אני רוצה לשתף כאן את דעתי האישית לתזונה ואימונים.
חשוב לי לציין שאני לא מגיע ממקום של מחקר או אפילו דעה מקצועית.
זה נטו הנסיון האישי שלי שעובד לי ולאחרים שראיתי שעושים את זה.
אם למשהו יש דעה אחרת (ואני בטוח שיש הרבה), או שחושב שאני טועה, אני אשמח לשמוע ממכם בצורה מכבדת.
אני חושב שכולם יודעים שספירת קלוריות זה לא מספיק. זה בסך הכל האנרגיה שהגוף שלנו מקבל מהאוכל.
זה לא לוקח בחשבון איזה סוג מזון אני אוכל מאבות המזון. כל מתאמן יודע שצריך בתוך המסגרת של הספירה הקלורית לספור גם חלבון, שומן, ופחמימה.
הקלוריות בעצמם זה השערה שכל גרם פחמימה או חלבון נותנת 4 קלוריות, וכל גרם שומן נותנת 9.
מייק הטיב להסביר זאת
לצורך חיטוב, אם תהיו בגרעון קלורי, אתם קרוב לוודאי שתרדו במשקל שלכם, פשוט בגלל שהגוף שלכם באופן טבעי משתמש ביותר אנרגיות ממה שהוא מקבל, ולכן הוא צריך להתחיל להשתמש בגוף עצמו כדי לקבל את מה שחסר לו.
ואם החישוב של 4,9,4 לא נכון, הרווחתם וקיבלתם פחות קלוריות.
כל זה נכון וטוב למי שמחפש לרדת במשקל.
אבל אם אתם מנסים להתקדם במשקלים שאתם מרימים, או לגדול במסה, זה מאוד משנה איזה סוג קלוריות אתם אוכלים.
אז דבר ראשון, צריך לספור כמות חלבון רצויה כדי להתקדם, אחרי הכל, השריר עשוי מחלבון. דבר שני צריך לצרוך פחמימות (הייתם חושבים שזה מובן מאליו, אז משום מה זה לא), ומספיק פחמימות. האנרגיה הוא היכולת שלנו לזוז בכלל ולהתאמן. השומן חיוני להמון דברים, בין היתר, הורמונים.
אז עד כאן אני חושב שהכל מוסכם:
אם הסכמתם שחישוב הקלוריות שלכם לא מדויקות, יוצא שיש סיכוי גדול שאתם לא אוכלים מספיק גם אם רשום שאכלתם מספיק קלוריות (ולא מספיק מאבות המזון), והפער יכול להיות גדול מאוד, תלוי איזה סוגי מזון אכלתם (כמו שמייק ציין).
אני מאמין שמזון הוא לא רק מתחלק לאבות המזון, כמו שמוסכם שהוא לא מתחלק רק לקלוריות.
בתוך אבות המזון יש סוגים שונים של מזון (ואני לא מציין את זה לצורך בריאות בכללי, אלא זה לצורך התקדמות באימונים למקסימום שלכם).
לדוגמא פחמימות:
יש פחמימות בדגנים, ויש בפירות ואפילו בירקות. בדגנים יש בלי הסיבים התזונתיים, ויש עם. יש דגנים עם גלוטן, ויש בלי. לחיטה יש יותר וויטמין E משמעותית מדגנים אחרים. ולשיפון יש הרבה מחומצת האמינו טירוזין. גם פירות הם פחמימות שמכילות הרבה יותר מהמינרל אשלגן ביחס לדגנים. וגם לקטניות יש פחמימות.
בחלבון שלכם יש חלבון שאתם אולי רגישים אליו כמו חלב, וסופגים ממנו פחות כתוצאה משילשול. אם נהיה לכם נזלת כשאתם אוכלים חלב, תדעו שהריר הזה הוא חלבון, ואתם מאבדים אותו כשאכלתם את האלרגן שלכם. חלבון הגלוטן שלא מתאים למישהו ספציפית, גונב גם ברזל הרבה פעמים, ולא נספג כמו שהייתם רוצים.
גם בשומן יש הרבה סוגים כמו שומן רווי שמגיע לכם מהחי שידוע כמגביר כולסטרול. שומן רווי מהצומח כמו קוקוס ובוטנים שמכילים חומצות שומניות שונות. וכמובן שיש שומן בלתי רווי כמו שמן זית, קנולה בקבישה קרה שמכילים את האומגות (3,6,9). יש כמובן את השומן מהדגים שמכילים EPA ו DHA.
בכל סוג מזון יש סוגים ומינונים שונים של וויטמינים, מינרלים ופיטו כימיקלים. כדי להשיג את כולם צריך תפריט מגוונת.
אני מציע:
המינוס הגדול בזה. זה שאתה מקבלים פחות אנרגיה (קלוריות) ממה שרשום שאתם מקבלים. ואתם משקיעים הרבה אנרגיה על פירוק המזון שלכם.
הפיתרון הוא פשוט, להיות בפלוס קלורי גדול יותר. אתם תראו שמה שרשום על האריזה לא נוגע אליכם. אתם זקוקים ליותר קלוריות ככאלה שאוכלים מזון שבאמת הערך הקלורי שלהם נמוך יותר.
בתזונה כזאת, אי אפשר להסתמך על קלוריות בלבד. ואני מאמין שתראו תוצאות מקסימליות באימונים.
אז לפעמים אני כותב שקלוריות זה חרטא. זה לא באמת כוונתי, כוונתי שאתם לא יכולים לספור קלוריות בלבד ולצפות להתחזק (כמו שאם הקלוריות שלכם מפחמימות או שומן בלבד). כך גם אתם לא יכולים לאכול סתם מאבות המזון ולהגיע למקסימום שלכם באימונים.
"כדי להיות יותר טוב מכל השאר, צריך לעשות משהו שכל השאר לא עושים".
חשוב לי לציין שאני לא מגיע ממקום של מחקר או אפילו דעה מקצועית.
זה נטו הנסיון האישי שלי שעובד לי ולאחרים שראיתי שעושים את זה.
אם למשהו יש דעה אחרת (ואני בטוח שיש הרבה), או שחושב שאני טועה, אני אשמח לשמוע ממכם בצורה מכבדת.
אני חושב שכולם יודעים שספירת קלוריות זה לא מספיק. זה בסך הכל האנרגיה שהגוף שלנו מקבל מהאוכל.
זה לא לוקח בחשבון איזה סוג מזון אני אוכל מאבות המזון. כל מתאמן יודע שצריך בתוך המסגרת של הספירה הקלורית לספור גם חלבון, שומן, ופחמימה.
הקלוריות בעצמם זה השערה שכל גרם פחמימה או חלבון נותנת 4 קלוריות, וכל גרם שומן נותנת 9.
מייק הטיב להסביר זאת
(תזונה ותוספים - האם קלוריה שווה לקלוריה?) ציטטתי את ההודעה שלו, כי יש אנשים שמגיבים בלי לקרוא את הקישור, וזה חבל)הערכים התזונתיים שאתם רואים בכל מה שאתם אוכלים כנראה לא מאוד מדויקים. הם מבוססים בעיקר על שיטה שנקראת Atwater (על שם מייסד השיטה) שפותחה לפני כ-100 שנה. בזמנו Atwater ביצע מחקרים על מזונות מבודדים או כחלק מדיאטה כוללת ומצא את הממוצעים שרובינו מכירים כיום: 1 גרם חלבון או פחמימה שווים ל-4 קל', 1 גרם שומן 9 קל' ו-1 גרם אלכוהול 7 קל'. את סך הפחמימות Atwater לא באמת חישב באופן ישיר אלא קיבל מנוסחה מתמטית ע"י החסרה של החלבונים, שומנים, נוזלים ואפר מסך המשקל הכולל של המוצר. הבעיה העיקרית בשיטה זו שהיא אינה מדויקת מכמה סיבות עיקריות:
1. אינה לוקחת בחשבון סיבים תזונתיים ומחשבת אותם כחלק מסך הפחמימות הכללי. לסיבים תזונתיים יש ערך קלורי מעט שונה מגרם פחמימה קלאסי. נהוג לחשוב כיום ש-1 גרם סיב תזונתי שווה לערך ל 1.5-2 קל' לגרם. דוגמאות נוספות הם סוכרים פשוטים מכילים כ-3.75 קל' לגרם מוצר ופוליולים (בין היתר פחמימה רב כהלית) יכול לנוע המספר בין 2-3 קל'/גרם.
2. רוב המידע נאסף ע"י שריפה של מזון כזה או אחר ע"י קלורימטר שזה בעצם מכשיר שמודד חום הנפלט מריאקציה כימית כלשהי (במקרה הזה שריפה של מזון) וע"י כך הערכה של הסך הקלורי של אותו מוצר (בנוסף להערכה גסה של עלות עיכול אותו מזון בגוף האדם).
3. אינו לוקח בחשבון מוצרים שמגיעים בעיקר מהצומח ששם ישנה קליפה שלעיתים גורמת לקושי בעיכול או ספיגה של אותו מזון ולכן בסופו של דבר לערך קלורי מופחת ממה שרשום על התווית בפועל.
*********
דוגמה קלאסית לסעיף 3 הם שקדים. נמצא שב-100 גרם שקדים קלויים יש כ-630 קל'. כך לפחות רשום על התווית. אומנם, חוקרים לקחו את אותם השקדים למבחן התוצאה וניסו למצוא כמה מהם באמת מתעכלים בגוף האדם וכמה יוצאים בסופו של דבר בצואה ולא נספגים כנדרש. ע"י מודלים ומכשור כזה או אחר, יכלו החוקרים לחשב כמה קלוריות לערך נספגו בגוף האדם. באופן דיי מפתיע, ל-100 גרם שקדים נספג בגוף האדם רק 460 קל'. ז"א סטייה של כ-170 קל' ל-100 גרם מוצר (כ-25% הפרש) בין מה שכתוב על התווית לבין מה שמתרחש בפועל.
לצורך חיטוב, אם תהיו בגרעון קלורי, אתם קרוב לוודאי שתרדו במשקל שלכם, פשוט בגלל שהגוף שלכם באופן טבעי משתמש ביותר אנרגיות ממה שהוא מקבל, ולכן הוא צריך להתחיל להשתמש בגוף עצמו כדי לקבל את מה שחסר לו.
ואם החישוב של 4,9,4 לא נכון, הרווחתם וקיבלתם פחות קלוריות.
כל זה נכון וטוב למי שמחפש לרדת במשקל.
אבל אם אתם מנסים להתקדם במשקלים שאתם מרימים, או לגדול במסה, זה מאוד משנה איזה סוג קלוריות אתם אוכלים.
אז דבר ראשון, צריך לספור כמות חלבון רצויה כדי להתקדם, אחרי הכל, השריר עשוי מחלבון. דבר שני צריך לצרוך פחמימות (הייתם חושבים שזה מובן מאליו, אז משום מה זה לא), ומספיק פחמימות. האנרגיה הוא היכולת שלנו לזוז בכלל ולהתאמן. השומן חיוני להמון דברים, בין היתר, הורמונים.
אז עד כאן אני חושב שהכל מוסכם:
- לספור קלוריות.
- ובתוך הספירה הזאת, לספור אבות מזון.
אם הסכמתם שחישוב הקלוריות שלכם לא מדויקות, יוצא שיש סיכוי גדול שאתם לא אוכלים מספיק גם אם רשום שאכלתם מספיק קלוריות (ולא מספיק מאבות המזון), והפער יכול להיות גדול מאוד, תלוי איזה סוגי מזון אכלתם (כמו שמייק ציין).
אני מאמין שמזון הוא לא רק מתחלק לאבות המזון, כמו שמוסכם שהוא לא מתחלק רק לקלוריות.
בתוך אבות המזון יש סוגים שונים של מזון (ואני לא מציין את זה לצורך בריאות בכללי, אלא זה לצורך התקדמות באימונים למקסימום שלכם).
לדוגמא פחמימות:
יש פחמימות בדגנים, ויש בפירות ואפילו בירקות. בדגנים יש בלי הסיבים התזונתיים, ויש עם. יש דגנים עם גלוטן, ויש בלי. לחיטה יש יותר וויטמין E משמעותית מדגנים אחרים. ולשיפון יש הרבה מחומצת האמינו טירוזין. גם פירות הם פחמימות שמכילות הרבה יותר מהמינרל אשלגן ביחס לדגנים. וגם לקטניות יש פחמימות.
בחלבון שלכם יש חלבון שאתם אולי רגישים אליו כמו חלב, וסופגים ממנו פחות כתוצאה משילשול. אם נהיה לכם נזלת כשאתם אוכלים חלב, תדעו שהריר הזה הוא חלבון, ואתם מאבדים אותו כשאכלתם את האלרגן שלכם. חלבון הגלוטן שלא מתאים למישהו ספציפית, גונב גם ברזל הרבה פעמים, ולא נספג כמו שהייתם רוצים.
גם בשומן יש הרבה סוגים כמו שומן רווי שמגיע לכם מהחי שידוע כמגביר כולסטרול. שומן רווי מהצומח כמו קוקוס ובוטנים שמכילים חומצות שומניות שונות. וכמובן שיש שומן בלתי רווי כמו שמן זית, קנולה בקבישה קרה שמכילים את האומגות (3,6,9). יש כמובן את השומן מהדגים שמכילים EPA ו DHA.
בכל סוג מזון יש סוגים ומינונים שונים של וויטמינים, מינרלים ופיטו כימיקלים. כדי להשיג את כולם צריך תפריט מגוונת.
אני מציע:
- שמתוך החלבון שאתם אוכלים, תוודאו שזה חלבון שאתם לא אלרגים אליו. אל תנסו להיות גיבורים נגד הגוף שלכם.
- תאכלו פחמימות מדגנים מלאים, פירות וירקות בשפע, ולמה לא, קטניות.כך תקבלו אנרגיה איטית לגוף במהלך היום. הרעיון הוא לקבל מזון שמכיל את החומרים שיעזרו לגוף שלך לקבל את המזון עם מינימום ביזבוז חומר. הגוף מקבל את אבות המזון עם הוויטמינים והמינרלים שחיוניים לניצול של האוכל, במקום שהגוף יצטרך להשתמש במאגר הפרטי שלו. הסיבים התזונתיים מיועדים לעזור לגוף לקבל את מה שטמון באוכל (אבות המזון), אם זה על ידי התרבות החיידקים הטובים במעיים, או על ידי הגברת פראסתלטיקה (הפעילות השרירית) של המעיים.
- אני ממליץ על שומן בעל תפקידים רבים יותר מרק כולסטרול. עדיף שמן בלתי רווי מאשר רווי.
- וחשוב שלא לאכול מזון ריק, מזון עם ערך קלורי גבוה ותו לא. במזון שלנו יש הרבה יותר ממה שהצלחנו לראות בעינים עד היום. כמו שבמאה השנה האחרונות גילינו הרבה דברים חדשים במזון. יש עוד הרבה שנסתר עדיין מן העין. תעדיפו לאכול את המזון כמו שהטבע (או אלוקים) יעד לנו. מזון שלא מועיל לגוף הרבה, והשיקול לקחת אותו הוא נטו הטעם, זה לא יעזור לאימונים שלכם כמו שמזון אחר יכול. תעדיפו מזונות על פי הטעם בתוך המסגרת של מה שמועיל לגוף שלכם.
המינוס הגדול בזה. זה שאתה מקבלים פחות אנרגיה (קלוריות) ממה שרשום שאתם מקבלים. ואתם משקיעים הרבה אנרגיה על פירוק המזון שלכם.
הפיתרון הוא פשוט, להיות בפלוס קלורי גדול יותר. אתם תראו שמה שרשום על האריזה לא נוגע אליכם. אתם זקוקים ליותר קלוריות ככאלה שאוכלים מזון שבאמת הערך הקלורי שלהם נמוך יותר.
בתזונה כזאת, אי אפשר להסתמך על קלוריות בלבד. ואני מאמין שתראו תוצאות מקסימליות באימונים.
אז לפעמים אני כותב שקלוריות זה חרטא. זה לא באמת כוונתי, כוונתי שאתם לא יכולים לספור קלוריות בלבד ולצפות להתחזק (כמו שאם הקלוריות שלכם מפחמימות או שומן בלבד). כך גם אתם לא יכולים לאכול סתם מאבות המזון ולהגיע למקסימום שלכם באימונים.
"כדי להיות יותר טוב מכל השאר, צריך לעשות משהו שכל השאר לא עושים".
נערך לאחרונה: