/איידס משקיעים המון


איך זה קשור לנושא?


כי אין הבדל בין לחם/פסטה/סוכר מבחינת הפחמימות, פחמימה היא פחמימה והיא תתפרק לאותם מרכיבים


עקרונית כן, אם אתה בחיטוב. אבל מעולם לא המלצתי על זה, ותמיד אני אומר לגוון.


ניחשתי שמתישהו זה קרה (לא על המחקר הזה, בכללי מתישהו על נושא תזונה)
ואם אני לא בחיטוב ? אני לא מסכים הטענה הזאת . כמו שתום אמר פה שלמקור הקלוריות יש השפעה מטאבולית והורמונאלית. אתה וכל אלה שאומרים שזה לא משנה מאיפה הקלוריות מגיעות כל עוד זה נכנס לך בערכים טועים ומטעים !
ובקשר לזה ״שניחשת שאני קורא בynet " אז אני מבקש שלא תתנשא מעלי ותמציא דברים בשביל לנסות להוציא אותי קטן, שיהיה שבת שלום.
 
ואם אני לא בחיטוב ?
אז תקפיד קצת יותר

אני לא מסכים הטענה הזאת
אה, אז כנראה שזה לא נכון

שתום אמר פה למעלה שמקור הקלוריות יש השפעה מטאבולית והורמונאלית.
עד שלא תסביר את זה לעומק (מה שהוא פרש ולא עשה) אתה סתם זורק מילים

אתה וכל אלה שאומרים שזה לא משנה מאיפה הקלוריות מגיעות כל עוד זה נכנס לך בערכים טועים ומטעים !
טוב, איך הגעת לזה?

ובקשר לזה ״שניחשת שאני קורא בynet " אז אני מבקש שלא תתנשא מעלי ותמציא דברים בשביל לנסות להוציא אותי קטן, שיהיה שבת שלום.
צודק, רק להבא תקרא מאמר לפני שאתה מנפנף בו
 
אז תקפיד קצת יותר


אה, אז כנראה שזה לא נכון


עד שלא תסביר את זה לעומק (מה שהוא פרש ולא עשה) אתה סתם זורק מילים


טוב, איך הגעת לזה?


צודק, רק להבא תקרא מאמר לפני שאתה מנפנף בו
אני לא ארד לרמה המזלזלת והמתנשאת שאתה נמצא בה. לשאלתך, אני מניח כי לקלוריה אכן יש השפעה על המטבוליזם , במידה ואני אוכל מזון שמכיל פחמימות ״פשוטות״ אני אהיה רעב מהר יותר, מסכים? כאשר הגוף נמצא במצב של רעב הוא נכנס למצב של התגוננות ו״שומר״ על האנרגיה שלו לחלקים היותר חשובים בשבילו (לב, מוח , ריאות..) ובכך מאט את חילוף החומרים. בנוסף, ידוע כי ישנם מזונות המעלים את רמות האסטרוגן בגוף וישנם מזונות המסייעים בהורדותו , כמו כן לטסטוסטרון ואני מאמין שגם להורמונים נוספים.
אם כן, עליי לציין כי אינני בטוח שמה שכתבתי הוא מה שתום התכוון.
@yogevnn וברשותך , אשמח אם תפרט גם אתה על טענתך.
 
אני מניח כי לקלוריה אכן יש השפעה על המטבוליזם
להניח משהו לא הופך אותו לנכון, הופך אותו לתאוריה אפשרית, לכן כשאתה מתבטא בנחישות על כך זה נשמע ליצני.

ידה ואני אוכל מזון שמכיל פחמימות ״פשוטות״ אני אהיה רעב מהר יותר, מסכים?
לא, כי שובע יושפע מאוד מכמות הסיבים, ואם תאכל ירקות אז הכל בסדר. אתה לא מכונה שצורכת סוכר. אתה בן אדם שאוכל אוכל וזה הבדל גדול.

שר הגוף נמצא במצב של רעב הוא נכנס למצב של התגוננות ו״שומר״ על האנרגיה שלו לחלקים היותר חשובים בשבילו (לב, מוח , ריאות..) ובכל מאט את חילוף החומרים
אוקי, נניח וזה קרה.. מה יקרה אחרי שאני אוכל? זהו אבוד לי כבר ואני שמן כי הייתי רעב?

בנוסף, ידוע כי ישנם מזונות המעלים את רמות האסטרוגן בגוף וישנם מזונות המסייעים בהורדותו , כמו כן לטסטוסטרון ואני מאמין שגם להורמונים נוספים
ידוע למי ועל סמך מה? ואשמח לגיבוי לכך עם דוגמאות (אם יש מחקר כלשהו יעזור אבל לא חובה, דוגמא תספיק)

וברשותך , אשמח אם תפרט גם אתה על טענתך.
תצטט מה שאתה לא מבין/מסכים איתו וארחיב
 
להניח משהו לא הופך אותו לנכון, הופך אותו לתאוריה אפשרית, לכן כשאתה מתבטא בנחישות על כך זה נשמע ליצני.


לא, כי שובע יושפע מאוד מכמות הסיבים, ואם תאכל ירקות אז הכל בסדר. אתה לא מכונה שצורכת סוכר. אתה בן אדם שאוכל אוכל וזה הבדל גדול.


אוקי, נניח וזה קרה.. מה יקרה אחרי שאני אוכל? זהו אבוד לי כבר ואני שמן כי הייתי רעב?


ידוע למי ועל סמך מה? ואשמח לגיבוי לכך עם דוגמאות (אם יש מחקר כלשהו יעזור אבל לא חובה, דוגמא תספיק)


תצטט מה שאתה לא מבין/מסכים איתו וארחיב
ידוע כי ירקות ממשפחת המצליבים מסייעים בהורדת רמות האסטרוגן , זה מתבסס על מחקר שקראתי לפני מספר חודשים. אני לא זוכר כרגע איך הגעתי אליו.
לגבי הסיבים התזונתיים, אשמח לקבל איזשהו מקור או מחקר על כך שהוא היחיד שמשפיע על רעב. ( זאת אומרת שפחמימות/חלבונים/שומנים לא משפיעים על הרעב?).
התכוונתי שתפרט על כך שאין הבדל בין 50 גרם פחמימה מפחמימה x לבין 50 גרם פחמימה מפחמימה y, ואם זה נכון אז כנראה שזה נבדק . אשמח אם תצרף איזה מחקר שמוכיח את זה.
 
גם אצל בני אדם יש רמת אינסולין בסיסית שאינה קשורה לצריכת פחמימות. ע"ע basal insulin.

לנושא האשכול, אלה שביקשו סימוכין לגבי הקשר בין ערך גליקמי (או עומס גליקמי) לבין סוכרת סוג מוזמנים להתחיל, למשל, כאן
ולהמשיך ע"י קריאה מדוקדקת של כל אחד מ-54 הרפרנסס. ברור שאחרי זה מומלץ לעבור על לא פחות מ-586 (כן!) מחקרים שציטטו את המאמר הזה כדי לראות באיזו מידה הם רלבנטיים לנושא. בדרך נצטרך, כמובן, לברר איך מחקרים עם מסקנות הפוכות מתיישבים עם זה, ולבסוף, מאחר ומהמאמר הזה הוא משנת 2002 נצטרך לבדוק מה התחדש בתחום מאז ועד היום.

כל זה הגיע מהתשובה הראשונה שידידנו גוגל נתן כשביקשתי ממנו לספר לי קצת על "glycemic index diabetes risk", אבל הבחור נתן עוד
צפה בקובץ המצורף 30062
התחלתי לעבור על כל אלה אחת אחת ואני מבטיח לתת כאן חוו"ד מלומדת כשאגמור את המטלה, אלא אם השמש תהפוך לענק אדום לפני כן, מה שכנראה יקרה (סימוכין לזה יסופקו לפי דרישה).

לחילופין, אפשר לקרוא סיכום של המצב המחקרי , שנערך ע"י מומחים שזאת העבודה שלהם. תודו שזה רעיון מקורי! איך אף אחד לא חשב על זה קודם?
בתור בן אדם עצלן (אבל שהתפנה לו קצת זמן מהלימודים), קראתי חלקים מהסיכום של המצב המחקרי, ובסיכום של הסיכום כתובות השורות הבאות -

Over the past 30 years, total calorie intake has increased by an
average of 150 to 300 calories per day, and approximately
50% of this increase comes from liquid calories (primarily
sugar-sweetened beverages)
.111,112 At the same time, there
has been no apparent change in physical activity.113 Hence, it
is likely that weight gain over the same period must be related
in part to increased intake of added sugars
, even though
research tools thus far have been insufficient to confirm a
direct link. This likely results both from the fact that obesity
is a multifactorial condition and because it is extremely
difficult to identify, much less quantify,
the relative contributions
of each factor in epidemiological studies. Given these
considerations, it is prudent to advocate a multifaceted
approach, one component

עולות כאן טענות לא פחות ממגוכחות ואני כל פעם פשוט לא מצליח להבין איך אחרי כזו עבודה אפשר לכתוב כאלו שטויות.

לא אמרתי שאין קשר כלשהו, אבל לא ישיר וזה לא הגורם היחיד. אם יש לך מקור כזה שאומר דבר כזה אשמח לראות.
כי כזה אני יודע שאין.

אבל שאפו על העבודה המושקעת
לפני שאתן את דעתי, לא כל כך הבנתי לאן אתה חותר.
אתה טוען שאין הבדל בין פחמימה לפחמימה ואין הבדל בין חד לרב סוכר בהשפעה שלהם על הגוף - האם אתה טוען גם שאין הבדל בין קלוריות? לא משנה אם בריאותית אדם יקבל את הקלוריות שלו משומן או פחמימה (בהתחשב בעובדה שחלבון חייב להיות שם בכל מקרה)?

ברמת העיקרון ההבדלים הם מינוריים לטווח זמן מוגבל...השאלה לכמה זמן תמשיך ככה, והאם כל כמות הפחמימות שתאכל תיהיה רק מג'אנק וכמו כן תלוי מתי תאכל את זה במהלך היום...
אך במשך זמן זה עלול לפגוע בבריאות ולהעלות את הסיכויים למחלות מסויימות, ובנוסף אתה מפספס מרכיבים איכותיים כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים וכו' שנימצאים בפחמימות איכותיות, בנוסף אם המטרה שלך היא מנימום עלייה בשומן ולמקסם תוצאות לבניית שריר (מה שנקרא 'מסה נקייה') זה לא יהיה אידיאלי.

ללא ספק אני נגד התנזרות מוחלטת מסוכר לבן או ג'אנק, אך הכל בהגבלה, לא לשכוח שיש פה גם פאן פסיכולוגי ונפשי ולפעמים לספק לגוף ג'אנק או "ארוחת צ'יט" יעזור לך להגיע למטרות שלך.
כמו כן אין ספק שיצרניות מסוימות של אוכל בריא מגזימות בעיניין הסוכר לבן על מנת לקדם את המוצרים שלהם..
אך אין לשכוח שבנוגע לסוכר לבן נטו- מדובר בפחמימה ריקה ללא ויטמינים ומינרלים, יש לו השפעות מזיקות החל מתהליך העיקול שלו שדורש ויטמינים ומינרלים מסויימים מהגוף על מנת להתעקל, וכלה בכל הסיכונים הבריאותיים ( החל ממחלות כמו סרטן, סכרת, מחלות שיניים וחניכיים וכו'), בנוסף יש לו השפעה ממכרת, ומקדם אגירת אנרגיה בתא בצורת שומן, אך שוב, פה מדובר בכמויות ולאורך זמן...

המסקנה: הכל במידה הנכונה, אין צורך להגזים ואין צורך להתנזרות מוחלטת אך יש להמעיט בסוכר לבן, וכמו כן יש הבדל בין ג'אנק לסוכר לבן נטו.
תזונה לא מסתכמת בלמה מתפרקת קלוריה, ב"ג'אנק" (לא ההגדרה הפופולרית לג'אנק, המבורגר למשל הוא לא כזה) יש הרבה חומרים מעובדים שלא ידועה ההשפעה שלהם על הגוף.
אחד מהם לדוגמה הוא שומן טראנס, ההשפעה שלו על הגוף דווקא כן ידועה..
סוכר לבן הוא לא פחמימה ריקה, הוא חד סוכר ויש בו אנרגיה כמו כל פחמימה אחרת.
 
UOTE="Bariah, post: 1004623, member: 1188"]לפני שאתן את דעתי, לא כל כך הבנתי לאן אתה חותר.[/QUOTE]
לזה שאין אדם מקצועי שיגיד שקיים קשר ישיר בין סוג הפחמימות לבין סכרת, שזה כולל סוכר.
אבל פה משום מה כולם אומרים את זה בנחרצות.

בין חד לרב סוכר בהשפעה שלהם על הגוף
משפיע אחרת קצת נכון, משנה? לא שידוע לי, אם אתה חושב שכן תגיד

לא משנה אם בריאותית אדם יקבל את הקלוריות שלו משומן או פחמימה
אשמח אם תראה לי מתי טענתי דבר שכזה
 
UOTE="Bariah, post: 1004623, member: 1188"]לפני שאתן את דעתי, לא כל כך הבנתי לאן אתה חותר.
לזה שאין אדם מקצועי שיגיד שקיים קשר ישיר בין סוג הפחמימות לבין סכרת, שזה כולל סוכר.
אבל פה משום מה כולם אומרים את זה בנחרצות.


משפיע אחרת קצת נכון, משנה? לא שידוע לי, אם אתה חושב שכן תגיד


אשמח אם תראה לי מתי טענתי דבר שכזה[/QUOTE]
עדיין אין סימוכין?...
 
עדיין אין סימוכין?...
אם תסביר למה אחפש.
סימוכין לזה שאף אחד לא טוען שיש קשר ישיר? זה לא עובד ככה, אם תמצא מישהו שאומר שיש אז מה שאני אומר לא יתקיים. אי אפשר להוכיח הפוך.

כרגע מבחינת השיחה שלנו זה נתקע הזה שאמרת שיש שוני מבחינה מטבולית והורמונלית בין קלוריה שמגיעה מפיתה לבין קלוריה שמגיעה מבטטה, שזה מה שאתה טענת ואני מחכה שתסביר
 
נ
אם תסביר למה אחפש.
סימוכין לזה שאף אחד לא טוען שיש קשר ישיר? זה לא עובד ככה, אם תמצא מישהו שאומר שיש אז מה שאני אומר לא יתקיים. אי אפשר להוכיח הפוך.

כרגע מבחינת השיחה שלנו זה נתקע הזה שאמרת שיש שוני מבחינה מטבולית והורמונלית בין קלוריה שמגיעה מפיתה לבין קלוריה שמגיעה מבטטה, שזה מה שאתה טענת ואני מחכה שתסביר
משימה שלך...
 
@yogevnn
לא יודעת אם @Tom התכוון לאותו דבר, אבל כיוון נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא ההשפעה המצטברת של כמויות גדולות של פרוקטוז על הכבד, והקשר לכשל מטבולי..
בכל מקרה, אני לא ארחיב. אתה זה שהוטלה עליו המשימה להביא רפרנס.. 😆
 
@yogevnn
לא יודעת אם @Tom התכוון לאותו דבר, אבל כיוון נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא ההשפעה המצטברת של כמויות גדולות של פרוקטוז על הכבד, והקשר לכשל מטבולי..
בכל מקרה, אני לא ארחיב. אתה זה שהוטלה עליו המשימה להביא רפרנס.. 😆
משום מה גם את וגם תום החלטתם שיש לי משימה. לי אין משימה. אם אתם טוענים משהו תוכיחו, או לפחות תסבירו מעבר ללרשום מילים שקשורות לביולוגיה.
כמויות גדולות, כמה זה כמויות גדולות?
מי אמר שאותו אדם שאכל פיתה במקום בטטה יגיע אליהן?

אתם שניכם נעולים מאוד על משהו ולדעתי לא קוראים בכלל מה שאני כותב.
מדברים ברמה תאורטית של העמסת סוכר שנעשית במעבדה. ולא על בן אדם אמיתי שאוכל תפריט מגוון ובתוכו יש גם פיתה.

עד שלא תסבירו מבחינתי הדיון עם שניכם תקוע
 
משום מה גם את וגם תום החלטתם שיש לי משימה. לי אין משימה. אם אתם טוענים משהו תוכיחו, או לפחות תסבירו מעבר ללרשום מילים שקשורות לביולוגיה.
לא הבנת.. לא נתתי לך שום משימה, אני נייטרלית.
רציתי לציין שיש כיוונים שונים שכדאי לקחת בחשבון כאשר מתייחסים להשפעה של פחמימות על הגוף לפני שבטוחים בזה שאין הבדל בין אחת פחמימה לאחרת..
לגבי עניין הסוכר.. ישנה מחלוקת.
הנה סקירה שמסכמת את הבעייתיות בנושא ושמתייחסת לכך שכמוציאים את עניין משקל היתר (שסוכר תורם לו רבות, בגלל השפעה על התיאבון), לא ברור עד כמה כמויות של סוכר שאינן גבוהות במיוחד מביאות לפגיעה:
Sugar consumption, metabolic disease and obesity: The state of the controversy. - PubMed - NCBI

לכן אין קביעה חד משמעית לגבי נזק בריאותי כשמדובר ברמות צריכה נמוכות וכשלא מדובר בעליה במשקל (למשל במקרה זה, תפריט חיטוב)

כמויות גדולות, כמה זה כמויות גדולות?
מי אמר שאותו אדם שאכל פיתה במקום בטטה יגיע אליהן?

אתם שניכם נעולים מאוד על משהו ולדעתי לא קוראים בכלל מה שאני כותב.
מדברים ברמה תאורטית של העמסת סוכר שנעשית במעבדה. ולא על בן אדם אמיתי שאוכל תפריט מגוון ובתוכו יש גם פיתה.

עד שלא תסבירו מבחינתי הדיון עם שניכם תקוע
העניין מורכב..
הרי מספיק שתעשה פעילות גופנית והגוף שלך יגיב אחרת. שאלה מרכזית היא מה הרקע הגנטי. האם יש לך אללים מסוימים שמראים עליה בסיכון לסכרת סוג 2 וכדומה.
אדם ששומר על עצמו מבחינת משקל ואף עושה פעילות גופנית הוא בסיכון מופחת לסבול מנזקים תלויי סוכר. אם אדם כזה ישתה שתי כפיות סוכר בתה שלו פעם ביום, יש סבירות גבוהה מאד שלא יקרה לו שום דבר. זה עדיין לא אומר שהוא תורם לבריאותו לאורך זמן אם הוא ממלא את עצמו עם קמחים למיניהם, אבל זה גם לא אומר שבריאותו תיפגע.
כך שרף תקין מבחינת מספרים יהיה קשה לאמוד, אבל בדיקות דם מדי פעם ומעקב אחרי טריגלצרידים ומדדים אחרים יכולים לתת תמונת מעקב לא רעה.

וכמו שאמרת בדיוק- אנחנו לא במעבדה. לא עשינו את כל הבדיקות האפשריות לגבי הגנטיקה שלנו.. לכן גם אם הסיכוי לנזק הוא נורא קטן עדיין לא הייתי אומרת למישהו "סירופ תירס עשיר בפרוקטוז או אורז- אותה השפעה" עדיין ההמלצה תהיה לצרוך מזון כמה שפחות מעובד וכזה העשיר בסיבים תזונתיים וויטמינים..
 
UOTE="Bariah, post: 1004623, member: 1188"]לפני שאתן את דעתי, לא כל כך הבנתי לאן אתה חותר.
אשמח אם תראה לי מתי טענתי דבר שכזה
לא אמרתי שטענת כזה דבר.

ניסיתי להבין את דעתך - והבנתי שטענת שאין הבדל מהותי בין פחמימה מורכבת לפשוטה.
שאלתי בנוסף האם לטענתך יש הבדל בין אנרגיה שמקורה בשומן וחלבון לאנרגיה שמקורה בפחמימה.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית