הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

מידע פריודיזציה כבר בשלב המתאמן המתחיל?

TheTzadik

מנהל פורום Powerlifting/Weightlifting
1,220
2,037
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
16,661
1,220
2,037
בעזהי"ת




אקספרס של חצות. בילי הייז מוצא את עצמו באגף המשוגעים של כלא האימה הטורקי, אגף שמעורר תחושות עזות של גועל וקבס גם לאחר שהצופים הסכינו למראות שאר האגפים של אותו כלא, אגף צפוף ומצחין המדהד בלהג שיחת משוגעים בלתי פוסק, ובטורקית.

בטבור האגף, במרתף אפלולי למחצה, נמצאת מעין חצר טיולים אשר אליה ניגשים שוכני האגף מפעם לפעם, וכעדר זומבים חגים סביב עמוד אבן שנמצא במרכז החצר. מקיפים ומקיפים ומקיפים, בילי הייז בתוכם הלום פנים וקפוא מבט, ומקפידים ביותר על כלל השפיות האחרון שעוד נותר בידם: כיוון ההקפה יהיה רק עם כיוון השעון, חלילה לא להיפך.

כשרצון החיים של בילי הייז התעורר, ולא אלאה רבות בהשתלשלות העלילה, הוא ניגש לאותו מרתף אפלולי ומשמים, לעמוד התמהונים הנעוץ במרכזו, ומתחיל להקיפו נגד כיוון השעון. בשלב הראשון לא היה שם אף לחזות במעשה המסוכן וההרה אסון, אבל חיש קל הופיעו מימין ומשמאל משוכני האגף, ובעקשנות נואשת ניסו לשכנע את בילי הייז לחזור בו מהתקפת הטירוף שאחזה בו. גם האמריקאי הפדופיל שאף הוא מצא את עצמו לאחר כבוד באותו אגף, ניסה להסביר לבילי שלנו, שטורקי טוב הולך רק בכיוון ימין, ושהשמאל זה קשור לקומוניסטים, ושהוא מסכן את שלום כולם.







והנה: האם יש מקום לפריודיזציה כבר בשלב המתאמן המתחיל? לא! בשום אופן! הוא רק מתחיל. בזבוז זמן. תחזור לתלם. אתה מסכן את שלום העולם. לא קראת אף פעם את Mark Rippetoe? מעולם לא שמעת על החלוקה בין מתאמן מתחיל, בינוני ומתקדם, ועל פיה פריודיזציה היא שליטה ומניפולציה בפרמטרי האימון של המתאמן המתקדם?? תעמוד מייד ליד הדלת ותמתין עד בואה של המשטרה החשאית, לה כבר יש מענה לטיפוסים כמוך!

היות שהזכרתי את מארק ריפטו, והיות ואני מבקש לחבוט בעולם המושגים הפופולרי שהוא הנחיל לעולם אימוני הכוח, אני מוצא חובה לחלוק לו תחילה את הכבוד המתבקש, ואבחר לצורך זאת במילים המפורסמות שכתב ג'ים וונדלר, מילים שמופיעות על כריכת הספר Starting Strength:

0000002.jpg



מארק ריפטו מבסס את תוכניות האימון שבספרו Practical Programming for Strength Training, על מודל הפרמטר הכפול (Dual Factor Model) של ולדימיר זטסיאורסקי. על פי המודל, תהליך העלייה ביכולת הגופנית מכיל שלשה שלבים:
  • אימון המוציא את המערכת הגופנית מאיזון ועל כן יוצר הן תהליכי עלייה ביכולת והן תהליכי תשישות.
  • מנוחה, אם מוחלטת ואם באימונים קלים, במהלכה התשישות נעלמת, ותהליכי העלייה נמשכים.
  • ועל כן כשהתשישות נעלמת, מופיעה בשלב השלישי עלייה ברמת הביצועים.

על פי המודל הזה, מסווג מארק ריפטו בספר הנזכר את מתאמני הכוח, על פי שלש דרגות:

- מתאמן מתחיל, אשר מבצע אימון אחד ביום ראשון, והיות והמשקלים היו כל כך קלים (מתחיל, לא?), הוא כבר התאושש כיאות עד יום שלישי, ולכן יכול להעלות שוב ובמעט את משקלי העבודה, וכן חוזר חלילה ביום חמישי וביום ראשון בשבוע הממשיך.

- מתאמן בינוני, אשר נמצא ברמה כזו שהאימון הנדרש להוציאו מאיזון, הומאוסטזה אם תתעקשו, אינו משאיר יכולת לא לשבור שיאים במהלכו, ולא להתאושש ממנו עד האימון הבא, ולכן לאחר יום ראשון, נאלץ לבצע אימון קל ביום שלישי, ולהשאיר את פרק העלייה ביכולת, ליום חמישי.

- מתאמן מתקדם, זה שאף מחזור אימונים שבועי אינו מספיק, לא להוציא את גופו מאיזון ובטח לא להתאושש, ולכן נאלץ לחלק את השלבים שהזכרתי לעיל על פני תקופות ממושכות: תקופת יציאה מאיזון, תקופת התאוששות, תקופת עלייה ביכולת. תוכניות פריודיזציה מוכרות הן קורטה 3X3, פנדלי 5X5, ורבות אחרות.



Starting Strength אם כן, מותאמת באופן מלא ליכולותיו של המתאמן המתחיל: הוא בקושי מרים סקוואט 60 ק"ג, ואם נכוון אותו לפרק אימון קצר, 3 סטים בסך הכל, ומספר דומה של סטים בדדליפט או בחתירה או בפאוורקלין או מה שיהיה, הוא יוכל להרים באימון הבא 65, ואם יאכל ויישן כמו שצריך - עוד שבועיים ירים גם 90.

אכן תקוותי שלא אאלץ לפגוש באישון לילה את כוחות המשטרה החשאית, בעוון חתרנות והמרדה, אך לכמת מתאמן מתחיל לתוך תבנית בודדת של משך זמן ההתאוששות והעלייה ביכולת, ובלבד, מהווה טעות כה חמורה בעיני, עד כדי שאולי היא הגורם הנסתר לאשר כותב ריפטו אודות שלב המתאמן הבינוני, אשר זהו השלב שבו פורשים או נפצעים מרבית המתאמנים - היות והם 'מתחילים לעשות שטויות'.

יותר מאשר צריך מתאמן מתחיל להתקדם במהירות במשקלי העבודה שלו, אולי כדי להרגיש סיפוק אגו מהיר ואולי כדי להיות מוכן כבר מחר בבוקר למלחמת העולם השלישית, הוא צריך לתרגל טכניקה. הוא צריך לפתח קשב פנימי (פרופריוספציה), ולחקור לעומק את התנועה שלו. הוא צריך להבין מדוע כל פרט בטכניקה הינו כפי שהוא. הוא צריך לדעת איך לקום בסקוואט תוך כדי דחיפת הרצפה, הוא צריך לדעת איך לשבת לאחור - לא רק 'לא לגלוש עם הברכיים קדימה', הוא צריך לדעת איך לצאת נכון עם משקל כבד, והוא צריך להיות מתורגל היטב בתחושת כיווץ שרירי הגוף תוך כדי ביצוע התנועה.

מאוד קל להביא מישהו מסקוואט 60 לסקוואט 120. Starting Strength לרשותכם במלואה. אבל נחוץ משך תרגול הרבה יותר ממושך, הן ברמת מספר הסטים לאימון והן ברמת הפריודיזציה, כדי לבנות בסיס טכני איתן.



בלוק הנפח של תוכנית הפאוורליפטינג קורטה 3X3 (ובל יהא שום ספק - התוכנית במקורה הינה תוכנית שטנית לחלוטין המיועדת למתאמן מתקדם מאוד, שבין השאר כבר פיתח טולרנטיות גבוהה מאוד לכאב, ויכולת לעמוד בעומס אימונים בלתי אפשרי), בהתאמה מתבקשת כמובן, נמצא בנקודת פתיחה איכותית מאוד בעיני, לתת מענה לדרישה שלי מהמתאמן המתחיל. קורטה כותב בעצמו, אודות התקופה הראשונית של הבלוק, שהיות והמשקלים בינוניים יחסית, זוהי הזדמנות פז לפרק לגורמים את הטכניקה שלך, ולחקור וליעל כל נקודת תורפה. כשאתה מבצע על פני שבוע האימונים 120 חזרות של סקוואט, שוב ושוב ושוב ושוב, נמצאת בידך היכולת אכן להטמיע שדרוגים טכניים מתבקשים.

המתאמן המתחיל כמובן אינו צריך את שולחן אחוזי העבודה של סטפן קורטה. אבל היכולת לדחות קמעה את ההתקדמות המהירה במשקלי העבודה, ותחתיה לבנות כמו שצריך רמה טכנית בסיסית, יכולה להוות הבדל עתידי בין סתם בחור חזק, ובין מנייאק בעל כוח קיצוני. להלן אציג כאן מהלך בן שמונה שבועות לתרגיל הסקוואט, למתאמן בעל משקלי עבודה בני 60 ק"ג לחמש חזרות. בתחילה בלוק טכני מרובה נפח, לאחר מכן שבועיים בהתקדמות מהירה ושבועיים נוספים בקצב התקדמות איטי יותר. ותוך כדי שלא הזכרתי בשולחן עבודה זה את תרגיל הדדליפט - הרי שלפחות בנוגע לבלוק הטכני, רוח הדברים זהה.




bekor.jpg




"I have nothing to offer but blood, toil, tears, and sweat"
Winston Churchill


 
כלומר - כבר כמתאמן מתחיל, בחלק מהתרגילים מדובר על התקדמות של פעם בחודש+.
לקחת מצב קצה של כשל וריסט, והסקת ממנו שמהתקדמות יומית עברנו לחודש ואפילו חודש+? הכל טוב?
 
לקחת מצב קצה של כשל וריסט, והסקת ממנו שמהתקדמות יומית עברנו לחודש ואפילו חודש+? הכל טוב?

מצב קצה?! כשל וריסט זה חלק מהתכנית. ולרוב זה מתחיל לקרות במשקלים בסדר גודל של בנץ' 70-80 ופרס 50-55. וריסט נותן לך גג 5 ק''ג בפרס ובהתאמה 7.5 ק''ג בבנץ'. במקרה הטוב.
 
מצב קצה?! כשל וריסט זה חלק מהתכנית. ולרוב זה מתחיל לקרות במשקלים בסדר גודל של בנץ' 70-80 ופרס 50-55. וריסט נותן לך גג 5 ק''ג בפרס ובהתאמה 7.5 ק''ג בבנץ'. במקרה הטוב.
וכמה זמן לוקח למתאמן מתחיל - לא ההוא שהתחיל עם 60 קילו סקוואט, מתחיל אמיתי - להגיע ל-50-55 קילו פרס?
מה בדיוק אתה מנסה להוכיח? הגעת ל-55 פרס, נכשלת, ריסטת, הגעת ל-60, נגמרה התוכנית? ברכותיי, נו, ו? איזה יסוד של התקדמות ליניארית למתחילים ערערת פה?
 
וכמה זמן לוקח למתאמן מתחיל - לא ההוא שהתחיל עם 60 קילו סקוואט, מתחיל אמיתי - להגיע ל-50-55 קילו פרס?
מה בדיוק אתה מנסה להוכיח? הגעת ל-55 פרס, נכשלת, ריסטת, הגעת ל-60, נגמרה התוכנית? ברכותיי, נו, ו? איזה יסוד של התקדמות ליניארית למתחילים ערערת פה?

שגם במסגרת תכנית מתחילים לקח לי חודש להגיע מ-55 ל- 60, ועל כן לא התאוששתי כל יומיים? או מה לגבי זה שגם המתחיל ''האבסולוטי'' לא מתקדם כל אימון (למעט בסקוואט), אלא 1.5 פעמים בשבוע?
 
שגם במסגרת תכנית מתחילים לקח לי חודש להגיע מ-55 ל- 60, ועל כן לא התאוששתי כל יומיים? או מה לגבי זה שגם המתחיל ''האבסולוטי'' לא מתקדם כל אימון (למעט בסקוואט), אלא 1.5 פעמים בשבוע?
אתה לא אמיתי. כן התאוששת כל יומיים, לאורך רוב מוחלט של התוכנית לפחות ובעצם גם לאורך הריסט כי גם בו עלית מדי אימון, רק במשקלים נמוכים יותר, שכנראה הגוף שלך צריך כי הוא הגיע לתשישות מסוימת. ב-95 אחוז מגרף ההתקדמות היו קפיצות מדי אימון, ב-5 אחוז האחרונים לא, אז מכאן עברת להתקדמות חודשית פלוס??
וכן התקדמת בכל אימון, התקדמת בלחיצה ובמשיכה, אלא אם עברת להגדרות של בילדרים, ואז אני אכן מסכים שלא התקדמת בשראגס, בפולי ובכסא כומר מדי אימון.
 
אתה לא אמיתי. כן התאוששת כל יומיים, לאורך רוב מוחלט של התוכנית לפחות ובעצם גם לאורך הריסט כי גם בו עלית מדי אימון, רק במשקלים נמוכים יותר, שכנראה הגוף שלך צריך כי הוא הגיע לתשישות מסוימת. ב-95 אחוז מגרף ההתקדמות היו קפיצות מדי אימון, ב-5 אחוז האחרונים לא, אז מכאן עברת להתקדמות חודשית פלוס??
וכן התקדמת בכל אימון, התקדמת בלחיצה ובמשיכה, אלא אם עברת להגדרות של בילדרים, ואז אני אכן מסכים שלא התקדמת בשראגס, בפולי ובכסא כומר מדי אימון.

אז רגע, אם בתור מתאמן מתקדם הגעתי לסקוואט 200, אני אעשה SS מחדש ממוט ריק, ואצליח להגיע לסקוואט 202.5, זה אומר שהתחזקתי כל אימון?
 
אז רגע, אם בתור מתאמן מתקדם הגעתי לסקוואט 200, אני אעשה SS מחדש ממוט ריק, ואצליח להגיע לסקוואט 202.5, זה אומר שהתחזקתי כל אימון?
רוצה לחפש דוגמא יותר מגוחכת כדי שנמשיך את הדיון? ריסט של 200 קילו זה לא מספיק מפגר.
 
בעזהי"ת





קודם כל, תודה על תגובתך.

אתחיל עם החלק השני בדבריך. מה גרם לי לחשוב. בפועל? הנסיון המעשי שלי, שכמובן איני מבקש להעניק לו איצטלה מדעית מוכחת, אבל הוא בהחלט מבוסס על הבנה בסיסית בתורת האימון שמצטרפת לתהליך ממושך של ניסוי וטעייה - מה עובד, מה עובד יותר טוב, מה עובד עכשיו טוב ובהמשך פחות, ולהיפך: מה יעבוד בהמשך יותר טוב - וכמו כן ראיית המקובל בענפי ספורט אחרים. קרוספיטר הזכיר את המקובל בעולם המשקולנות, ואני ראיתי לאורך שנים את המקובל בעולם אמנויות הלחימה. אשר הגעתי למסקנה הוא, ש-45 חזרות עבודה שבועיות לא מספיקות לתרגול מאסיבי של טכניקה, ובמיוחד לא כשאחוז ניכר מהחזרות הללו (נניח: סט אחרון בכל יום תרגול), מוקדש למאמץ כבד להתמודד עם המשקל, מאמץ תחתיו אין הדעת יכולה להיות מוקדשת כראוי לפרטים הטכניים.

אני לא חושב שמתאמן מתחיל מגיע למאמץ שאתה מדבר עליו. עד שלב מסוים בתוכנית הוא פשוט לא יודע להתאמץ בצורה הזו, וכל סט אמור להגמר במצב שהייתה לו עוד חזרה או 2 אם הוא היה מנסה. אני מסכים שבשלבים הסופיים של התוכנית זה כבר לא המצב, יש מאמצים קיצוניים, אבל זה כבר אמור להיות שלב שהטכניקה בו קרובה למושלמת.
לגבי כמות החזרות, אני לא יכול להתווכח עם הניסיון שלך כמובן, אבל יצא לי גם ללמד כמה אנשים סקוואט ולא ראיתי בעיות טכניות מיוחדות שההתקדמות הנ״ל מייצרת. יותר מזה, כולנו עובדים על הטכניקה במהלך כל הקריירה, כי שוב, טכניקה זה משהו תלוי משקל. לא יודע כמה זה פרודוקטיבי לשנות עקרונות של אימונים בשביל זה.

ואני לא מסכים שיש הרבה פחות ערך לעבודה טכנית עם משקלים קלים - היות ועצימות אינה רק פונקציה של קרבה ל-RM1 אלא גם של תשישות, ובהינתן תשישות גבוהה יחסית, אשר בוודאי אמורה להיווצר שם מנפח שבועי של 120 חזרות גם במשקלים לא גבוהים, בהחלט יש צורך בריכוז טכני מלא ובגיוס גדל והולך של יחידות מוטוריות כדי להתמודד עם המשימה. אותם הדברים העומדים בבסיס ההגיון של בלוק הנפח בקורטה 3X3, מתקיימים בהקשר שלהם גם במתאמן המתחיל.

מסכים לגבי התשישות, רק לא בטוח שהיא מיוצרת באותה צורה שאתה רגיל אליה אצל מישהו שעובד עם 60 קילו.
 
בכל שאר התרגילים, מתקדמים 1.5 פעמים בשבוע (לסירוגין פעם אחת ופעמיים). עכשיו, בהתאם להגדרות התכנית, מה קורה כשנתקעים על אותו משקל שלוש פעמים (זה אומר שלמעשה במשך שבועיים אתה תקוע), לוקחים ריסט שהוא בעצמו לוקח שבועיים - שלושה, ורק אז, במידה והוא הצליח (מה שלא בהכרח נכון) מתקדמים. כלומר - כבר כמתאמן מתחיל, בחלק מהתרגילים מדובר על התקדמות של פעם בחודש+.
אז איזה תכנון לתרגילים כמו פרס\בנץ' וכו' היית מציע למתאמן מתחיל?
 
אני לא חושב שמתאמן מתחיל מגיע למאמץ שאתה מדבר עליו. עד שלב מסוים בתוכנית הוא פשוט לא יודע להתאמץ בצורה הזו, וכל סט אמור להגמר במצב שהייתה לו עוד חזרה או 2 אם הוא היה מנסה. .

מסכים ב100%. אצל המתאמן המתחיל הטיפוסי, גם מה שהוא יחשיב כשיא המאמץ, לא מתקרב למה שהוא יחווה בעתיד ואם הוא יבצע את התוכנית כמו שצריך אז בשבועות הראשונים אין סיבה שהוא לא יצליח להתרכז גם בטכניקה וגם בהתקדמות במשקלים...
 
אליהו,
איך מבצעים לחיצות ודדליפט בתוכנית כזאת, בהנחה שאת הסקוואט מבצעים לפי הטבלה?
האם יכולה להיות רוטציה בלחיצות (בין בנץ' פרס ואוברהד פרס) כמו בSS או שבתוכנית כזאת מתמקדים בלחיצה אחת (על מנת למקסם את היעילות הטכנית)? והלחיצות יבוצעו באותה מתכונת כמו הסקוואט?
ומה לגבי המשיכות- האם תהיה רוטציה בין דדליפט ומשיכה אחרת? ומה יהיה הנפח? בשבועות הראשונים 3x5 ולאחר מכן חמישייה בודדת?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #32
בעזהי"ת



אליהו,
איך מבצעים לחיצות ודדליפט בתוכנית כזאת, בהנחה שאת הסקוואט מבצעים לפי הטבלה?
האם יכולה להיות רוטציה בלחיצות (בין בנץ' פרס ואוברהד פרס) כמו בSS או שבתוכנית כזאת מתמקדים בלחיצה אחת (על מנת למקסם את היעילות הטכנית)? והלחיצות יבוצעו באותה מתכונת כמו הסקוואט?
ומה לגבי המשיכות- האם תהיה רוטציה בין דדליפט ומשיכה אחרת? ומה יהיה הנפח? בשבועות הראשונים 3x5 ולאחר מכן חמישייה בודדת?



א. דוגמה לחודש 'קדם SS', להצעתי:

STST01.jpg



ב. נמצאות כאן שתי אפשרויות לדעתי: מתאמן בעל טכניקת לחיצה סבירה, ובאופן כללי קואורדינציית תנועה איכותית, ומול מתאמן מתחיל לחלוטין ו/או בעל קשיי פרופריוספציה ויכולת להפנים תנועה כראוי. לראשון הייתי נותן בנץ' פרס בלבד במתכונת SS פשוטה, ולשני יתכן שבכלל לא, ונותן לו להתרכז כרגע בלימוד והפנמת טכניקה ראוייה בסקוואט ובדדליפט.

ג. לחיצת חזה בלבד, היות ובהינתן נפח עבודה מאסיבי בסקוואט ובדדליפט, לדעתי נכון לצמצם את מגוון התרגילים ולהקל מעל המתאמן את העולם המנטלי.

ד. ומאותה הסיבה, רק דדליפט. כשיש לך נפח גבוה, לך על פשוט. וכמובן נמצאת מאחורי הבחירה ב'רק דדליפט' כמשיכה גם הפילוסופיה המלאה של קורטה 3X3 אשר גורסת שקודם כל ובבסיס הכל, אם אתה רוצה להיות חזק בדדליפט תעשה המון דדליפט, ותרגילי עזר אולי ואף בכלל לא. אני לא רואה את הפילוסופיה הזו נכונה לכל אורך הדרך, אבל בשלב המתאמן המתחיל והבינוני, רואה ורואה.
 
לא חושב שצריך להגיע לכשל באימונים. זה מאוד לא חכם ולוקח אותך עוד צעד אחורה. צריך להיות חכם ולעצור חזרה אחת לפני ואז לעשות ריסט בהתאם.

תקף לכל רמות המתאמנים.
 
איך למתאמן המתחיל להתאמן על מנת להטמיע את הטכניקה המושלמת הכל מבון וברור, אבל איך לעשות זאת למתאמן שהגיע לרמה בינונית אך הטכניקה של התרגילים שלו לא משהו? אצלי נגיד הטכניקה סבירה אבל יש מה לתקן וגם קורה שאני מגיע למצב שהמשקל מאוד כבד (RM3 ומטה) שאני פשוט לא מצליח לשמור על הטכניקה הנכונה למרות שאני יודע מה צריך לעשות. איך לדעתך כדאי להתאמן במצב כמו שלי? הייתי בלינארית חצי שנה, הפסקתי להתקדם והגעתי ל150*3 סקוואט, 170*5 דד ו122*5 בנץ'(סתם שיהיה לך את ההבנה איפה אני נמצא פחות או יותר). איך כדאי לי להתקדם בסגנון שאתה מתאר בשלב שאני נמצא בו?
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית