הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

החיים בקליפורניה

  • פותח/ת השרשור incin
  • פורסם בתאריך
מאוד מעניין. התראיינתי כאן בארץ לא מזמן לחברה שעשתה בדיוק את אותו סוג הראיונות שאתה מתאר בארה"ב וזה היה ממש לא צפוי. בחברה הזאת גם בין הראיון הטלפוני לראיון הטכני עשו ראיון on site שבו פשוט נתנו משימת כתיבת קוד ל4 שעות בלי מראיין (רק להגיע למקום, לכתוב קוד למשימה וללכת). רציתי לשאול אם כבר התחלת לדבר על זה, אחרי שהתקבלת איך עובד אצלכם עניין הdress code? האמת שזה אחד הדברים שפחות משכו אותי ברילוקיישן כי שמעתי שאין שם את החופש המוחלט שנותנים כאן בארץ להגיע לעבודה פחות או יותר איך שמתחשק לך.
גם באוסטרליה יש קוד לבוש די ברור.
אצלי (אני לא עובד מול לקוחות) זה יחסית ״רגוע״ וצריך מכנס מחויט / צ׳ינו, נעלי אלגנט וחולצה מכופתרת. ביום שישי אפשר טי שרט / פולו, נעלי ספורט, ג׳ינס.

יש עבודות שצריך עניבה / חליפה, יש אצלי בחברה (חברת מעליות) אנשים שבוחרים לבוא ככה, אבל לא הרבה. בדר״כ בכירים.
איך המיסים באוסטרליה
upload_2019-2-1_13-31-8.png

לצורך השוואה, אני משלם 21% כולל מס בריאות וכו׳, נשאר בכיס 79% מהברוטו. לא משלמים כאן בנפרד על ביטוח לאומי.

אם אני לא טועה, זה הרבה יותר נמוך מהארץ.
המע״מ כאן הוא 10% ולא חל על כל דבר, אני חושב שיש שירותים / מוצרי יסוד שפטורים ממע״מ.
אתה טוען שהכל חרא בארץ ויותר טוב בחול פעם אחרונה שבדקתי אפשר לצאת מהארץ בלי יותר מידי בעיה

זה לא נכון. אולי אתה רואה הרבה אנשים מהגרים למקומות אחרים וזה נראה קל, אבל זה ממש ממש לא קל מבחינה בירוקרטית לא רגשית. רוב המדינות המערביות (שעל הנייר ״יותר טובות״ מהארץ) לא יקבלו אותך סתם ככה כי בא לך לנסות. צריך סיבה מאוד ספציפית או דרכון אירופאי וכו׳.
איך דיון על קליפורניה הגיע לאלאור עזריה
סתם אנקדוטה שהייתה כאן, היה מחבל מוסלמי שדקר כמה שוטרים ובמשך 2 דקות בערך הם התקוטטו איתו עד שהעזו לירות בו (הוא מנופף עם סכין, כן?). הטרור כאן כמעט לא קיים למרות שכוחות הבטחון יחסית ברמה מאוד גבוהה, אבל חסרי נסיון מעשי עם דברים כאלה.
לפי דעתי זה צירוף של הרבה דברים - חינוך דבר ראשון, אבל גם החיים בארץ קשים לרוב האנשים (אפילו שהם לא חושבים שהם קשים ובסקרי שביעות רצון הם יגידו שהם מאושרים מאוד בחיים). לא כולם בוגרי טכניון ועובדי הייטק ואתה תרצה שלכולם יהיה טוב בחיים, שכולם יוכלו לקנות דירה בלי עזרה מההורים (לא בית, דירה! באיזו מדינה אי אפשר לקנות דירה...), שאנשים לא יעבדו כמו מטורפים כל הזמן ורק יחשבו איך לסגור את החודש וירגישו איך עוקצים אותם במיסים, בכביש ובחיים בכלל.
כאן יש סוג של משוב חיובי להתנהגות רגועה - גם לקופאית בסופר יש כסף לקנות בית (לא צריך אפילו 20% מהכסף והמשכנתא מוכרת לצורכי מס), בהרבה משקי בית רק אחד מבני הזוג עובד (המיסים הם פר משק בית ולא פר הכנסה), אין פקקים בכבישים בדר"כ (בבוקר יש פקק עצום ממקסיקו ואחר הצהריים יש פקק עצום למקסיקו), הטמפ' נעימה כל השנה ואתה לא מטפטף זיעה כל הזמן, יש תרבות פנאי מאוד מפותחת ושבוע העבודה מוגדר רשמית כ-40 שעות ולא 45 (לא משנה שבארץ עובדים יותר) ועוד דברים כאלו ואחרים שאני אגע בהם בהמשך.
עם כל הדברים האלו, לא היית רגוע הרבה יותר בחיים ועל הכביש?


אה כן, גם החום שיש בארץ ממש לא עוזר - אני יכול להעיד על עצמי שבמילואים (רס"ר במיל' כמו שכתבתי בו באחד מהשרשורים, סיימתי סמ"ר ועשיתי יותר משנה במצטבר - כולל צו 8 ביום שישי בבוקר) הפיוז שלי מתקצר משמעותית כשאני נמצא בצאלים עייף ומלוכלך בחום של 40 מעלות בצל (ואין צל).
אם כבר הזכרתי את זה, אז קצינת הקישור עדיין מתכתבת איתי בוואטסאפ כל כמה חודשים לשאול אם אני עדיין בארה"ב (אפילו שאני כבר לא תושב ישראל) 😃

Having said that, בלוס אנג'לס שמרוחקת כשעתיים נסיעה ממני ראיתי אנשים מתחרפנים על הכביש בגלל הפקקים וגם הרבה יותר חם שם.



קיבלתי את השאלה הזו גם offline והתכוונתי להתייחס אליה בהמשך - לא יודע אם אתה זוכר איך הייתי מתלבש לעבודה לארץ אבל זה היה ג'ינס, אולסטאר וחולצת טי עם כיתוב מצחיק.
כאן - אין כזה דבר. אף אחד לא יאמר לך כלום כמובן אבל זה יפגע באפשרויות הקידום שלך ויפגע באיך שאנשים מתייחסים אליך - מבחינתם זה סוג של זלזול בעבודה.

אני לובש ג'ינס, חולצה מכופתרת מחוץ למכנסיים (אפשר גם בפנים אבל אני מעדיף בחוץ) ונעליים אלגנטיות בלי שרוכים. בארץ הייתי רק מקצץ זיפים במכונה - כאן אני מתגלח כל יומיים (שגם זה גבולי).
אם אתה מציג משהו יכול להיות שתרצה לעבור מהג'ינס למכנסיים שחורים ולהיות מגולח באותו היום, אם אתה מציג משהו למאות אנשים - חליפה אבל בלי עניבה.

היה לנו אוונט קריסטמס בעבודה והיה רשום שקוד הלבוש הוא Business Casual/Festive, אני הבנתי את מחיפוש בגוגל שחולצה מכופתרת עם שרוולים ארוכים (Dress shirt) בתוך המכנסיים (שחורים) עם חגורה יהיה בסדר - 95% מהגברים היו חנוטים בחליפות ועניבות. להבא אני לא אעשה את הטעות הזו.



קורה בכל מקום בארה"ב, לא רק אצלי.


אני לא יודע אם הוא הכי יקר כי גם הבתים בקליפורניה עולים הרבה אבל המשכנתא מוכרת במס ואפשר לקנות בית גם אם אין לך 20% מהסכום הנדרש. אני ארחיב על המושג של Credit score שיש כאן בהמשך.
הבעיה בארץ היא שהרבה אנשים לא יכולים לקנות דירה לעצמם בלי עזרה של ההורים אפילו כשהם עובדים במשרה מלאה, משלמים מיסים ושירתו בצבא.


כן, הרכבים בארה"ב זולים בצורה מגוחכת. כשהגענו קנינו במחיר של 65000 ש"ח Ford Fusion 2016 Titanium בת פחות משנתיים עם מושבי עור חשמליים, חימום לחורף מובנה במושב וזיכרון לפי הנהג (בלחיצת כפתור גם המושב וגם המראות מתכוונות לפי מה שהגדרת), גג שמש, מערכת סראונד של סוני (12 רמקולים או משהו), מסך מגע עצום, התנעה מרחוק ועוד ועוד. אני מאוד מרוצה ממנה.
טסלה הולך כאן ממש חזק אגב.



קליפורניה נחשבת אחד המקומות היקרים ביותר לדלק בארה"ב, בתדלוק האחרון שילמתי 2.81 ש"ח לליטר - עדיין מאוד זול יחסית לארץ.
לגבי דלק - המחירים כאן לא אחידים בין התחנות ויכול להיות הבדל של חצי דולר לגלון אם לא יותר בין תחנה לתחנה. בהתחלה השתמשתי באפליקציית GasBuddy בשביל למצוא את התחנות הזולות אבל היום אני כבר יודע איפה הן נמצאות.



כן, עובדים בישראל מאוד קשה בשביל מעט מאוד כסף והמיסים בשמיים ולא לפי משק בית. אני לא מבין למה מהנדס הייטק שאשתו עובדת חצי משרה (ויש הרבה כאלו) צריך לשלם מיסים כמו משק בית בו שני בני הזוג מהנדסי הייטק - ואני כותב את זה בתור מישהו שכביכול היה נפגע אם היו משנים את זה.



כן, בעיה מאוד קשה של ישראל והם בכלל לא נכללים באחוזי האבטלה שמפרסמים כל חודש כי הם לא מחפשים עבודה. האחוז שלהם באוכלוסיה רק הולך וגדל ולכן המצב רק ילך ויהיה גרוע יותר - מדינת ישראל חייבת לחשוב על דרכים לשלב אותם בעבודה כי זה לא יכול להימשך.
יש לי הרגשה שנבחרי הציבור שלהם רוצים לשמור על המצב כמו שהוא עם קצבאות ולשמור אותם עניים כי ככה הם ימשיכו להצביע ש"ס ולא ישאלו שאלות מיותרות.
אם החרדים בארה"ב עובדים ומשלמים מיסים, למה החרדים בארץ לא יכולים? לא היה איזה ציווי בתנ"ך שאדם חייב לעבוד לפרנסתו?



אני לא מבין איך אנשים ממשיכים להצביע לנתניהו כל כך הרבה שנים אפילו אם כל החיים הם הצביעו ליכוד. צריך לחוקק חוק בארץ שראש ממשלה לא יכול לכהן יותר משתי קדנציות בדיוק כמו שיש בארה"ב ויאללה הביתה.



אני רק אכתוב שלא כזה פשוט לצאת מהארץ לארה"ב, לאוסטרליה או לכל מקום נורמלי אחר ולקבל אישור עבודה.



הרוב המוחלט של הישראלים שעברו לסן דייגו לפחות באמת מרוצים, בעיקר מרמת החיים והרוגע.
ממה שראיתי הישראלים שרוצים לחזור לארץ רוצים לחזור או בשביל להיות קרובים למשפחה ולחברים בארץ או כי בן הזוג (בדר"כ בת הזוג) לא הסתדר פה מבחינת עבודה ומטפס על הקירות בבית.

האנשים בארץ מאושרים כי הם לא מודעים למצב בארצות אחרות, בשילוב של אשליה ששאר העולם אנטישמי ונשקפת להם סכנה במדינה מערבית אחרת.

גם כאן באוסטרליה 5% מינימום פקדון למשכנתא. ספציפית בסידני המחירים זוועה (אבל ירדו בשנה האחרונה ב9% אם אני לא טועה) אבל הם זוועה כי כולם רוצים לקנות בית פרטי ומתלוננים שיכולים רק דירה. סתם להשוואה, בעוד בארץ ת״א תהיה 95% דירות ו5% בתים פרטיים (אם לא פחות) בסידני זה הפוך, 95% בתי פרטיים ו5% דירות. זה נחשב מאוד חצי כוח לגור משפחה בדירה (אני לא מסכים עם זה, אבל זו התרבות) וכמעט כל אחד שואף לקנות בית פרטי בשלב מסויים.

משהו שלילי בתרבות / מצב כאן, בגלל שזה יקר בטירוף לקנות בית בסידני (קרוב למרכז סידני יותר נכון) אנשים קונים בפרברים הרחוקים ומוכנים לנסוע לעבודה שעה וחצי בשביל לגור בבית פרטי. זה די נורמלי לנסוע כאן ככ הרבה ברכב, אני לא מוכן ומשלם יחסית הרבה על חדר בדירת שותפים 5 דקות מהעבודה ומהמרכז. זה ייחודי לסידני ובשאר הערים הגדולות באוסטרליה זה הרבה יותר טוב מבחינת מחירים וזמני נסיעה לעיר.
רכבים כאן יותר זולים משמעותית מהארץ, אבל לא כמו ארה״ב.

מאזדה 2 חדשה תעלה 42,000 ש״ח.
ראב 4 ארוך חדש יעלה 74,000 ש״ח.

ההבדל הוא בשכר בעיקר, אם אני חוסך במשך שנה אני יכול לקנות מאזדה 2 למשל (חוסך 30% מהשכר, שזה הרבה אבל עדיין).

יש לי הרבה חברים בגילי או צעירים ממני שנוסעים במכוניות לא רעות בכלל - מרצדס CLA, STI, גולף R וכו׳... זה לא בשמיים כאן בכלל אם זו התשוקה שלך.
דלק כאן גם זול, ברמה שאני בדר״כ לא טורח להשוות בין תחנות דלק כי זה לא קריטי. סביב 3 ש״ח לליטר.

בארץ הייתי משלם שכר של משמרת שלמה בבר על טנק מלא, כאן זה סביב שעה וחצי - שעתיים עבודה.
בארץ אכן יש בעיה דמוגרפית מאוד קשה עם החרדים וערבים שגדלים באופן יחסי בקצב מאוד גבוה בשנה. לא שהם אנשים רעים, אלא שהשאיפות שלהם שונות מהשאיפות של האדם החילוני / דתי.

אני מקווה שאולי הבחירות האלו משהו ישתנה, אולי גוש השמאל-מרכז יתאחד מעט ואז יהיה סיכוי להחליף את הרודן. אם יבחר שוב, המצב שלנו יהיה מאוד עגום.
זהו, אני מת על אוסטרליה.
incin, מצטער, סאן דיאגו הפסידה בענק. 10 0 לאוסטרליה. 🏋️😅😵‍💫🥊

מצד שני אתה שוכח שבגלל שהרמה כאן כל כך גבוהה, מאמן שאולי יהיה מוביל בארץ, יהיה כאן דג רקק. מנגד, יש מספיק מתחרים לכולם אבל להתמחות בפאוורליפטינג זה לא קל. רמת הידע והנסיון כאן היא עצומה, יהיה קשה להתחיל מאפס, אבל התחום בצמיחה אדירה, בהחלט אפשר.
@MasterSplitter איך אלו באוסטרליה ?
אני חושב שהמיסים כאן הם פר בנאדם ולא משק בית.
עניתי על הלבוש, לגבי הגילוח יחסית לא אכפת למקומות עבודה כאן, בעיקר בגלל המהגרים שהביאו תרבות שונה של שיער פנים, ככה שזה לא הגיוני לבקש מאף אחד להיות מגולח. הייתי אומר שזה כן משנה אם אתה מטופח, אבל לא ממש אם אתה בתפקיד קבוע במשך שנים. כנראה ישפיע בראיון וכו׳.
 
נשאבתי לפוסט המרתק ובסוף שואל משהו אחר לגמרי -
איך הייתה השגרת אימונים שלך בטכניון בכלל, ובתקופת מבחנים בפרט?

בתור סטודנט גור סמסטר א' במדעי המחשב, לא מהמתאמנים הגדולים, היה לי קשה בטרוף הסמסטר להתמיד במשהו. מוצאים איזון לפעמיים-שלוש בשבוע?
בעיני יש היררכיה ברורה בסדר העדיפויות שקבעתי לעצמי לצערי רק בתחילת סמסטר 4. ההיררכיה היא, בריאות מעל הכל. אחר כך אימונים ואחר כך לימודים ואחר כך עבודה ואז כל השאר. מבחינתי זה אומר ש3 אימונים בשבוע הם בגדר חובה ואני אדחוס אותם גם אם זה יעלה לי בהגשה או בכמה שעות שינה. עד היום הסתדרתי ולא פספסתי אף הגשה או נכשלתי באף מבחן בגלל אימונים כי בגלל הצורך לדחוס אותם ידעתי לנהל יותר טוב את הזמנים שלי כדי להספיק הכל. האימונים שלי כרגע מאוד קצרים ביחס למה שהם היו כדי שאני אוכל לתת את המינימום שהוא 3 אימונים בשבוע עם כמה תרגילי בסיס בכל אימון ואני כרגע מסיים אימון בכ50 דקות כשאימון "טוב" שלי אמור לקחת בסביבות השעה וחצי-שעתיים לפחות.
להישאב ללימודים זה משהו טבעי שקורה לרוב החברה בסמסטר הראשון אבל זה לא תירוץ להזניח את עצמך מבחינה פיזית. להפך, אתה צריך לחשוב על הדרך הטובה ביותר "לפזר את הסיכונים" כלומר כמו שאומרים don't throw all your eggs in one basket כי עכשיו אם תיכשל במבחנים אין לך שום דבר אחר בחיים שיגרום לך להרגיש שהתקדמת לאנשהו. ממליץ להתייעץ גם עם @yanivgoft שכבר מהסמסטר הראשון שלו הפציץ גם באימונים וגם בלימודים והגיע להישגים יותר טובים משלי בשניהם.
 
נשאבתי לפוסט המרתק ובסוף שואל משהו אחר לגמרי -
איך הייתה השגרת אימונים שלך בטכניון בכלל, ובתקופת מבחנים בפרט?

בתור סטודנט גור סמסטר א' במדעי המחשב, לא מהמתאמנים הגדולים, היה לי קשה בטרוף הסמסטר להתמיד במשהו. מוצאים איזון לפעמיים-שלוש בשבוע?
אני אמנם סיימתי הנדסת מכונות ולא מדמ"ח אבל אגיד את דעתי, הכרתי סטודנטים ממדמ"ח וסטודנטים בכללי גם כאלה שהתאמנו קבוע וגם כאלה שלא היה להם זמן לזה.
1) אתה צריך ללמוד לנהל את הזמן שלך ולסדר את סדרי העדיפויות ואז לראות על מה אתה מוותר בשביל שיהיה לך זמן להתאמן (לראות סדרה, לשבת שעתיים בחונטה וכו'), כי יש כמות מוגבלת של שעות ביממה אין מה לעשות.
2) אם אתה לא מצליח לנהל את הזמן טוב, עדיף שלא תתאמן אבל שים את הלימודים במקום הכי גבוה בסדר עדיפויות. נשמע טריוויאלי ומובן אבל אני התנהגתי אחרת והתואר שלי נמתח לא מעט מעבר ל 4 שנים.
3) אל תשווה את עצמך לאנשים אחרים, כלומר אם יש למישהו זמן להתאמן או אין למישהו זמן להתאמן (או לעשות כל דבר אחר) זה לא בהכרח אומר משהו עליך. יש אנשים שצריכים יותר זמן לשבת על מטלת הגשה/ללמוד למבחן בשביל להצליח ויש כאלה שפחות, וגם הסדרי עדיפויות הם שונים אצל כולם.
 
נשאבתי לפוסט המרתק ובסוף שואל משהו אחר לגמרי -
איך הייתה השגרת אימונים שלך בטכניון בכלל, ובתקופת מבחנים בפרט?

בתור סטודנט גור סמסטר א' במדעי המחשב, לא מהמתאמנים הגדולים, היה לי קשה בטרוף הסמסטר להתמיד במשהו. מוצאים איזון לפעמיים-שלוש בשבוע?
אחזק את @Tank ואגיד שתמיד יש זמן להתאמן. כשחברים היו רואים אותי בסמסטר א' כל הזמן שאלו אותי איך יש לי זמן להתאמן. ואני מתאמן 4 פעמים בשבוע אימונים של שעה וחצי-שעתיים. הסוד הוא פשוט כמו שמקס כבר אמר לך פשוט לתעדף את האימונים מעל הלימודים. גם בסמסטר א' אם יש לי אימון לא משנה מצב ההגשות שלי אני הייתי עוזב הכל והולך להתאמן. אימון הוא עובדה. אני לא מחפש את הזמן להתאמן, אני מחפש את הזמן ללמוד, וכשאת זה אתה מחפש אתה תראה יפה מאד איך גם תמצא אותו.
בכל מקרה מוזמן לבוא להתאמן איתנו ולהתחיל להפוך קצת יותר לאחד "מהמתאמנים הגדולים"😃
 
תודה 😃

המטרה לצאת מהמעגל הקיטורים הבלתי פוסק של החבר'ה בסמסטר... ובעיקר אצלנו בפקולטה התחושה שלקטר זה האובייס.
 
תודה 😃

המטרה לצאת מהמעגל הקיטורים הבלתי פוסק של החבר'ה בסמסטר... ובעיקר אצלנו בפקולטה התחושה שלקטר זה האובייס.
שותף שלי לדירה (שהוא ליפטר עבר) בסמסטר א' במדמח עכשיו ויש לו אחלה של חבורה עם אווירה יותר חיובית מהקיטורים הקלאסיים של מדמח, אין לי בעיה לקשר ביניכם אם אתה רוצה אנשים קצת פחות שליליים סביבך.
בהצלחה באינפי 🤩
 
שותף שלי לדירה (שהוא ליפטר עבר) בסמסטר א' במדמח עכשיו ויש לו אחלה של חבורה עם אווירה יותר חיובית מהקיטורים הקלאסיים של מדמח, אין לי בעיה לקשר ביניכם אם אתה רוצה אנשים קצת פחות שליליים סביבך.
בהצלחה באינפי 🤩



כבר חשבתי שצדתי את רוב החבר'ה הטובים
שלח לי את השם שלו.. מעניין
 
רוב הזמן נשרף על הטלפון ולא על אימונים.
הייתי משאיר את הטלפון בחדר, הולך ללמוד ,משם להתאמן והייתי מצליח לדחוס הרבה יותר מידע.
סיימתי את המכינה ואני מתחיל הנדסת מחשבים באוקטובר
 
  • פותח/ת השרשור
  • #89
טוב, נאמרו כאן דברים שאני לא מסכים איתם במובהק כמו אימונים מעל לימודים/עבודה. במבט אחורה היה לי הרבה יותר זמן פנוי במהלך הלימודים כסטודנט חופשי מאשר אחר כך כשצברתי תפקידים ואחריות בעבודה ואני לא חושב שיש בעיה להכניס 2-4 אימונים בשבוע בתור סטודנט (אפילו יכול לעזור להתאוורר) אבל בשום אופן לא הייתי ממצב את האימונים (שזה תחביב בשביל רובנו) מעל משפחה, קריירה, לימודים ואפילו חיי חברה.

אולי בשביל להדגים את האבסורד שאני רואה אני אחליף את את החד"כ בתחביב אחר ואכתוב את רצף המשפטים הבאים:
"הכל עניין של סדרי עדיפויות. קודם כל לשחק בטלפון, אח"כ עבודה ולימודים ואז כל השאר."
"תמיד יש זמן לשחק בטלפון. כשחברים שואלים אותי איך יש לי זמן ארבע פעמים בשבוע לשחק שעה וחצי/שעתיים בטלפון הסוד הוא פשוט לתעדף את המשחק בטלפון מעל הלימודים."
"גם כשהייתי בסמסטר א' אם אני צריך לשחק בטלפון הייתי עוזב הכל והולך לשחק בטלפון. אני לא מחפש את הזמן לשחק בטלפון, אני מחפש את הזמן ללמוד."

אני אענה לכמה תגובות שעולות לי בראש:
"בגלל זה הספורט בארץ נראה כמו שהוא נראה" - דיברתי רק על חד"כ כתחביב, אם אתם מתפרנסים מהחד"כ או מתחרים בצורה מקצועית זה כמובן לא רלוונטי.
"בגלל גישה כזו הדדליפט שלך רק 260 ק"ג ולא 300 ק"ג" - בהחלט יכול להיות, אבל אני בסדר עם זה. משפחה במקום הראשון, קריירה במקום השני, כל השאר אח"כ.
תחביבים חשובים מאוד לנפש אבל אני רוצה לראות את הבנאדם שיגיד לבוס שלו שהוא לא יכול להספיק להכין את המצגת למחר כי יש לו אימון חשוב בערב והוא חייב לצאת מוקדם.

הלימודים שלכם חשובים יותר מלשבור PR בסקוואט. הממוצע שלכם והדירוג בו תסיימו את הלימודים יסגור או יפתח דלתות לאורך כל החיים המקצועיים שלכם - גם אחרי 10+ שנות ניסיון. יהיו לכם בעתיד מכשולים כמו לחץ בעבודה וילדים חולים - החוכמה היא לדעת לשלב את הכל ולהבין שזה לא סוף העולם להפסיד אימון פעם בחודש או לדחות אותו ביום אחד.

כמובן שזו דעתי בלבד שלא קשורה בכלל לנושא השרשור.
 
טוב, נאמרו כאן דברים שאני לא מסכים איתם במובהק כמו אימונים מעל לימודים/עבודה. במבט אחורה היה לי הרבה יותר זמן פנוי במהלך הלימודים כסטודנט חופשי מאשר אחר כך כשצברתי תפקידים ואחריות בעבודה ואני לא חושב שיש בעיה להכניס 2-4 אימונים בשבוע בתור סטודנט (אפילו יכול לעזור להתאוורר) אבל בשום אופן לא הייתי ממצב את האימונים (שזה תחביב בשביל רובנו) מעל משפחה, קריירה, לימודים ואפילו חיי חברה.

אולי בשביל להדגים את האבסורד שאני רואה אני אחליף את את החד"כ בתחביב אחר ואכתוב את רצף המשפטים הבאים:
"הכל עניין של סדרי עדיפויות. קודם כל לשחק בטלפון, אח"כ עבודה ולימודים ואז כל השאר."
"תמיד יש זמן לשחק בטלפון. כשחברים שואלים אותי איך יש לי זמן ארבע פעמים בשבוע לשחק שעה וחצי/שעתיים בטלפון הסוד הוא פשוט לתעדף את המשחק בטלפון מעל הלימודים."
"גם כשהייתי בסמסטר א' אם אני צריך לשחק בטלפון הייתי עוזב הכל והולך לשחק בטלפון. אני לא מחפש את הזמן לשחק בטלפון, אני מחפש את הזמן ללמוד."

אני אענה לכמה תגובות שעולות לי בראש:
"בגלל זה הספורט בארץ נראה כמו שהוא נראה" - דיברתי רק על חד"כ כתחביב, אם אתם מתפרנסים מהחד"כ או מתחרים בצורה מקצועית זה כמובן לא רלוונטי.
"בגלל גישה כזו הדדליפט שלך רק 260 ק"ג ולא 300 ק"ג" - בהחלט יכול להיות, אבל אני בסדר עם זה. משפחה במקום הראשון, קריירה במקום השני, כל השאר אח"כ.
תחביבים חשובים מאוד לנפש אבל אני רוצה לראות את הבנאדם שיגיד לבוס שלו שהוא לא יכול להספיק להכין את המצגת למחר כי יש לו אימון חשוב בערב והוא חייב לצאת מוקדם.

הלימודים שלכם חשובים יותר מלשבור PR בסקוואט. הממוצע שלכם והדירוג בו תסיימו את הלימודים יסגור או יפתח דלתות לאורך כל החיים המקצועיים שלכם - גם אחרי 10+ שנות ניסיון. יהיו לכם בעתיד מכשולים כמו לחץ בעבודה וילדים חולים - החוכמה היא לדעת לשלב את הכל ולהבין שזה לא סוף העולם להפסיד אימון פעם בחודש או לדחות אותו ביום אחד.

כמובן שזו דעתי בלבד שלא קשורה בכלל לנושא השרשור.
הפואנטה היא לא להקריב את הלימודים לטובת האימונים. הפואנטה היא שמוצאים מספיק זמן גם ללמוד כשמתאמנים. פספסתי אולי אימון אחד מאז שהתחלתי ללמוד ובינתיים הממוצע לא סובל מזה בכלל. כמובן שהשעה של האימון יכולה להיות דינמית ביום כדי להתאים הכי טוב ללימודים שלי באותו יום, או שלפעמים אזיז את האימון יום קדימה או אחורה במסגרת הגמישות האפשרית של התכנית כדי להתאמן ביום פחות עמוס.
 
הפואנטה היא לא להקריב את הלימודים לטובת האימונים. הפואנטה היא שמוצאים מספיק זמן גם ללמוד כשמתאמנים. פספסתי אולי אימון אחד מאז שהתחלתי ללמוד ובינתיים הממוצע לא סובל מזה בכלל. כמובן שהשעה של האימון יכולה להיות דינמית ביום כדי להתאים הכי טוב ללימודים שלי באותו יום, או שלפעמים אזיז את האימון יום קדימה או אחורה במסגרת הגמישות האפשרית של התכנית כדי להתאמן ביום פחות עמוס.

ציינת בתגובתך הראשונה לנושא שהעדפת את האימונים לטובת הלימודים וכמובן ניתן להסיק זאת מהמשפט - הפואנטה היא לא להקריב את הלימודים לטובת האימונים.

אני לא יודע לגבי אחרים אבל אני, לעולם לא מיקמתי את האימונים לפני הלימודים שלי, כנראה בגלל שאני הרבה יותר אוהב את הלימודים מתחביב האימונים ומכך ניתן להסיק שהעדפתו של אדם היא אינדיבידואלית ולכן לא ניתן להכליל את העדפתך לכל אדם.

נקודה נוספת היא שגם אם מבחינת אהבה הלימודים לא היו אצלי במקום הראשון, עדיין בראש סדר העדיפויות הם היו במקום הראשון בשל החשיבות המכרעת שלהם לעתיד שלי אל מול האימונים שחשיבותם היא משנית בתור גורם משפיע על העתיד שלי.

בנוסף לכך, יכולות אישיות משתנות מאדם לאדם, ואם אתה יכלת גם ללמוד ולסיים בהצטיינות בעוד שמיקמת את האימונים במקום הראשון, לא אומר שסטודנט אחר יוכל לעשות את זה באותה צורה. רוב הסטודנטים מקריבים מהשאר כדי להצליח בלימודיהם לפחות ממה שאני רואה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #92
זיתים ירוקים שקניתי בסופר ליד הבית, למי שתוהה לגבי זמינות של מוצרים מהארץ:

IMG_20190201_203912.jpg

אני לא סובל את הזיתים השחורים שלהם אגב, הרסו לי את אחד המאכלים שהכי אהבתי - פיצה עם זיתים ירוקים. המלפפונים החמוצים הם בכלל איזה משהו מוזר עם ריח של זיעה (אני לא צוחק!)

באותו נושא: במבה של אסם 100 גרם בסופר - 99 סנט, נראה לי שזה אפילו יותר זול מהארץ.

חוויות מהיום: שופינג אונליין באחת החנויות -
50% הנחה לחולצות מכופתרות לסופשבוע
קופון נוסף של 25% הנחה
20$ הנחה מקניה קודמת
10% צבירת נקודות לקניה הבאה
6% cashback דרך איבייטס
3% cashback דרך כרטיס האשראי

מסתבר שיש גם ימים מיוחדים באיביי שיש להם שם 10-20% הנחה עם קופון על כל הפריטים ללא יוצא מן הכלל רק עבור IP של ארה"ב. אני לא בדיוק מבין איך זה אפשרי כי חשבתי שהעמלה שאיביי לוקחים היא מאוד צנועה והשאר הולך למוכר - ממש מוזר.

בבלאק פריידי היה כאן טירוף, יש להם כאן מבצעים בחנויות שאתה מסתכל ומנסה לחשב אם בכלל ת'כלס אתה משלם משהו על הקניה.
סתם משהו שעלה לי לראש - קניתי 12 בירות סטלה בסופר במחיר 10.6$, 2% צבירת נקודות לקניה הבאה, 3% cashback דרך האשראי, 10$ החזר לפייפל... לא ברור לי מה הולך פה.
 
נערך לאחרונה:
טוב, נאמרו כאן דברים שאני לא מסכים איתם במובהק כמו אימונים מעל לימודים/עבודה. במבט אחורה היה לי הרבה יותר זמן פנוי במהלך הלימודים כסטודנט חופשי מאשר אחר כך כשצברתי תפקידים ואחריות בעבודה ואני לא חושב שיש בעיה להכניס 2-4 אימונים בשבוע בתור סטודנט (אפילו יכול לעזור להתאוורר) אבל בשום אופן לא הייתי ממצב את האימונים (שזה תחביב בשביל רובנו) מעל משפחה, קריירה, לימודים ואפילו חיי חברה.

אולי בשביל להדגים את האבסורד שאני רואה אני אחליף את את החד"כ בתחביב אחר ואכתוב את רצף המשפטים הבאים:
"הכל עניין של סדרי עדיפויות. קודם כל לשחק בטלפון, אח"כ עבודה ולימודים ואז כל השאר."
"תמיד יש זמן לשחק בטלפון. כשחברים שואלים אותי איך יש לי זמן ארבע פעמים בשבוע לשחק שעה וחצי/שעתיים בטלפון הסוד הוא פשוט לתעדף את המשחק בטלפון מעל הלימודים."
"גם כשהייתי בסמסטר א' אם אני צריך לשחק בטלפון הייתי עוזב הכל והולך לשחק בטלפון. אני לא מחפש את הזמן לשחק בטלפון, אני מחפש את הזמן ללמוד."

אני אענה לכמה תגובות שעולות לי בראש:
"בגלל זה הספורט בארץ נראה כמו שהוא נראה" - דיברתי רק על חד"כ כתחביב, אם אתם מתפרנסים מהחד"כ או מתחרים בצורה מקצועית זה כמובן לא רלוונטי.
"בגלל גישה כזו הדדליפט שלך רק 260 ק"ג ולא 300 ק"ג" - בהחלט יכול להיות, אבל אני בסדר עם זה. משפחה במקום הראשון, קריירה במקום השני, כל השאר אח"כ.
תחביבים חשובים מאוד לנפש אבל אני רוצה לראות את הבנאדם שיגיד לבוס שלו שהוא לא יכול להספיק להכין את המצגת למחר כי יש לו אימון חשוב בערב והוא חייב לצאת מוקדם.

הלימודים שלכם חשובים יותר מלשבור PR בסקוואט. הממוצע שלכם והדירוג בו תסיימו את הלימודים יסגור או יפתח דלתות לאורך כל החיים המקצועיים שלכם - גם אחרי 10+ שנות ניסיון. יהיו לכם בעתיד מכשולים כמו לחץ בעבודה וילדים חולים - החוכמה היא לדעת לשלב את הכל ולהבין שזה לא סוף העולם להפסיד אימון פעם בחודש או לדחות אותו ביום אחד.

כמובן שזו דעתי בלבד שלא קשורה בכלל לנושא השרשור.
בגדול אני קורא לזה "סדר עדיפויות" אבל תכלס מה שאני מתכוון אליו זה הימנעות מתירוצים. כשאתה מתעדף לימודים מעל אימונים מאוד קל להגיד דברים כמו "אני לא אתאמן בתקופת מבחנים כי יותר חשוב להצליח במבחנים" ואז תיקח חודשיים חופש. אפשר כמובן גם לא להגיד את זה, אבל הרעיון מאוד מפתה ותמיד אפשר לזרוק עליו עוד תירוצים כמו "זה רק עכשיו, עוד שנה אני מסיים את התואר ואז כבר אתחיל להשקיע רציני באימונים!".
מהנסיון האישי שלי הדבר הכי רע שבן אדם יכול לעשות לעצמו מבחינה פיזית ובריאותית זה להזניח אימונים. גם אם מדובר בתקופה קצרה של חודש ל"תקופת מבחנים". צריך עקביות בכל דבר שאתה עושה בחיים ולדעתי הmindset הנכון כדי להיות עקבי באימונים הוא לתת להם תיעדוף כי בסופו של דבר לימודים אתה לא תזניח בגלל אימונים כי אימונים ישרפו לך רק 6-8 שעות בשבוע שזה אומר שבמקרה הרע אתה תאבד 6-8 שעות לימודים בשבוע לעומת איבוד העקביות באימונים שתפגע הרבה יותר.
 
בגדול אני קורא לזה "סדר עדיפויות" אבל תכלס מה שאני מתכוון אליו זה הימנעות מתירוצים. כשאתה מתעדף לימודים מעל אימונים מאוד קל להגיד דברים כמו "אני לא אתאמן בתקופת מבחנים כי יותר חשוב להצליח במבחנים" ואז תיקח חודשיים חופש. אפשר כמובן גם לא להגיד את זה, אבל הרעיון מאוד מפתה ותמיד אפשר לזרוק עליו עוד תירוצים כמו "זה רק עכשיו, עוד שנה אני מסיים את התואר ואז כבר אתחיל להשקיע רציני באימונים!".
מהנסיון האישי שלי הדבר הכי רע שבן אדם יכול לעשות לעצמו מבחינה פיזית ובריאותית זה להזניח אימונים. גם אם מדובר בתקופה קצרה של חודש ל"תקופת מבחנים". צריך עקביות בכל דבר שאתה עושה בחיים ולדעתי הmindset הנכון כדי להיות עקבי באימונים הוא לתת להם תיעדוף כי בסופו של דבר לימודים אתה לא תזניח בגלל אימונים כי אימונים ישרפו לך רק 6-8 שעות בשבוע שזה אומר שבמקרה הרע אתה תאבד 6-8 שעות לימודים בשבוע לעומת איבוד העקביות באימונים שתפגע הרבה יותר.

אתה לא חושב שאתה קצת נסחף? הדבר הכי רע שבן אדם יכול לעשות לעצמו מבחינה פיזית ובריאותית?! אתה מדבר על סטונדטים בשנות ה-20 שלהם, הרבה גם לא מתאמנים בכלל והכל טוב לאף אחד לא נגרם נזק בלתי הפיך. זה רק תחביב, ואין שום פסול לתעדף תחביב במקום גבוה - אחת הסיבות שבן אדם רוצה עבודה מכניסה היא כדי שיוכל להשקיע יותר בתחביבים שלו, אבל זה נשאר שם ולא הייתי אומר לבן אדם שמפסיק להתאמן לתקופה שהוא פוגע בעצמו.

יש פה גם הרבה עניין של פרפסקטיבה. כי יש אנשים, שבאמת אין להם את ה-6-8 שעות בשבוע האלה לתת לאימונים בזמן הלימודים. אני מכיר אנשים שבאמת צריכים ללמוד כל היום בשביל לגרד את ה-80, או בשביל להספיק הגשות. ויש אנשים שיש להם עוד מיליון מחויבויות אחרות - מלגות, עבודה, משפחה, בת זוג וכו'. זה לא דיכוטומי - בכל רגע נתון אתה או לומד או מתאמן, והאמת שזו נקודת מבט ילדותית קצת.

אני כן מסכים שקל לתרץ תירוצים בזמן הלימודים, והתירוצים נשמעים כמו סיבות לגיטימיות. אבל בן אדם שמתרץ תירוצים זה כזה שבכל מקרה אין לו מוטיבציה. אני חושב שהנקודה שלי היא - לעודד אנשים להתאמן בזמן הלימודים - טוב, להגיד להם כמו איזה מ"כ טירונים שאם הם לא מתאמנים הם סתם ממציאים תירוצים ופוגעים בעצמם - לא טוב.
 
אתה לא חושב שאתה קצת נסחף? הדבר הכי רע שבן אדם יכול לעשות לעצמו מבחינה פיזית ובריאותית?! אתה מדבר על סטונדטים בשנות ה-20 שלהם, הרבה גם לא מתאמנים בכלל והכל טוב לאף אחד לא נגרם נזק בלתי הפיך. זה רק תחביב, ואין שום פסול לתעדף תחביב במקום גבוה - אחת הסיבות שבן אדם רוצה עבודה מכניסה היא כדי שיוכל להשקיע יותר בתחביבים שלו, אבל זה נשאר שם ולא הייתי אומר לבן אדם שמפסיק להתאמן לתקופה שהוא פוגע בעצמו.

יש פה גם הרבה עניין של פרפסקטיבה. כי יש אנשים, שבאמת אין להם את ה-6-8 שעות בשבוע האלה לתת לאימונים בזמן הלימודים. אני מכיר אנשים שבאמת צריכים ללמוד כל היום בשביל לגרד את ה-80, או בשביל להספיק הגשות. ויש אנשים שיש להם עוד מיליון מחויבויות אחרות - מלגות, עבודה, משפחה, בת זוג וכו'. זה לא דיכוטומי - בכל רגע נתון אתה או לומד או מתאמן, והאמת שזו נקודת מבט ילדותית קצת.

אני כן מסכים שקל לתרץ תירוצים בזמן הלימודים, והתירוצים נשמעים כמו סיבות לגיטימיות. אבל בן אדם שמתרץ תירוצים זה כזה שבכל מקרה אין לו מוטיבציה. אני חושב שהנקודה שלי היא - לעודד אנשים להתאמן בזמן הלימודים - טוב, להגיד להם כמו איזה מ"כ טירונים שאם הם לא מתאמנים הם סתם ממציאים תירוצים ופוגעים בעצמם - לא טוב.
ידוע שפעילות פיזית מחזקת את המערכת החיסונית. זאת סיבה אחת טובה לעשות איזשהי פעילות פיזית באופן שבועי. הרבה מהחברה שאני לומד איתם משתעלים ומתעטשים קבוע ואני אישית מאוד בריא בשנה האחרונה מאז שחזרתי להתאמן קבוע. דבר שני, להתאמן קבוע בשנות ה20 יתן הרגלים טובים להמשך החיים. הרבה אנשים מסיימים את הלימודים, מתחתנים, עושים ילדים ואז לא מוצאים זמן להתאמן פשוט כי הם לא התרגלו לשגרת אימונים מצעירותם. אז לאמן את עצמך לשגרה זה גם דבר טוב שכדאי להשקיע בו.
דבר שלישי, אני לא מכיר אף בנאדם שהוא מסוגל להיות פרודוקטיבי 16 שעות ביום וגם צריך את כל ה16 שעות ביום על מנת להגיע להישגים הטובים ביותר בלימודים. מספיק שיש שעתיים ביום שבהם אתה לא פרודוקטיבי לימודית כדי שתדחוף לתוכם אימון שלא יפגע בהישגים הלימודיים שלך כי גם ככה לא היית לומד טוב בשעות האלה.

מי שאין לו 6-8 שעות בשבוע לתת לאימונים צריך להבין שהוא מוותר על כל הדברים שציינתי לעיל ולהחליט האם הסיבה שאין לו את ה6-8 שעות האלה היא לגיטימית. אם היא לגיטימית שיהיה לו לבריאות. אם לא אז שיקום וילך להתאמן. רק שיהיה אובייקטיבי כי ראיתי אנשים שפשוט משקרים לעצמם שהם "צריכים ללמוד" רק כדי שיהיה להם תירוץ לא להתאמן.

לגבי המשפט האחרון שאמרת, הבעיה היא שאני הייתי כזה. זה לא שלא הייתה לי מוטיבציה. פשוט לא ידעתי שלהתאמן בזמן לימודים זה משהו אפשרי. אפשר לקחת בן אדם שנותן תירוצים לכל דבר ובאמצעות הסברים לוגיים לשכנע אותו שהוא מסוגל להתאמן וכדאי לו לעשות את זה. לא צריך לוותר על אנשים מראש. צריך פשוט להסביר להם ולשכנע אותם שלהתאמן וללמוד זה אפשרי, זה יעשה לך טוב וזה אפילו יהיה פרודוקטיבי יותר ברוב המקרים מלא להתאמן.
 
להפך, אתה צריך לחשוב על הדרך הטובה ביותר "לפזר את הסיכונים" כלומר כמו שאומרים don't throw all your eggs in one basket כי עכשיו אם תיכשל במבחנים אין לך שום דבר אחר בחיים שיגרום לך להרגיש שהתקדמת לאנשהו.
אין שום פיזור של הסיכונים, כשנכשלתי במבחן לא שינה כלום כמה שברתי pr או זיינתי באותו שבוע, הייתי צריך לחזור על הקורס וזה ההפך מלהתקדם לאנשהו (שאגב זוגיות/סקס זה עוד משהו שגוזל זמן וממש לא פחות חשוב מאימונים אז איפה נשים את זה?)
בגדול אני קורא לזה "סדר עדיפויות" אבל תכלס מה שאני מתכוון אליו זה הימנעות מתירוצים. כשאתה מתעדף לימודים מעל אימונים מאוד קל להגיד דברים כמו "אני לא אתאמן בתקופת מבחנים כי יותר חשוב להצליח במבחנים" ואז תיקח חודשיים חופש. אפשר כמובן גם לא להגיד את זה, אבל הרעיון מאוד מפתה ותמיד אפשר לזרוק עליו עוד תירוצים כמו "זה רק עכשיו, עוד שנה אני מסיים את התואר ואז כבר אתחיל להשקיע רציני באימונים!".
מהנסיון האישי שלי הדבר הכי רע שבן אדם יכול לעשות לעצמו מבחינה פיזית ובריאותית זה להזניח אימונים. גם אם מדובר בתקופה קצרה של חודש ל"תקופת מבחנים". צריך עקביות בכל דבר שאתה עושה בחיים ולדעתי הmindset הנכון כדי להיות עקבי באימונים הוא לתת להם תיעדוף כי בסופו של דבר לימודים אתה לא תזניח בגלל אימונים כי אימונים ישרפו לך רק 6-8 שעות בשבוע שזה אומר שבמקרה הרע אתה תאבד 6-8 שעות לימודים בשבוע לעומת איבוד העקביות באימונים שתפגע הרבה יותר.
גם אני חושב שאתה ממש נסחף. מהניסיון האישי שלי הדבר הכי רע שבנאדם יכול לעשות זה להעדיף תחביבים על פני הדברים המהותיים בחיים (בגלל זה בין היתר התואר שלי נמתח כידוע לך).
לפי מה שאתה אומר באותה מידה אחרי הלימודים אתה יכול להגיד בעבודה שאתה מגיע שעתיים מאוחר יותר כי אתה רוצה לישון טוב לפני האימון החשוב של אותו יום, או לעזוב את הילד שבדיוק חולה עם האישה שבדיוק גם חולה כי יש אימון היום (היה לי השבוע ומה לעשות מפסידים אימון לפעמים זה החיים).
אף אחד לא לומד 16 שעות ביום, רוב אלה שאין להם זמן קבוע פשןט רואים סדרות, משחקים במחשב, מנגנים, משקיעים בזוגיות/יוצאים עם בחורות/חברים וכו' בזמנם הפנוי. מסכים שצריך לעשות סדר עדיפויות בפעילויות פנאי כדי שיהיה לך זמן לתחביבים שחשובים לך אבל שם זה נעצר.

קיצר דודי הטכניון השתלט לך על השרשור, הוא ירדוף אותך תמיד 😛
 
אין שום פיזור של הסיכונים, כשנכשלתי במבחן לא שינה כלום כמה שברתי pr או זיינתי באותו שבוע, הייתי צריך לחזור על הקורס וזה ההפך מלהתקדם לאנשהו (שאגב זוגיות/סקס זה עוד משהו שגוזל זמן וממש לא פחות חשוב מאימונים אז איפה נשים את זה?)
היו לי תקופות שנכשלתי במבחנים והייתי ממש בדאון והרגשתי חרא ימים שלמים בתקופות שבהן כל מהות חיי היו הלימודים. אחרי שהתחלתי להתאמן ברצינות היו מצבים שגם קיבלתי ציונים רעים במבחנים אבל הרגשתי יותר טוב כי לפחות התקדמתי במישורים אחרים בחיים. אולי זה משהו אישי אצלי כי אני חייב תמיד להרגיש שאני מתקדם ואני אוהב את העובדה שהמקרה הגרוע ביותר שלי הוא שלא התקדמתי בלימודים אבל התקדמתי באימונים. וזאת למרות שגם בשבילי אימונים הם סה"כ תחביב.
גם אני חושב שאתה ממש נסחף. מהניסיון האישי שלי הדבר הכי רע שבנאדם יכול לעשות זה להעדיף תחביבים על פני הדברים המהותיים בחיים (בגלל זה בין היתר התואר שלי נמתח כידוע לך).
יש הבדל בין לתעדף אימונים על לימודים לבין ליצור אשליה במוח שלך שלפיה 8 שעות מהשבוע שלך תפוסות לאימונים no matter what. אולי לא ניסחתי את עצמי כמו שצריך אבל התיעדוף של אימונים הוא בדיוק למטרה הזאת, שלא יהיו תירוצים! אני בכל זאת לומד כמו חמור עד 10 בלילה בראשון שלישי וחמישי ואז הולך לשעה וחצי אימון לעומת חבריי ללימודים שבמקום זה ממשיכים ללמוד עוד שעה או פורשים לראות טלוויזיה. הלימודים מאוד חשובים לי אבל לא מספיק כדי לוותר על שעות האימון האלה שמהן אני מקבל חיזוק, בריאות, התקדמות ושגרה.
לפי מה שאתה אומר באותה מידה אחרי הלימודים אתה יכול להגיד בעבודה שאתה מגיע שעתיים מאוחר יותר כי אתה רוצה לישון טוב לפני האימון החשוב של אותו יום, או לעזוב את הילד שבדיוק חולה עם האישה שבדיוק גם חולה כי יש אימון היום (היה לי השבוע ומה לעשות מפסידים אימון לפעמים זה החיים).
זה לא לגיטימי בעליל. אני לא מתווכח לרגע לגבי מה שאמרת כאן. המטרה היא להפריד בין סיבות לגיטימיות לפספס אימון לבין סיבות שניתן להכניס תחת קטגוריית "תירוצים". אם אישתך והילד חולים תעזוב הכל באותו הרגע ותלך לדאוג להם כי אלה האנשים החשובים ביותר בחייך ואמורים תמיד להמצא בראש סדר העדיפויות.
אף אחד לא לומד 16 שעות ביום, רוב אלה שאין להם זמן קבוע פשןט רואים סדרות, משחקים במחשב, מנגנים, משקיעים בזוגיות/יוצאים עם בחורות/חברים וכו' בזמנם הפנוי. מסכים שצריך לעשות סדר עדיפויות בפעילויות פנאי כדי שיהיה לך זמן לתחביבים שחשובים לך אבל שם זה נעצר.
אני מקווה שההודעות שלי יגרמו לאותם אנשים שרואים סדרות ומשחקים במחשב או מתעסקים בתחביבים אחרים להקריב קצת מהזמן (לפחות 3-4 שעות בשבוע) הזה לטובת אימונים.
קיצר דודי הטכניון השתלט לך על השרשור, הוא ירדוף אותך תמיד 😛
נראה לי שעדיף שנפסיק את הדיון הזה כאן כדי לא לגנוב לדודי יותר את הבמה. סה"כ אין לי איך להעביר את הנקודה שלי יותר טוב ממה שהעברתי וכל אחד מוזמן להסכים או לא להסכים. מתנצל בפני כל מי שלא בא לכאן כדי לקרוא את החפירות שלי על חשיבות האימונים לסטודנט בתואר.
 
איך המכון שלך בהשוואה לארץ מבחינת תשלום וציוד ?
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית