אבל ממתי הדיון הוא על תפיסת המציאות לפי אנשים? הוא התחיל מזה שאמרת שאם הרבה אנשים מאמינים בטענה מסויימת, אז הסיכוי שהיא נכונה הינו גבוה. כעת, אתה חוזר בך ואומר שאם הרבה אנשים מאמינים בטענה מסויימת, הסיכוי שאדם X יאמין בה גם הוא גבוה. זה טריוויאלי, לא על זה היה הדיון.אני חוזר על עצמי כי הטיעון לא השתנה. ושוב אני אומר, מה שחשוב כאן היא תפיסת המציאות - במערכת של שיפוטים מושהים ככל שתהיה יותר הסכמה שקביעה מסוימת נכונה, כך ההסתברות שהיא תהיה נכונה גדלה, כיוון שיותר אנשים מצאו אותה מתאימה לתפיסת המציאות שלהם. זו הדרך היחידה להתחמק מסוליפסיזם.
מ"עקרון הסיבה המספקת":
וכדי לפשט את כל מה שהיה פה עד עכשיו: הטענה הסופית היא שמה שאנשים חושבים על המציאות לא משפיע על האבסולוטיות שלה, בסופו של דבר. זה בטח שלא מעלה או מוריד את ההסתברות שטענות מסויימות נכונות הוא שגויות (מבחינה מציאותית-אבוסולטית, כמובן). אם אתה טוען שכן(ועכשיו נראה כאילו אתה לא עושה זאת), זה דורש הוכחה(דבר שמן הסתם לא תצליח לספק).
נערך לאחרונה: