מידע מאמר בנושא "גב עגול בדדליפט"

מצב
השרשור נעול

PowerLifting

משתמש משקיע
6,008
4,798
נק' מוניטין:
59,267
6,008
4,798
מאמר שתרגמתי במיוחד בנושא השנוי במחלוקת: "גב עגול בדדליפט".
המאמר באנגלית נכתב ע"י ברנדון מוריסון לאתר lift big eat big.
תהנו 😃

-------------------------

הגיע הזמן להתייחס לנושא האהוב על "מומחי הפאוורליפטינג באינטרנט": גב עגול בדדליפט. כולנו מכירים את זה. ברגע שמישהו מפרסם סרטון שבו עמוד השדרה שלו לא ישר בצורה מושלמת, ה"מומחים" מתחילים לצוץ. "אתה הולך לפגוע בגב שלך ככה!" "זה ממש לא בטוח לתת לגב להתעגל ככה!" שים את האגו בצד ותוריד משקל!" "אתה לא יודע שאתה אמור לשמור על הגב ישר כשאתה מרים?" אלה רק כמה דוגמאות של "מומחים" שרוצים להישמע מקצוענים – הם קראו ספר או שניים על ליפטינג וישר מינו את עצמם למומחים לדדליפט. אני כאן כדי להגיד לכם כמה הם טועים. אין דרך אחת לבצע דדליפט.

בואו נתחיל מהבסיס.
כולנו למדנו לבצע דדליפט באותה הצורה, ואני בטוח שאנחנו יכולים להסכים על כמה דברים בנוגע לזה. לשמור את המוט צמוד לגוף כל המשיכה, לשמור על כיווץ, להימנע מהתעגלות של הגב במהלך ההרמה.
אין לי בעיה עם אף אחד מדגשים אלו.
למרות זאת, היישום השגוי שלהם יצרו מפלצת. לא רק מפלצת, תסלחו לי. "מומחים" רבים נוצרו עקב כך.
אציין כי למתחילים, דגשים אלו בעלי חשיבות עליונה. אלו קווים מנחים שיובילו אותם עד שיפתחו את הטכניקה שהכי תתאים להם.

המשפט הקודם הוא המפתח לכל ההצלחות שלנו כליפטרים.
בבקשה, אל תבזבזו את הזמן של אף אחד בויכוחים שבחור בגובה 1.65 משקל 1000 ק"ג צריך להרים בטכניקה זהה לטכניקה של בחור בגובה 1.95 במשקל זהה.
כן, אנחנו צריכים להגיד לשחיף הזה לאכול יותר, אבל אנחנו צריכים להיות מודעים לעובדה שהדדליפט שלו עשוי וצריך להיות שונה משל הבחור השני.
בגלל אורכי המנופים שלהם והיחס בין מנופים אלו, הכוח הנוצר דרך כל אחד מהשרירים שלהם יהיה שונה.
בהתבסס על ההבדלים במנופים ובנוסף להבדלים בתנועתיות, זוויות העברת הכוחות דרך השרירים אל המוט בהתנתקותו מהריצפה – חייבות להיות שונות. במילים אחרות הזוויות ישתנו בהתאם למבנה גוף.
מה כל הביומכניקה הזאת אומרת בכלל? התעגלות קטנה בגבו של האיש הגבוה לא תגרום לעמוד השדרה שלו לצאת מהמקום, ולדיסקים לעוף.

זה הרגע שה"מומחים" מתחילים להשתגע. הם מדברים על כוחות גזירה שיש על עמוד השדרה המותני בכיפוף (קיפוזה), אנטומיה של דיסקים חולייתיים, ומצטטים משפטים מספרים לליפטרים מתחילים.

אני לא מתכוון לדבר על ההשפעות של צוואר עקום בדדליפט בשלב זה, פשוט תנסו לשמור על צוואר נטרלי, זה יחסוך לכם כסף על כירופרקט.
כשדנים ב"גב עגול" בדדליפט, מתייחסים לעמוד השדרה החזי חוליות T1-122 ועמוד השדרה המותני חוליות L1-5.
לכל חלק של עמוד השדרה יש עקומה טבעית ברורה במנוחה: עמוד השדרה החזי הנו בקיפוזה והמותני בלורדוזה.
שרירי הכתפיים, חגורת הבטן ושרירי הליבה שומרים את העקומות הללו במקומן התקין ביחס לעצמות האחרות.
זה אומר שבהתאם לאורך של הגו, הירך והשוקיים – עקומות אלה יהיו שונות.
ההבדל עשוי להיות קטן, אבל מבחינה ביומכנית, להבדל הזה יש השפעה גדולה.
שינויים בלורדוזה המותנית ובקיפוזה החזית גורמים לשינויים במשמעותיים בכוח השריר, אורך השריר, ולחץ על עמוד השדרה.
כל ליפטר צריך להשתמש בשינויים אלו במידה אופטימלית בהתאם לאנטומיה האישית שלו.

כל עניין הטכניקה כנראה הפך לא ברור בנקודה זו.
האם צריך לבצע דדליפט עם רגליים ישרות לגמרי גב עליון וגב תחתון בכפיפה, שהגב בעצם יבצע את כל העבודה? לא. אפילו כשמבצעים סטיף לג דדליפט יש צורך ביותר שליטה מזה.
האם צריך להתכופף ב"סקוואט" אל המוט תוך שמירה על עמוד השדרה בפשיטה מלאה? לא. אלא אם כן אתה רוצה שזה יהיה ה120 ק"ג דדליפט הכי יפה במכון המקומי שלך.
האם צריך לשמור את הגב תחתון נעול ואת הגב העליון מעוגל לחלוטין? לא.
"טכניקת הקסם" היא איפשהו באמצע, ולוקח זמן לפתח אותה.
אישית, משכתי 2722 ק"ג עם גב עליון עגול בבירור, וגב תחתון עגול קלות. יש לי ידיים ארוכות וגו קצר, וזה מה שעובד בשבילי.

אני רואה "מומחים" ו"גיבורי טכניקה ברשת" עם המשפטים הקבועים: " הגב תחתון חלש יותר כשהוא עגול!" "גב עגול בדדליפט גורם לפריצת דיסק!". שני אלו נכונים חלקית. הגב התחתון חלש יותר בכפיפה קיצונית, כשהלורדוזה נעלמת לחלוטין. עומס דחיסה בכפיפה קיצונית מהווה סיכון לפריצת דיסק. ולמרות זאת! זה לא סוף הסיפור.
מחקרים רבים הראו כי השטחה קלה עד בינונית של הלורדוזה המותנית למעשה מגנה על הרקמות העדינות של עמוד השדרה. (רפרנסים בסוף המאמר)
הביומכניקה מדברת בעד עצמה. העומס על הדיסקים, כוחות הגזירה על הגידים, והדחיסה של החוליות עצמן, כל אלה מופחתים כאשר הגב התחתון יוצא מפשיטה מלאה ומתעגל קלות.
זה למעשה מפחית את הסיכון לפציעה.

עכשיו כשנתתי לכם אור ירוק לתמרן קצת יותר את ההרמות שלכם. אני רוצה להבהיר לכם דבר אחד מאוד חשוב: זה חל רק אם אתם שומרים על אותה עקמומיות של עמוד השדרה לאורך כל ההרמה!
הפחתת העומס שציינתי קודם נעלמת לחלוטין כאשר העקמומיות משתנה תוך כדי המשיכה.
גב עגול יכול להיות בסדר, ולעבוד לאנשים רבים, אבל לנסות לשנות באופן דינאמי מכפיפה בעמוד השדרה לפשיטה בעמוד השדרה – תחת עומס, יכול להיות מסוכן. אותו הדבר לגבי המצב ההפוך.
זה הרגע ש"לשמור את הגב העליון מכווץ" מגיע כדגש.
אני מכיר כמה חבר'ה ממש חזקים שמתחמקים משימוש בגב העליון כשהם מבצעים דדליפט, אני נגד זה.
כמובן, תמיד יהיה שינוי בתזוזה בעמוד השדרה כאשר המוט מתנתק מהריצפה וכאשר אנו קרובים לנעילה, אבל הוא צריך להיות מינימלי.
בין אם אתה מתכוון לבצע דדליפט עם גב נטרלי לחלוטין, בפשיטת יתר, או בכפיפת יתר, דבר אחד חייב להתקיים: אתה חייב לשמור על העקמומיות יחסית קבועה כדי להפחית סיכון לפציעה.
אופן הביצוע של הטכניקה האישית שלך, תלוי רק בך, במאמן שלך, וביתרונות המכניים שלך.

References:
1. Shirazi-Adl, A, Parnianpour, M. “Effect of Changes in Lordosis on Mechanics of the Lumbar Spine-Lumbar Curvature in Lifting.” Journal Of Spinal Disorders, October 1999. Vol 24, 335-352.
2. Arjmand, N, Shirazi-Adl, A. “Biomechanics of Changes in Lumbar Posture in Static Lifting.” Spine, December 2005. Vol 30(23), 2637-2648.
3. Mitniski, A, Yahia, L, Newman, N, Gracovetsky, S, Feldman, A. “Coordination between the lumbar spine lordosis and trunk angle during weight lifting.” Clinical Biomechanics, March 1998. Vol 13(2), 121-127.
4. Khan, N, Husain, S, Haak, M. “Thoracolumbar Injuries in the Athlete.” Sports Med Arthrosc Rev, March 2008. Vol 16(1), 16-25.
5. Cholewicki, J, McGill, S, Norman, R. “Lumbar spine loads during the lifting of extremely heavy weights.” Medicine & Science in Sports & Exercise, October 1991. Vol 23(10), 1179- 1186.
6. Bruno, A, Anderson, D, D’Agostino, J, Bouxsein, M. “The effect of thoracic kyphosis and sagittal plane alignment on vertebral compressive loading.” Journal of Bone & Mineral Research, October 2012. Vol 27(10), 2144-2152.
7. Kaji, A, Hockberger, S. “Spinal column injuries in adults: Definitions, mechanisms, and radiographs.” Uptodate.com, last updated 2/12/2014, literature current through 3/2014.
8. Hansebout, R, Kachur, E. “Acute traumatic spinal cord injury.”Uptodate.com, last updated 1/15/2014, literature current through 3/2014.
9. Knight, C, Deyo, R, Staiger, T, Wilpf, J. “Treatment of acute low back pain.” Uptodate.com, last updated 9/26/2013, literature current through 3/2014.
 
אתם עושים סלט משני דברים לאו דווקא עם יחס ישיר -

משקל על המוט - אומרים שמצד אחד לא מוכנים "להתאבד" על 5-10 קילו יותר, אבל מצד שני כולם הסכימו שהפציעות קורות במשקלים תת מקסימליים.

גב עגול - הדיון על מי שמושך עם גב עגול בתור טכניקה "רגילה" לא רק במשקלי שיא. ככה שאין שום קשר ל"להתאבד" על המוט. הדיון הוא גב עגול כדרך להתחזק, לא בתור פשרה בסט מקסימלי.
מסכים, הדיון פה לא על כשל של הגב להחזיק אותו ישר תוך כדי ההרמה, אלא גב עגול כטכניקה
 
אתה בספק אם העומס על הדיסקים גדל פי כמה כשאתה מרים 250 קילו, לעומת כשאתה סתם מתכופף בלי משקל?

אני בספק שהעומס גדל על הדיסקים פי כמה במצב של פשיטה מלאה בגב מול מצב של גב מעוגל חלקית.
לא. הוא לא בספק. הוא פשוט משועמם.

בינתיים אתם מדברים, אבל נתונים אין לכם.
 
אני בספק שהעומס גדל על הדיסקים פי כמה במצב של פשיטה מלאה בגב מול מצב של גב מעוגל חלקית.
פספסת את הכוונה שלו. הוא אמר "הוא בסכנת פריצה גדולה יותר", לא פי כמה. קרא שוב.
 
הנחות הבסיס בכל מחקר שקיים בנושא הן שכאשר יש יציאה ממנח אנטומי נייטרלי("גב ישר") יש חלוקה לא אפקטיבית של העומס בחוליות(בין אם יש פשיטת יתר או כפיפת יתר, כשרוב המחקרים, כמו אלה שמצוטטים כאן, מציינים שפשיטת יתר היא יותר בעייתית), רוב המחקרים לא מנסים בכלל לטעון אחרת כי האקסיומה הזו נכונה עבור כל אחד כמו שמשוואות מקסוול נכונות עבור כל אחד.


הסקת מסקנות בהקשר לפציעות- אין תמיד קשר בין הצורה של האימון לפציעה(אפשר להפצע גם אם אתה 100% בטכניקה נכונה, זה חלק מהחיים, אנחנו לא מכונות והגוף שלנו נפצע, מי שלא רוצה להפצע שישב בבית, אחרי מספיק זמן הוא ייפצע גם מהישיבה).
להסיק שאם אתה לא מכיר מישהו שנפצע עם גב עגול הופך את זה לבסדר זו מסקנה שלא קשורה לטענות.
כדוגמת קצה אפשר לרשום שרוב האנשים המוחלט שנפגעים בצורה קשה בתאונות דרכים נוסעים עם חגורת בטיחות, אני לא מכיר אדם במשפחה שלי שהיה מעורב בתאונת דרכים ונסע בלי חגורת בטיחות.
להסיק מכך שנסיעה בלי חגורת בטיחות היא בסדר זו לא הסקה נכונה בדיוק מאותה סיבה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #88
כאשר יש יציאה ממנח אנטומי נייטרלי("גב ישר") יש חלוקה לא אפקטיבית של העומס בחוליות
העניין הוא שעמוד השדרה הוא לא ישר, יש לו עקומות.
כלומר המושג "גב נטרלי" שכולם מסתכלים עליו ב"גב ישר לגמרי בדדליפט" הוא טעות מהיסוד.
הרי לפי המושג הזה, הגב העליון (T1-12) חייב להיות עגול אצל כולם, כי אנטומית הוא בקיפוזה. אבל זה לא מה שכולם מצפים לראות משום מה.
הסקת מסקנות בהקשר לפציעות- אין תמיד קשר בין הצורה של האימון לפציעה(אפשר להפצע גם אם אתה 100% בטכניקה נכונה, זה חלק מהחיים, אנחנו לא מכונות והגוף שלנו נפצע, מי שלא רוצה להפצע שישב בבית, אחרי מספיק זמן הוא ייפצע גם מהישיבה).
מסכים ב1000%
 
בקשר לביל סטאר ז"ל יש לו עשרות מאמרים, הוא כותב מחונן.
בין היתר מאמר שאהבתי מאוד הוא "They don't award form pointa in olympic weightlifting".
הוא כותב שם על כך שבהרמת משקולות תחרותית הדגש בארה"ב נהיה כל כך אובססיבי לטכניקה שאנשים שוכחים שצריך קודם כל כח ולכן ארה"ב לא מייצרת יותר מועמדים בשום קטגוריה מעניינת.

רשום שם שהוא וכל המאמנים שהוא מכיר טוענים שבמצב היפותטי(שאף פעם לא יקרה): אם 2 מתאמנים הם באותה רמת כח בדיוק, לזה עם הטכניקה היותר טובה יהיה יתרון.
רוב הספורטאים ב"old school"(שאימנו את עצמם בהרבה מקרים) לא כל כך הקפידו על טכניקה ו"תנועה חלקה" אלא יותר נשענו על כח כדי לסיים את התרגיל(והוא נותן לא מעט דוגמאות על כאלה עם 0 טכניקה שיצאו עם מדליות על פני אנשים עם טכניקה מושלמת).


לדעתי ההבחנה צריך להיות מי עומד מולך ומה אתה משריש בו, צריך להבדיל בין מישהו שמסמן לעצמו מטרה להתחזק ולא משנה מה לעומת מתאמן שבא בשביל בבריאות הכללית ולא מעניין לו אותו אם יש לו סקוואט 125 היום או בעוד חצי שנה.


לא רואה שום סיבה להעמיס עליו וכן, גם לי יצא לאמן כמה מאות אנשים מגיל 11 ועד גיל 78 וכולם משכו עם גב שבשבילם נישב ישר
 
העניין הוא שעמוד השדרה הוא לא ישר, יש לו עקומות.
כלומר המושג "גב נטרלי" שכולם מסתכלים עליו ב"גב ישר לגמרי בדדליפט" הוא טעות מהיסוד.
הרי לפי המושג הזה, הגב העליון (T1-12) חייב להיות עגול אצל כולם, כי אנטומית הוא בקיפוזה. אבל זה לא מה שכולם מצפים לראות משום מה.
בשביל זה אני אוהב להשתמש במונח "מנח אנטומי נייטרלי", זה ייראה שונה בין אדם לאדם.
יצא לי לאמן אדם בן 64 עם התקן ברזל מובנה בעמוד שדרה שקיבע לו 5 חוליות אחרי תאונת דרכים, מנח אנטומי בשבילו היה נראה כמו הגיבן מנוטרדאם לאחרים
 
  • פותח/ת השרשור
  • #91
בשביל זה אני אוהב להשתמש במונח "מנח אנטומי נייטרלי", זה ייראה שונה בין אדם לאדם.
יצא לי לאמן אדם בן 64 עם התקן ברזל מובנה בעמוד שדרה שקיבע לו 5 חוליות אחרי תאונת דרכים, מנח אנטומי בשבילו היה נראה כמו הגיבן מנוטרדאם לאחרים
אביב אני מאוד מסכים עם הדבר הבא שכתבת, זה ממש מסכם את העניין שצריך להפעיל שיקול דעת עם מתאמנים.
משכו עם גב שבשבילם נחשב ישר
 
אביב אני מאוד מסכים עם הדבר הבא שכתבת, זה ממש מסכם את העניין שצריך להפעיל שיקול דעת עם מתאמנים.
שים לב שאני מדבר פה על הגב העליון(כמו שאמרתי תמיד), אני אף פעם לא ראיתי אדם שמנח אנטומי תקין בשבילו זה גב תחתון עגול(באף זווית)- זה כולל ילדים, אנשים מן השורה ומבוגרים עם מגוון פתולוגיות
 
  • פותח/ת השרשור
  • #93
שים לב שאני מדבר פה על הגב העליון(כמו שאמרתי תמיד), אני אף פעם לא ראיתי אדם שמנח אנטומי תקין בשבילו זה גב תחתון עגול(באף זווית)- זה כולל ילדים, אנשים מן השורה ומבוגרים עם מגוון פתולוגיות
אתה מתכוון לL1-L5 בקיפוזה?
 

מדובר על משיכה עם עמ״שׁ בכפיפה מלאה, או במילים אחרות הגעה לקצה טווח התנועה של עמוד השדרה. אף אחד לא מושך ככה, ולמרות כל זה עדיין אין לכם סטטיסטיקה של פציעות.

אגב, הוא משתמש במונחים לא נכונים. אולי כדאי לקרוא את המקור במקום ליצנים אקראיים.
 
ישראל הלפרין פרסם היום:
הבדל קטן גדול

לא פעם בדיונים השונים ברחבי הפייסבוק נהוג לבלבל בין חוקר לבין בלוגר. לדעתי חשוב להבדיל בין השניים.

חוקר הוא כזה שעורך ומפרסם מחקרים בכתבי עת מדעיים. ברוב המחוץ של המקרים חוקרים לא פעילים ברשתות החברתיות. אין להם זמן ולא זה לא מעניין אותם, אם כי יש לציין שיש יוצאי דופן, וגם שהאונ' דוחפות בימנו את החוקרים להיות קצת יותר פעילים ברשתות החברתיות. למשל, האונ' שדרכה אני עורך את הדוקטורט ביקשה מהסגל לפתוח חשבון טוויטר ומידי פעם לשתף במחקרים שהם עורכים.

לעומת זאת, בלוגר הוא בדרך כלל איש מקצוע אינטליגנט (מאמן או מטפל) בעל הכשרה כזו או אחרת, שמתאפיין בכישורי כתיבה מצוינים, ביכולת הפשטה והנגשה של מחקרים, ובעיקר, בעל יכולות שיווק מעולות. יש להם אתרים יפים, הם מכינים אינפוגרפים, הם מתראיינים באתרים שונים וכותבים מאמרי דעה לעיתוני כושר לא מדעיים.

בלוגר הוא לא חוקר, כמו שחוקר איננו בלוגר וחשוב לא לבלבל בין השניים כמו שקורה יותר מידי לטעמי בדיונים השונים.

על בלוגר יש פחות בקרה. הוא יכול לכתוב מה שהוא רוצה ואין ביקורת עמיתים רצינית, אם בכלל, על מה שכותב (למרות שייאמר שבימנו הביקורת שהרשת החברתית מציעה מהווה סוג של ביקורת עמיתים). אפשר לכסות על חוסר באיכות בעזרת עטיפה יפה של החומר (אתר מרשים וכו'), ובסופו של יום אפשר לפרסם כל מה שרוצים מתי שרוצים, וכל עוד יש מערכת שיווקית יעילה, החומר יגיע להמונים, בין אם הוא נכון או שגוי.

על חוקר יש יותר בקרה. פרסום של מאמר/מחקר דורש המון המון עבודה. יש ביקורת עמיתים די אגרסיבית, ועבודה גרועה בדרך כלל לא תתפרסם, או לכל הפחות, יהיה הרבה יותר קשה לפרסם אותה לעומת הבלוגר. עבודת שיווק משחקת תפקיד זניח.

בימנו, לתפיסתי, בלוגרים אשר למדו לעבוד עם הרשתות החברתיות זוכים למעמד של חוקר גדול ופורץ דרך למרות שאינם כאלה. גם אם מאוד חכמים, יש להם יכולות כתיבה טובות, ויכולות שיווק יוצאות דופן, עדיין צריך לזכור, במיוחד אם הדיון הוא על מחקרים, שהם לא עורכים אלא רק מפרשים אותם. הם לא סמכות מדעית.

אני מכיר עשרות של חוקרים בעלי שם עולמי שערכו מחקרים פורצי דרך בתחום האימון שאינם מוכרים לתעשיית האימון/תנועה. אני גם מכיר אנשי מקצוע מעולים מתחום האימון, כמו למשל מאמני הכושר של הספורטאים האולימיפים שפגשתי ולמדתי מהם במהלך השהות שלי באוסטרליה, אשר לא פעילים בכלל במדיה החברתית ולכן אף אחד לא מכיר אותם, גם אם יש להם דעות שונות על שיטות אימון. מנגד, אני מכיר בלוגרים חכמים שנתפסים כחוקרים בעלי שם עולמי למרות שלא פרסמו או ערכו מחקרים בחייהם, או שערכו מספר בודד. הם בוודאי לא חוקרים חשובים ופורצי דרך.

לתפיסתי קומץ קטן של אנשי מקצוע/בלוגרים הפכו לסמכות בלתי מעורערת בתחום האימון, כמעט ללא תלות בסוגייה המדוברת, וזה מתחיל להיות מסוכן.

מציע לשים לב להבדלים, ולהיות קצת זהירים וערניים לזהות של כותב התוכן.
 
ישראל הלפרין קצת חי בסרט אם הוא חושב שהוא עובר ביקורת עמיתים אגרסיבית. זה מה שנקרא ad hominem בעטיפה יפה.
 
אני בספק שהעומס גדל על הדיסקים פי כמה במצב של פשיטה מלאה בגב מול מצב של גב מעוגל חלקית.
התכוונתי לעומסים הכלליים על הגב בזמן דדליפט, לא שגב עגול מגדיל פי כמה את הסיכוי לפריצה (בעניין הזה רק שמגדיל משמעותית).
 
מדובר על משיכה עם עמ״שׁ בכפיפה מלאה, או במילים אחרות הגעה לקצה טווח התנועה של עמוד השדרה. אף אחד לא מושך ככה, ולמרות כל זה עדיין אין לכם סטטיסטיקה של פציעות.

אגב, הוא משתמש במונחים לא נכונים. אולי כדאי לקרוא את המקור במקום ליצנים אקראיים.
אז מבחינתך למשוך עם גב עגול זה בסדר ?
 
מצב
השרשור נעול
Back
למעלה תחתית