נמאס להיות חטוב ומבואס
- פותח/ת השרשור Big s
- פורסם בתאריך
ממה שראיתי ושמעתי אני לא מסכים איתך על הנקודה הזאת. רוב הSSניקים שבאו מבילדינג הם "בילדרים" בלאי, "בלי ניסיון מעל ומתחת למוט". כאלו שעשו שטויות ואולי גדלו קצת, האם הבילדרים שעברו לליפטינג הכינו את הגידים והמפרקים בצורה שתוריד משמעותית את הסיכון שלהם להיפצע? מרוב "הבילדרים" שראיתי - לא.
הרי לבילדר רציני יש משקלי עבודה בהם SS כבר לא שווה, אז לא ירדתי לסוף דעתך.
בילדר רציני - לא עושה SS
בידדר בלאי - לא מכין את עצמו לSS
ראית הרבה חברה שעשו SS לפי הספר עם טכניקה טובה - ונפצעו? ואני מאמין שמספר קטן בהרבה ממי שעושה/עשה SS לא נמצא/עבר בפורום
נק' מוניטין:
414
זכותך לחשוב שבילדר שמפמפם 75 קילו בנצ' ל12 חזרות כמה חודשים טובים הוא בעל אותן רקמות חיבור שיש לאדם שמעולם לא התאמן, גם פה נסכים על אי הסכמה, ברשותך אני לא מעוניין להמשיך את ההסתעפות הלא מאד מהותית הזאת של הדיון
נק' מוניטין:
3,043
האמת, אם כבר הנושא של הפציעות נפתח, אני דווקא שמתי לב על מתאמנים שלי (שכולם בלי יוצא מן הכלל מתחילים בהתקדמות לינארית כמה שיותר קרובה למודל של SS), מתחילים לפתח קצת פציעות דווקא אחרי החצי שנה הראשונה, בשלב שהם כבר לא מתאמנים מתחילים ולא מבצעים את מה שנקרא פה בפורום תוכנית SS, אלא תוכנית עם מעט יותר ווליום.
האם זה אומר משהו? לא יודע, אבל אני לא ממש מסכים עם הטענה שלהעלות 2.5 קג מאימון לאימון כשזה אפשרי ונכון מעלה את הסיכון לפציעה. אבל זה משהו שלעולם לא נדע.
האם זה אומר משהו? לא יודע, אבל אני לא ממש מסכים עם הטענה שלהעלות 2.5 קג מאימון לאימון כשזה אפשרי ונכון מעלה את הסיכון לפציעה. אבל זה משהו שלעולם לא נדע.
נק' מוניטין:
414
SS טקסס או הליניארית אלו סתם שמות לכלים שאיתם מעלים נפח, גם SS היא תוכנית שמעלים איתה נפח, פשוט כי היא תוכנית למתחילים אז הנפח עולה בדרך כלל באמצעות הוספת משקל, בעוד בתוכניות אחרות מדובר בחזרות או סטים כי אתה מתחיל את התוכניות האלה כשאתה כבר לא יכול סתם לזרוק עוד 2.5 קילו על המוט כדי להמשיך עם Progressive overload.
אז מה שאתה מתאר בעצם הוא מצב בו הנפח שהמתאמן המתחיל צריך לבצע כדי להמשיך להתקדם אחרי 6 חודשים של עליה לינארית בכח הוא כזה שמהניסיון שלך פציעות מתחילות לצוץ, ולעניות דעתי, זה מחזק את הטענה שלי אם כי אי אפשר לקבוע אם מדובר בסיבה או נסיבה
זה בדיוק מה שהוא אומר. אחרי חצי שנה של SS, המתאמנים שלו עוברים לתכנית שהפרוגרסיב אוברלאוד פחות בא לידי ביטוי בעוד משקל על המוט (לא באופן אבסולוטי), אבל חזרות וסטים. ועם העליה הזאת של החזרות והסטים יש לכאורה יותר פציעות.
נק' מוניטין:
414
אני מבין שזו שאלת קריצה, ואי אפשר באמת לענות עליה על רגל אחת, אבל אני אם צריך לזקק משהו
- כאנשים טבעיים אין לנו את משאבי ההתאוששות לעשות מה שהאושיות הfake natties ותבניות תוכניות האימונים דורשות מאיתנו, לפחות לא כדי להגיע לכח משמעותי לכן עבורי:
1 כמה שפחות תרגילים - יותר טוב.
2 בידודים הם בגדול בזבוז זמן למתאמן הטבעי (אני מבין שהטענה הזו תעלה התנגדויות)
3 להסתמך על זיכרון שריר כדי לבנות כח בתרגילים שונים לאורך השנים ולא לנסות לעשות הכל במקביל.
כתבתי הכל בפשטנות יתר כמובן, אבל זה רוח הדברים
לא אתייחס לנושא של הפציעות, יש נושא אחר שמעניין אותי שאשמח שתגיב.
בילדר ״שמפמפם״ 75 קילו ל12 חזרות (נגיד 15 חזרות במשקל הזה בשבילו זה rpe 10)
אדם כזה יושב על בערך 110 קילו לבנץ׳ לחזרה?
האם לדעתך הוא ירוויח מss בכלל?
אותי באופן אישי מעניין היפטרופיה, האם במטרה כזאת לפי דעתך בידודים לדעתך מועילים? (אני מעריך את עצמי בפלג הגוף העליון ברמה של מתאמן שמתחיל את החלק שנקרא ״בינוני במשקלים״
נק' מוניטין:
7,568
חלילה בקריצה!
ברצינות רבה שאלתי
מפאת כבוד הגיל ואורח החיים הדומה
אם יורדים לרזולוציות...
אתה מתאמן יום ביומו?
משלב אירובי?
עובד רק על תרגילי הבסיס? מתקדם מאימון לאימון?
טווחי חזרות?
*תודה
*ולהבהרה 😃 אצלי אין קריצה,רק רצינות
נק' מוניטין:
3,043
לא בדיוק הצלחתי להבין את מה שרשמת ואם אני צריך לתת תגובת קונטרה או לא, אבל זה לא חשוב. מה שכן חשוב שיבינו כל אותם מתאמנים שמאוד רוצים להיות חזקים, הוא שכמעט כמעט כולם יחוו סוגים כאלה ואחרים של פציעות מעצבנות יותר ופחות שמעט יעקבו אותם בדרך. זה פשוט המחיר של לבצע משהו שהגוף לא תמיד סבבה איתו ולשלב אותו עם חיים לחוצים, שעות שינה מעטות ותזונה שלא תמיד אופטימלית.
נק' מוניטין:
414
יש פה מאמנים מנוסים שמבינים בתחום ההיפרטרופיה כנראה פי 10 ממני, אני רק יכול כאנקדוטה לומר שהאנשים הכי שרירים וגדולים שראיתי בחיי (מדבר רק על טבעיים כמובן) היו אלה דווקא שעבדו על כח וליפטינג, שנים יש לי את התחושה שכל ענף הבילדינג וה"היפרטרופיה" בנוי על פיזיולוגיה שהיא "משופרת" שלא באמת מניבה תוצאות לאנשים טבעיים, מדובר כאן אך ורק בתחושה והבחנה שלי,אני לא מבסס את זה על שום דבר מלבד הניסיון שלי.
בהרחבה: אימוני "פאמפ" של 8-12 חזרות אלו סתם דרכים למלא את השריר בדם כדי לתת לשריר של אותו אדם מוזרק ולא טבעי את המשאבים שהוא צריך כדי לעודד התאוששות ואדפטציה מוגברת לגדילה שבנויה הרבה על רמת הורמונים ולא על פיצוי של אימון.
(היה מחקר פעם שלקחו כמה קבוצות, אנשים שלקחו טסט ולא התאמנו, אנשים שלקחו טסט והתאמנו, ואנשים טבעיים שאכלו 200 גרם חלבון והתאמנו, אני כבר לא זוכר את הפרטים ואני מקווה שאני לא חוטא לאמת, אבל התוצאות הראו שהאדם המוזרק שלא התאמן גדל כמעט כמו האדם הטבעי שכן)
או שאפשר לנסות להתקדם לאט ובזהירות, מתוך הבנה שמה שמוביל לפציעות ברב המקרים אלו רקמות חיבור שלא התאוששו (דגש על לנסות)
או לכל הפחות, כמאמן לא לקחת על עצמך "אתגרים" להביא מאמנים שלך כמה שיותר מהר למשקלים כמה שיותר גדולים *קריצה קריצה*
המוזרק שהתאמן ואכל טוב גדל פי 2 מהטבעי שאכל כמו שצריך והתאמן.
מוזרק שלא התאמן גדל יותר מטבעי שמתאמן ואוכל טוב.
*אם אני זוכר נכון.
למרות שאתה כותב בהסתייגות, קראת פה תיגר על כל העולם כמעט:mafia:
נק' מוניטין:
414
מתאמן 3 פעמים בשבוע, עובד רק על תרגילי בסיס ולא מבודד שום דבר (בנצ', פרס, בנט אובר רו, מתח עם משקל + דדליפט או סקוואט על אש נמוכה, אף פעם לא שניהם במקביל, ואף פעם לא על אש גבוה, כאמור טבעיים אנחנו, ואין לנו את היכולת להתאושש מסקוואט ודדליפט בנפח רציני בשילוב של עבודה על פלג גוף עליון, יחידי הסגולה באחוזון ה99% הגנטי והלא טבעיים או אלו שזה העיסוק העיקרי שלהם - סיפור אחר)
נק' מוניטין:
7,568
תודה רבה מעריך מאוד!
נק' מוניטין:
414
לחדד - הדבר היחיד שאני מבודד כשמתאפשר ואני ממליץ לבודד זה כתף אחורית
נק' מוניטין:
7,568
אפ רייט ראו? פייס פולס? לדוגמא?
יותר מאשמח לקבל עצת זהב,לבנץ
אני יודע שיש היום אנשים שגם עושים בלוקים של 20 חזרות ו25 חזרות ואפילו יש שמתאמנים לעשות כמה שיותר חזרות בחצי דקה לדוגמא . ואני מדבר על טבעים .
לגבייך שאתה מתאמן כוח , מבחינת חיצונית אתה מרוצה מהתוצאה ? אתה לא חושב שקיבלת 70-80 אחוז כוח 20-30 אחוז מראה ?
נק' מוניטין:
8,167
- חדרי כושר מזדמנים
אתה נשמע כמו אותם אנשים במכון שמזהירים שהדדליפט זה תרגיל פוצע..
מאמן מציב יעד וצפיות, זה איך שזה עובד, אין מה להתווכח. כשאני רואה מתאמן רציני שנותן את כל הנשמה, המספרים שחזרו על עצמם שוב ושוב הם נהיים סוג של יעד למתאמן הבא שמפגין רצון ושאיפה דומה.
עם כל הרצון שלי לראות את המספרים האלו, זה לא שאני אדחוף עוד 5 ק"ג כל אימון עד שיגיע למטרה או שיתפרקו לי המפרקים בדרך. אני עוקב אחרי הטכניקה שלא מתפרקת, מכניס ריסט למשקלים כשצריך ודואג להתאוששות נאותה כמו שתוכנית כוח צריכה להיראות.
ועם עושים הכל נכון, אני מאמין שהמספרים שזרקתי מגיעים פשוט.
אתה מנסה להדגיש מילים מסוימות ולהקצין, זה פשוט חסר נימוס, חבל, בשביל מה?
כשאני זורק מספר מסוים שאני מצפה מתאמן זה נותן לו מטרה לעבוד אליו, ומנסיוני זה מאוד חשוב, נדלק לו המבט כשהוא שומע שיהיה לו 200 דדליפט. מתאמן אמר לי "עד סוף הקיץ אני רוצה דדליפט 200". זה היה 170-180 כשהוא אמר את זה בפסח. לא הבטחתי לו שנגיע, רק אמרתי, אם תשקיע את כל המאמץ באימונים והתאוששות, זה הגיוני.
מטרות קצרות טווח מאוד חשובים למתאמן.
כמאמן, אני רווה נחת מהתוצאות וההצלחות של המתאמנים. ולהביא מתאמן לתוצאות יפות זה גם מחמאה לי, בין אם זה בגלל שהתוכנית נכתבה טוב, הועברה בצורה טובה, או שהייתי גם המעודד המנטלי שלו. להגיד לעצמי, אני מאתגר את עצמי לעזור לX לרדת X משקל בX זמן, זה לא חסר אחריות, זה שאיפה הגיונית. זה לא רק תלוי בי, אבל זה משהו שאני שותף לה ויכול להיות מה שגורם לזה להצליח או להיכשל.
אתה נשמע כמו אותם אנשים במכון שמזהירים שהדדליפט זה תרגיל פוצע..
מאמן מציב יעד וצפיות, זה איך שזה עובד, אין מה להתווכח. כשאני רואה מתאמן רציני שנותן את כל הנשמה, המספרים שחזרו על עצמם שוב ושוב הם נהיים סוג של יעד למתאמן הבא שמפגין רצון ושאיפה דומה.
עם כל הרצון שלי לראות את המספרים האלו, זה לא שאני אדחוף עוד 5 ק"ג כל אימון עד שיגיע למטרה או שיתפרקו לי המפרקים בדרך. אני עוקב אחרי הטכניקה שלא מתפרקת, מכניס ריסט למשקלים כשצריך ודואג להתאוששות נאותה כמו שתוכנית כוח צריכה להיראות.
ועם עושים הכל נכון, אני מאמין שהמספרים שזרקתי מגיעים פשוט.
אתה מנסה להדגיש מילים מסוימות ולהקצין, זה פשוט חסר נימוס, חבל, בשביל מה?
כשאני זורק מספר מסוים שאני מצפה מתאמן זה נותן לו מטרה לעבוד אליו, ומנסיוני זה מאוד חשוב, נדלק לו המבט כשהוא שומע שיהיה לו 200 דדליפט. מתאמן אמר לי "עד סוף הקיץ אני רוצה דדליפט 200". זה היה 170-180 כשהוא אמר את זה בפסח. לא הבטחתי לו שנגיע, רק אמרתי, אם תשקיע את כל המאמץ באימונים והתאוששות, זה הגיוני.
מטרות קצרות טווח מאוד חשובים למתאמן.
כמאמן, אני רווה נחת מהתוצאות וההצלחות של המתאמנים. ולהביא מתאמן לתוצאות יפות זה גם מחמאה לי, בין אם זה בגלל שהתוכנית נכתבה טוב, הועברה בצורה טובה, או שהייתי גם המעודד המנטלי שלו. להגיד לעצמי, אני מאתגר את עצמי לעזור לX לרדת X משקל בX זמן, זה לא חסר אחריות, זה שאיפה הגיונית. זה לא רק תלוי בי, אבל זה משהו שאני שותף לה ויכול להיות מה שגורם לזה להצ
מה נראה לך @OA ?
שרשורים דומים
